לובינג כבד בקונגרס: המאבק של מטא סביב תביעות הפגיעה בילדים

חברת מטא (Meta) מנהלת בימים אלו מאמץ שדלנות (לובינג) נרחב במסדרונות הקונגרס האמריקני, וזאת במטרה להבטיח לעצמה חסינות משפטית מפני אלפי תביעות אזרחיות ברמת המדינות, כך על פי חשיפה בלעדית של רויטרס.

לפי הדיווח, המהלך המתוחכם העכשווי של מטא כולל הצעת פשרה: ענקית הטכנולוגיה תסיר את התנגדותה ההיסטורית ל"חוק בטיחות הילדים ברשת", הידוע בכינוי KOSA (ר"ת Kids Online Safety Act) ותתמוך בו פומבית, בתנאי שישולב בו סעיף שיגן עליה מתביעות הנוגעות לפרטיות ובטיחות של משתמשים קטינים בשירותיה השונים.

Meta is now offering to drop opposition to KOSA in exchange for immunity in the lawsuits from parents, states, and school districts. Lawmakers must not let them lobby their way out of responsibility for the consequences of their product decisions. Let's be clear on the redlines…

— Jonathan Haidt (@JonHaidt) June 19, 2026

חובת זהירות: גלגולו של חוק KOSA והבידוד של מטא

כדי להבין את גודל המהפך בעמדתה של ענקית הטק הדומיננטית, שנאותה כעת עקרונית להסכים לחוק זה, יש לחזור לשורשיו של "חוק בטיחות הילדים ברשת". הצעת החוק הוגשה לראשונה לסנאט האמריקני עוד באמצע בפברואר 2022 על ידי הסנאטורים ריצ'רד בלומנטל (מהמפלגה הדמוקרטית) ומרשה בלקברן (מהמפלגה הרפובליקנית), עקב חשיפת מסמכים פנימיים והדלפות של פייסבוק – שמה של מטא אז – בנוגע להשפעות השליליות של הרשתות החברתיות על בני נוער וילדים. לחשיפותיה של פרנסיס האוגן, עובדת פייסבוק לשעבר, בסתיו 2021 היה תפקיד מכריע ומניע ישיר בהולדת החוק. מאז שהוצע לראשונה, החוק עבר מספר גלגולים, שינויי נוסח והגשות חוזרות (ב-2023, ב-2024 וב-2025) בשל דיונים קשים סביב סוגיות של חופש הביטוי והגנת הפרטיות ברשת.

מטרתו המרכזית של חוק זה היא להטיל על פלטפורמות דיגיטליות "חובת זהירות" (Duty of care) מעוגנת בחקיקה, שתאלץ אותן לפתח אמצעי הגנה אקטיביים ולפעול למען ביטחונם של משתמשים שטרם מלאו להם 17. במסגרת זו, החוק דורש מהחברות לרסן במכוון מאפיינים עיצוביים היוצרים התמכרות, דוגמת גלילה אינסופית, הזרמת התרעות בלתי פוסקות, ואפשור שימוש בפילטרים שמשנים את מראה הפנים או הגוף של המשתמשים.

Just saw this, which was published 2 days ago.

"Meta’s AI rules have let bots hold ‘sensual’ chats with kids, offer false medical info"

"An internal Meta policy document, seen by Reuters, reveals the social-media giant’s rules for chatbots, which have permitted provocative… pic.twitter.com/2pJlt4we3m

— Gill R (@thespiralquirk) August 16, 2025

צבא של לוביסטים לחם כדי להיאבק בחקיקה שנים

במשך השנים שחלפו הוציאה מטא סכומי עתק והפעילה צבא של לוביסטים כדי להיאבק בחקיקה הזו. ואולם, היא מצאה את עצמה בבידוד חריף, לאחר שמתחרותיה הבולטות בתעשייה – ביניהן מיקרוסופט, סנאפ ורשת X – הביעו תמיכה פומבית בחוק. בנוסף, לאחרונה החוק הוצג מחדש למסלול חקיקה, והוא זוכה כעת לרוח גבית מצד מנהיגי שתי המפלגות בסנאט, ג'ון ת'ון וצ'אק שומר.

מטא חוותה משברים קודמים חמורים עקב התנהלותה אל מול משתמשיה הצעירים. כפי שדיווחנו בעבר, באוגוסט אשתקד התחוללה סערה ציבורית עזה סביב מסמך מדיניות פנימי של החברה שהודלף לתקשורת. המסמך המסווג אישר לצ'טבוטים מבוססי הבינה המלאכותית של מטא לנהל שיחות "חושניות" עם קטינים, ואף הציג דוגמאות בהן הבוט רשאי להחמיא לילד בן שמונה על גופו ולקרוא לו "יצירת מופת". בעקבות אותה חשיפה, הסנאטור הרפובליקני ג'וש האולי פתח בחקירה ותקף בחריפות את החברה כשאמר: "האם יש משהו שחברות הטכנולוגיה לא יעשו למען רווח מהיר? כעת אנו מגלים שצ'טבוטים של מטא תוכנתו לנהל שיחות 'חושניות' עם בני שמונה. זה חולני… ביג טק – תעזבו את הילדים שלנו בשקט". באותה עת, הסנאטורית בלקברן כינתה את המדיניות הזו "מבחילה לחלוטין", והדגישה כי אירועים אלו מוכיחים את הצורך הדחוף בקידום חקיקה להגנת ילדים, כמו שמציע חוק KOSA.

הצעת הפשרה הנוכחית של מטא, כפי שמשתקף מהדיווחח הבלעדי של רויטרס, נובעת מפאניקה משפטית וכלכלית אמיתית. לפי הטענות, החברה מתמודדת עם אלפי תביעות אזרחיות מצד הורים, משתמשים צעירים ומחוזות חינוך במדינות ארה"ב, הטוענים כי רשתות חברתיות בבעלות מטא – ובמרכזן אינסטגרם – פוגעות בקטינים באופן מודע וגורמות להם לנזקים נפשיים. האיום המשפטי הקשה הזה כבר התממש בתחילת השנה הנוכחית, כש-מטא ויוטיוב (מבית גוגל) חויבו לשלם יחד פיצויים בסך 6 מיליון דולרים במסגרת משפט תקדימי. במשפט זה הוכיחו עורכי הדין כי החברות ידעו היטב שעיצוב הפלטפורמות שלהן ממכר ומסב נזק קשה לבני נוער.

כעת, מטא מוכנה לזנוח את התנגדותה לחוק בתמורה להכנסת סעיף שיעניק לה חסינות אזרחית מפני תביעות קיימות ועתידיות, ברמת המדינות השונות, באופן שיעקוף חוקים מדינתיים מחמירים.

האם הסעיף שמטא מבקשת יבטל את כל התביעות בנדון נגדה?

דוברת מטא, סטפני אוטווי, ניסתה לבלום את הביקורת כשהסבירה כי לא מדובר ב"חסינות גורפת" או בניסיון לבטל תביעות קיימות, אלא במהלך שנועד ליצור "תקן לאומי אחיד" שימנע מצב שבו החברה מתנהלת מול אוסף חוקים סותרים ברחבי ארה"ב ומול תביעות מוּנעות אינטרסים של עורכי דין.

אלא שההסברים הללו לא מרגיעים את המומחים והמחוקקים, שמצידם זועמים על המהלך להשגת מטריית הגנה מלאכותית.

ג'וליה דאנקן, נציגת AAJ – איגוד עורכי הדין האמריקני מתחום הנזיקין – יצאה למתקפה והזהירה כי אימוץ הסעיף דווקא כן יחסל מיד כל תביעה תלויה ועומדת מרגע כניסת החוק לתוקף. "השפה מציעה חסינות חד-משמעית נגד כל הורה, וכל מחוז חינוך, שמבקשים למצות את הדין עם חברות בינה מלאכותית או רשתות חברתיות בגין פגיעה", קבעה דאנקן והוסיפה בתקיפות: "אין שום דרך אחרת לקרוא את הטקסט הזה".

נוסף על כך, כפי שחשפה הכתבה הבלעדית של רויטרס, עולה כי גם בקונגרס לא מתכוונים לשתף פעולה עם תרגילי ההתחמקות של ענקית הטק; לשכתה של הסנאטורית בלקברן דחתה על הסף את דרישות החסינות של החברה, ומסרה בתגובה רשמית לתקשורת: "לא ראינו את הניסוח המוצע ולעולם לא נשקול לאמץ אותו".

מצב דברים זה מותיר את מטא נאבקת על עתידה המשפטי, בזמן שחוק KOSA ממשיך להתגבש תחת לחץ ציבורי ופוליטי נרחב.