תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » רץ קדימה

על סדר היום

רץ קדימה

זאב בילסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, לוקח פסק זמן מתפקידו הציבורי כדי להשתתף בבחירות המקדימות של מפלגת קדימה בתקווה להתברג במקום ריאלי לכנסת הבאה ● הרעיון: לשכפל את ההצלחה של העיר רעננה בראשותו, בחינוך, בהיי-טק ובשירותים לאזרח

מאת 7 בדצמבר 2008, 18:55 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

לפני ארבע שנים הפתיע בילסקי (או "זאביק" כפי שהוא נקרא עד היום על ידי התושבים), כאשר הודיע כי החליט לנטוש את המשרה הנחשקת ולהיענות לבקשתו של רוה"מ דאז, אריק שרון ולקבל את עצמו את תפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. גם שם הצליח בילסקי לחולל לא מעט מהפכות, לפחות בתדמית של המוסד המזדקן הזה, ובשיא ההצלחה הוא שוב נועל נעלי ריצה, לבוש בג'ינס, ומבקש לעשות שוב מהפך אישי בקריירה שלו: לרוץ לכנסת

לפני כ-20 בערך, בעת שכותב שורות אלו היה כתב באחד המקומונים באזור השרון (באותה תקופה הופיעו באזור זה לא פחות מ-11 מקומונים), צלצל הטלפון במערכת העיתון. על הקו היה אלמוני בשם זאב בילסקי. "שלום", הוא אמר, "קוראים לי זאב בילסקי, ואני רוצה להיות ראש העיר הבא של רעננה".

בשניות הראשונות הפניה הזו לא עוררה התרגשות מיוחדת. הימים, אז, ימי בחירות, בשלטון הייתה מפלגת העבודה שניהלה את העיר במשך עשרות שנים. בילסקי נתפס אז כקוריוז ולא יותר, צעיר ירושלמי שעבר לרעננה, וכמו רבים מהתושבים אז, שהיה להם קשר לדרום אפריקה (רעייתו של בילסקי, נולדה שם) והסיכויים שהוא קיבל בסקרים לא עלו על 4%. ההיסטוריה הוכיחה ההיפך: העבודה הודחה מהשלטון והעיר הפכה לסמל ומודל של אחת הערים היותר מוצלחות ומבוססות בישראל.

לפני ארבע שנים הפתיע בילסקי (או "זאביק" כפי שהוא נקרא עד היום על ידי התושבים), כאשר הודיע כי החליט לנטוש את המשרה הנחשקת ולהיענות לבקשתו של רוה"מ דאז, אריק שרון ולקבל את עצמו את תפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. גם שם הצליח בילסקי לחולל לא מעט מהפכות, לפחות בתדמית של המוסד המזדקן הזה, ובשיא ההצלחה הוא שוב נועל נעלי ריצה, לבוש בג'ינס, ומבקש לעשות שוב מהפך אישי בקריירה שלו: לרוץ לכנסת, להתקרב את מוקד קבלת ההחלטות, ואולי גם לקבל הצעה מעניינת לתפקיד שר.

שיחה איתו, ביום ו' בבוקר, באחד מבתי הקפה העמוסים בעירו רעננה, הפכה, כצפוי, לכמעט בלתי אפשרית. בכל שתי דקות, ניגשים אנשים, חלקם מכירים וחלקם סתם אזרחים ומאחלים לו הצלחה, שואלים איך אפשר לעזור ומביעים את דעתם מדוע הוא, בילסקי, "חייב" להיות בכנסת הבאה. אבל קדימה היא מפלגת ארצית, ובשבועות האחרונים מתרוצץ בילסקי ברחבי הארץ, כדי לשכנע את מתפקדי המפלגה לאפשר לו להיות ברשימה לכנסת הבאה. לא, אין לו מחנות, והוא לא מופיע בשום "דיל" של קבוצה זו או אחרת. הוא מוקף בעשרות פעילים, שותפים לדרך וחברים שמטלפנים לחברי המפלגה ומזכירים להם שביום הבחירות, לא לשכוח את "זאביק".

בילסקי נרגש מאוד. הוא מספר ב"דחילו ורחימו", כי בין אלו שתומכים בו ומסייעים לו, נמנים שמות כגון לובה אליאב, דוביק לאוטמן, דב בהרב, בני לנדא, המייסד והיזם של אינדיגו, אבי נאור והרבה אחרים. כשאנו מרימים גבה לגבי לובה אליאב, הוא אומר: "מפלגות הן מסגרות מיושנות כיום. זה שייך לעבר. מה שקובע זה האנשים. אנשים טובים עושים דברים טובים ולכן יש בין התומכים שלי כאלו שאינם חברי קדימה, אבל הם מאמינים בדרך, ברעיונות ובדברים שצריך לעשות".

הוא מגיע עם האג'נדה שלו, שהיא די דומה למה שיישם ברעננה, עירו ב-16 השנים בהן כיהן כראש עיר. "סדר היום שלי הוא לבצע שורה של פעולות שבהם האזרח הוא במוקד, על ידי שיפור השירות, השקעה בחינוך, תשתיות וצמצום הפערים החברתיים בתוך החברה הישראלית", אומר בילסקי, ומוסיף: "הנושא של הפערים מטריד מאוד. לנוער מהפריפריה אין כמעט כיום סיכוי בכלל להתקדם בחיים. זה לא יכול להימשך. המפתח הוא השקעה בחינוך. זה מה שעשינו בין היתר ברעננה כל השנים ולדעתי אפשר לשכפל את זה, ברמה הארצית". 

מדינת ישראל אינה רעננה, ובוודאי אתה מכיר את התשובה שאין תקציבים, אין משאבים, במה אתה תוכל להשפיע היכן שאחרים לא הצליחו?
"למדינה לא חסר כסף. תקציבים זה עניין של סדרי עדיפויות ושל שינוי סדר יום לאומי, ושם אני רוצה לתרום הן מהכנסת והן מכל מוקד קבלת החלטות אחר. זה עניין של מודעות בקרב מקבלי ההחלטות, וזו אחת הסיבות שאני רוצה לרוץ לכנסת, לשנות את מה שקורה היום. האג'נדה שלי היא חברתית".
 
בילסקי גם אחראי למהפכה נוספת בנוף המוניציפאלי שהחלה ברעננה, והתפשטה כאש בשדה קוצים לרשויות אחרות: הקמת קריית היי-טק באזורי תעשיה, תוך מתן העדפות והטבות לחברות מובילות, שמשכו אחריהן תעשיות נוספות. הראשונה היתה דיגיטל ההיסטורית, שבילסקי הצליח לשכנע את מנהלה דאז, יגאל בר יוסף, לעזוב את הרצליה פיתוח, מעוז ההיי-טק הגדול – לטובת רעננה. בתוך כמה שנים התפתחה קריית ההיי-טק בכמה מוקדים בעיר, המונה למעלה מ-100 חברות תוכנה ומחשבים, והביאה בעקבותיה אוכלוסיה חדשה, פיתחה את התעשייה ותרמה לקידום השירותים לכלל האזרחים.
 
נקודה זו מובילה לסעיף אחר מרכזי באג'נדה של זאב בילסקי: הגדלת ההשקעה במו"פ, בחינוך הטכנולוגי ובהיי-טק בכלל. "יש להגדיל את תקציבי המדען הראשי, הממשלה חייבת להשקיע בתשתיות ובעיקר לקדם את החינוך הטכנולוגי שמצבו העגום זועק לשמיים", אומר בילסקי. "גם כאן זה עניין של מודעות וסדר יום ציבורי. ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה שלנו, זה העתיד. ברעננה הוכחנו עד כמה התעשייה הזו בעלת ערך מוסף, לא רק כלכלית, אלא חברתית וסביבתית. היו לא מעט ביקורות, התנגדות, אבל בסופו של דבר כל עיר רוצה היום קריית היי-טק, בשביל זה צריך להשקיע", אומר בילסקי.

גם בתפקידו בסוכנות נרתם בילסקי ליוזמה של כנס רעננה להיי-טק, שהוביל אז שלמה גרדמן, והחל בפעולות של גיוס אנשי היי-טק יהודים וישראלים על מנת להביאם לישראל. הנושא הועבר למחלקות המתאימות בסוכנות ואף עומד לצאת מכרז להקמת בסיס נתונים מרכזי שיאגד את כל הישראלים אנשי ההיי-טק ששוהים בחו"ל ורוצים לחזור. "כעת יש התעניינות יותר גדולה. לא מעט ישראלים שעשו רה-לוקיישן בגלל המצב הכלכלי – כעת רוצים לחזור הביתה. חייבים לדאוג שיהיה להם היכן לחזור".

אתה מצטייר כאיש של עשייה. אתה לא חושש שהכנסת לא ממש מתאימה לך? לא ממש אפשר להשפיע?
"תראה, אני במוקד העשייה הציבורית כבר 20 שנה. יש לי קבלות. אני מודע לתדמית של הכנסת, אבל כדי להיות קרוב למוקד ההשפעה, צריך להתחיל מנקודה מסוימת – וזה בכנסת".

לאיזה תפקיד שר תסכים להיענות?
"כרגע לא מדברים על זה ואיש לא הבטיח לי כלום. אני רץ קדימה כדי שאכלל ברשימה לכנסת כמו כולם ומקווה להצליח".
 
 אם לא תיבחר חלילה תחזור לתפקידך?

"בוודאי. כרגע אני בחופשה שנטלתי מיוזמתי למרות שלא הייתי חייב על פי החוק. החזרתי את המפתחות של הרכב ואני רץ בכל הארץ כדי להתמודד, ולא מערבב את מקום העבודה בפעילות הפוליטית שלי".
 
 איך אתה מעריך את סיכויי קדימה?

"הכל תלוי בתוצאות הפריימריז ונבחרת שכל מפלגת תציג, כוונתי לליכוד וקדימה. אני משכנע שקדימה תציג את הנבחרת הטובה  ביותר".

רץ קדימה Reviewed by on . לפני כ-20 בערך, בעת שכותב שורות אלו היה כתב באחד המקומונים באזור השרון (באותה תקופה הופיעו באזור זה לא פחות מ-11 מקומונים), צלצל הטלפון במערכת העיתון. על הקו הי לפני כ-20 בערך, בעת שכותב שורות אלו היה כתב באחד המקומונים באזור השרון (באותה תקופה הופיעו באזור זה לא פחות מ-11 מקומונים), צלצל הטלפון במערכת העיתון. על הקו הי Rating:

הגיבו