"ערים חכמות נשענות בראש ובראשונה על מערכת חינוך מתקדמת"

"ערים חכמות לא נשענות רק על טכנולוגיות – כמו תחבורה חכמה, שליטה ובקרה או ניהול דיגיטלי של שירותים עירוניים – כי אם, בראש ובראשונה, על מערכת חינוך מתקדמת. חינוך איכותי הוא מנוע אסטרטגי לפיתוח עירוני: הוא מושך אוכלוסיות צעירות וחזקות, תורם לחדשנות ולתעסוקה, מצמצם את הפשיעה, מעלה את התוצר העירוני ומושך יותר סטארט-אפים לקבוע את משכנם בעיר", כך אמר אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות.

"החינוך הוא מנוע צמיחה אסטרטגי-עירוני", ציין. "הוא מהווה אחד מששת מרכיבי העיר החכמה. זו מורכבת מאנשים ומעסקים. חינוך טוב מושך לעיר עוד תושבים, ובפרט אוכלוסיות צעירות. הוא תורם לתעסוקה, מקדם חדשנות, משפר את השוויון החברתי ומעלה את רמת הביטחון האישי. השקעה של 1% מהתקציב העירוני בחינוך תורמת ל-0.7% מהתוצר שלה, מצמצמת את הפשיעה בשיעור של כ-25% ומגדילה את היקף הסטארט-אפים בתחומיה פי שניים".

בן ארי היה אחד מדוברי המפתח בכנס Smart Cities – הוועידה השנתית לתקשוב בשלטון המקומי. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, נערכה היום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים בתחום. מנחה האירוע היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין.

אילו ערים הן הכי חכמות בעולם?

"ערים חכמות הן העתיד", ציין בן ארי. "הן מאפשרות לשפר את השירות לתושבים. מדד IND, שבחן את ההובלה העולמית בתחום ב-2024, דירג במקומות הראשונים את ציריך, אוסלו, קנברה, ז'נבה וסינגפור". לדבריו, "גם בישראל רואים יוזמות של ערים חכמות – באילת, בתל אביב וברמת גן. הן מיישמות טכנולוגיות לשיפור השירותים ולקידום הקיימות".

הוא נתן כמה דוגמאות לערים ששמות את החינוך במקום גבוה בסדר העדיפויות: "סינגפור מובילה בדירוגים העולמיים במדעים ובמתמטיקה. זה קורה בשל המיקוד של עיר המדינה בתחום החינוך, המהווה עוגן לאומי. הלסינקי מקדמת יצירתיות כבר בגיל הרך, והיא מדורגת בין הערים החדשניות באירופה. תל אביב מיישמת פיתוח מרחבי למידה חכמים, והיא רשמה עלייה של 25% בהקצבה לכל תלמיד.ה".

בהמשך הוא הזכיר את הצו החדש של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שמטרתו להבטיח חשיפה של תלמידים לבינה מלאכותית בכל שלבי החינוך, ולשלב כלים מבוססי AI בהוראה ובהכשרת מורים.

בן ארי הוא נשיא ומייסד קרן אתנה, שפועלת להטמעת מחשוב וטכנולוגיה במערכת החינוך, וביצעה ומבצעת פרויקטים כגון מחשב נייד לכל מורה והקמת מעבדות דמיון בבתי ספר ברחבי הארץ. הוא הרחיב מעט על מעבדות הדמיון ואמר כי הן "דוגמה בולטת ליישום של חינוך חדשני בישראל. מדובר במרחבי לימוד אימרסיביים ואינטראקטיביים. אלה הן כיתות העתיד בבתי הספר ברחבי המדינה. מספרן של מעבדות הדמיון צפוי להגיע לכ-150 עד סוף השנה הנוכחית. ראשי ערים חייבים ליזום כניסה לתחום, כדי להוביל אותו בעתיד".

עיר חכמה – שינוי ניהולי ולא טכנולוגי

"השינוי של עיר חכמה", ציין בן ארי, "אינו טכנולוגי, כי אם ניהולי. על מנת להפוך לעיר חכמה, דרוש שינוי ניהולי עמוק".

הוא הוסיף כי "מהפכת הבינה המלאכותית, ובתוכה זו היוצרת, ה-GenAI, הגיעה לרמה המקומית. רבות מהרשויות המקומיות החלו לשלב בינה מלאכותית במערכות שלהן. העיר המובילה בעולם הזה היא סינגפור, שמשתמשת בתחום לטובת ניהול התחבורה, האנרגיה והשירותים. אחריה מדורגות הלסינקי, ציריך, דובאי וטוקיו. השימושים העיקריים ב-AI בערים החכמות הם בעולמות התחבורה, ניהול האנרגיה, שירותי הבריאות, הבטיחות הציבורית וניהול הפסולת".

בן ארי סיים באומרו כי "ראשי הערים חייבים לממש מדיניות שכוללת הקמה של מרכזי למידה עירוניים, שיתוף פעולה עם חברות היי-טק, השקעה בפיתוח מקצועי של צוותי הוראה ותגמול מוסדות חינוך חדשניים. לסיכום, עיר שמשקיעה בחינוך – משקיעה בעתידה, בכל מובן אפשרי".