"ה-Physical AI קריטית לתחרותיות של התעשייה הישראלית"

"העבודה שלנו ביום יום היא לקדם את התעשייה הישראלית, מתוך הבנה שאם היא לא תהיה תחרותית – היא לא תהיה. הבינה המלאכותית הפיזית קריטית לתחרותיות הזו, ואני רוצה להאמין שאנחנו בדרך הנכונה לאמץ אותה בתעשייה – ומהר. אבל יש אתגרים של כוח אדם ואתגרים אחרים, ואלה דברים שקשה לנו מאוד להתגבר עליהם", כך אמרה רעות שרון, מנהלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה. היא הנחתה את פאנל "איך ה-Physical AI באה לידי ביטוי בשטח – רפואה, לוגיסטיקה, חקלאות", שנערך באחרונה במסגרת כנס ה-Physical AI הגדול של אנשים ומחשבים, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית.

לדבריה, "יש כאן גם אתגר טכנולוגי. כולם מדברים על ההבדל שיש בין הסרטונים וההבטחות הטכנולוגיות לבין מה שקיים בפועל, וסגירת הפער הזה היא אחד האתגרים הגדולים שלנו. השאלה הגדולה איך עושים את זה. עם זאת, אין לי ספק שבעוד שנה לא יהיה נדיר לראות פתרונות מצליחים של בינה מלאכותית פיזית בתעשייה".

מהו החסם המרכזי לאימוץ Physical AI?

דובי שושן, מנכ"ל קופרה, התייחס לשאלה איך לקדם יותר מהר את השילוב של התחום בתעשייה המקומית, ולחסם העיקרי לכך, לטענתו – הרגולציה. "אנחנו מציעים הרבה מודלי AI שנותנים פתרון כמעט לכל התחומים האפשריים, לכל תעשייה בפני עצמה. האתגר של כולנו הוא הצורך ברגולציה והחלטות ממשלתיות שנוגעות לבינה מלאכותית פיזית. בעולם זה קורה הרבה יותר מהר מאשר כאן, בישראל, וזה יוצר חסמים. ככל שהמדינה תאמץ חוקים ותקנות לקידום העניין יותר מהר, כך זה יעזור לנו, כדי שלא נגיע למצב שבו אנחנו רחוקים מהעולם", אמר.

האם אימא שלך מוכנה שיהיה רובוט בחדר הניתוח שלה?

פרופ' משה שהם, מייסד החברות פורסייט רובוטיקס ומזור רובוטיקס, התייחס בפאנל להיבט של בניית אמון ב-Physical AI בעת הפעלת רובוטים בחדר הניתוח. הוא אמר: "קודם כל, הנושא הזה באמת מפחיד, מנקודת המחשבה של האדם שנכנס לחדר ניתוח ויראה רובוט שעתיד לנתח אותו, או לפחות יסייע לניתוח שלו. אפילו מנקודת המבט שלי, כשאני יודע שכל הפיתוח נעשה אצלי – אני דואג. אבל כל המערכות פועלות כך שאם יש נפילה באחד החיישנים יש משהו שנותן גיבוי במקרה הצורך, ויש מעקב שמנטר אם פועלים טוב עם הרובוט או לא. כשאתה משלב מכשירים בחדר הניתוח אתה צריך לשאול את עצמך האם אתה מוכן שאימא שלך תהיה שם, עם הרובוט. התשובה שלי לשאלה הזאת היא שאני מוכן להיות הראשון, בעצמי".

כמעט אף אחד לא רוצה להיות דבוראי

סער ספרא, מנכ"ל Beewise, שמפתחת פתרונות לגידול דבורים, הזכיר כי יש בעיה קשה בתחום: כמות הדבורים הולכת וקטנה, וכך גם מספר האנשים שמוכנים להיות דבוראים. "כוח האדם כמעט לא קיים", ציין. "הרובוטיקה משלימה בתחום הזה כוח אדם שלא נמצא – כי זו עבודה פיזית קשה ולא מתגמלת, שחוזרת על עצמה בתנאי עבודה ממש לא אידיאליים, ולפעמים גם נעקצים, כ-'בונוס'. שילוב של פתרון טכנולוגי מתקדם, בקצה הכי עדכני של ה-Physical AI, עם חקלאות יוצר שילוב הדוק בין אנשים למכונות, וזו הזדמנות רצינית לחבר'ה רציניים".

AI מבלי להחליף את המערכות הישנות במפעל

תומר אגוזי, מנכ"ל קואנטייקס, סיפר כי החברה מבצעת מודרניזציה של מפעלים, ואמר שהמטרה שלה היא לאו דווקא להחליף באופן אוטומטי את כל המכונות שיש בהם. לדבריו, "יש עשרות מכונות בנות עשרות שנים שבמפעלים להמשיך להשתמש בהן, והתפיסה שלנו היא איך להביא את ה-AI למכונות הללו, ובזמן קצר. הדרך שלנו לעשות זאת היא לחבר את המכונות באמצעות חיישנים אנלוגיים, שדרכם מודדים את האות וממירים אותו, דרך מכונת קצה, לאות דיגיטלי שאפשר לעבוד איתו. זה תהליך מאוד מהיר, עם מעט מאוד בעיות אינטגרציה במפעל. אנחנו לא מתחברים פיזית למערכת ולבקרים, ויוצרים אמון עם המנהלים, שרואים החזר השקעה מאוד מהיר, אפילו בתוך כמה ימים. החזר ההשקעה המאוד מהיר הזה הוא בזכות ה-Physical AI".

דובר נוסף בפאנל היה כפיר ניסים, מנכ"ל Pickommerce AI Robotics, שנדרש לענות על השאלה כיצד רובוט מבוסס בינה מלאכותית לומד לטפל במוצרים שלעולם לא ראה, בלי להאט את הקצב של העבודה במחסן. הוא השיב כי "המערכות האוטונומיות לליקוט, איסוף, אריזה ושליחה שאנחנו מתקינים לא דורשות להתעסק ב-'אני מזהה שמפו מדגם כזה', אלא יותר בהיבטים של איך הרובוט אוחז את המוצר וכיצד הוא מעביר אותו ממקום אחד לאחר. מהצד השני של המשוואה יש מנהל שלא קולט במפעל AI כי זה מגניב, אלא מאחר שהוא מודד עלות לפעולה".

ניסים הוסיף כי "צריך יכולת לסנכרן בין קבלת החלטות מהירה לקבלת החלטות מושכלת ומורכבת. אנחנו לא רוצים AI שמהמרת, אלא כזו שנותנת ביטחון ואפשר לסמוך עליה בפס העבודה".