"יש לבנות מסלולים מתאימים שיגרמו לגופים המוסדיים להשקיע בהיי-טק בישראל"

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, דנה באתגרים המרכזיים בענף ההיי-טק, ובראשם התחזקות השקל, השפעות הבינה המלאכותית, הקיפאון בתעסוקה והחשש מהעברת פעילות מחקר ופיתוח מישראל לחו"ל. ח"כ ליברמן חזר על הצעתו, הקוראת לממשלה למצוא מסלולים מתאימים שיאפשרו לגופים המוסדיים בישראל להשקיע בענף ההיי-טק, דבר שהם כמעט לא עושים כיום.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל. חייבים מאמץ מרוכז לבנות מסלול נכון ואטרקטיבי שיגרום להם להשקיע כאן. חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים זה לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל", אמר ליברמן. "על הממשלה לגבש מסלול שיחבר את כספי הגופים המוסדיים להשקעה בהיי-טק הישראלי באופן מבוקר ואחראי".

בפתח הדיון אמר ליברמן, כי הצטברות של גורמים — שער החליפין, מהפכת הבינה המלאכותית, אי-הוודאות בישראל ובאזור, פרמיית הסיכון, שירות מילואים ממושך – יוצרת חשש ממשי בענף. לדבריו, "מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות, במיוחד עבור חברות סטארט-אפ ועובדים בתחילת דרכם".

בהתייחסו למשבר הדולר אמר ליברמן: "התייקרות עלות העובד הישראלי בדולרים מהווה תמריץ שלילי לחברות להשאיר פעילות בישראל ועלולה להוביל להעברת משרות למדינות אחרות".

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בת חן רוטנברג, הציגה נתונים, שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה מ-2024 ברמה המאקרו-כלכלית, בין היתר בייצוא ובגיוסי הון, אך בתחום התעסוקה נרשם קיפאון. לדבריה, בשירותי ההיי-טק נרשמה לראשונה ירידה בתעסוקה, בין השאר על רקע עליית כלי הבינה המלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים והתחזקות השקל, שמקטינה את כדאיות העסקת העובדים בישראל.

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה, כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, המעידה על אמון בהיי-טק הישראלי, וכי הענף תרם כמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025. עם זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל ומפני גידול בפעילות מו"פ וניהול מחוץ למדינה.

הלוואות לחברות סטארט-אפ ישראליות

היו"ר ליברמן קרא לשריין כלי סיוע משמעותי לחברות סטארט-אפ ישראליות, בהיקף של כמיליארד וחצי שקלים, באמצעות השקעה או הלוואה עומדת. לדבריו, ללא מענה ייעודי, החברות הצעירות והעובדים הפגיעים ביותר בענף עלולים להיפגע ראשונים.

רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים במשרד האוצר, צח בסול, אמר, כי במשרד פועלים יחד עם רשות החדשנות וגורמי התעשייה לגיבוש מסלולי השקעה, וכי נבחן סיוע להיי-טק ולענפי ייצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, רמת ההשקעות בשנת 2026 מתייצבת ואף עולה על הרמות שנרשמו לפני תקופת הקורונה, והוקמו צוותים שיעסקו בפתרונות לעניין שער הדולר בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים להיי-טק ועוד 600 מיליון שקלים לענפי ייצוא אחרים שנפגעים מהתחזקות השקל.

סגנית הכלכלן הראשי באוצר, מורן משה חנציס, אמרה, כי הממשלה בוחנת כיצד לשמר בישראל פעילות בעלת ערך גבוה, בדגש על מחקר ופיתוח, וכי מרבית הסיוע להיי-טק צפוי להיות מופנה לסטארט-אפים. לדבריה, האוצר מקיים שיח עם התעשייה במטרה לשמר את התחרותיות של ההיי-טק הישראלי בסביבה הכלכלית החדשה.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות התריעו מפני פגיעה בתחרותיות של ישראל מול מדינות אחרות, וקראו לשדרוג מיומנויות עובדים, להסרת חסמים רגולטוריים, להעדפת תעסוקה מקומית ולבניית תמריצים שיעודדו חברות להשאיר פעילות ומשרות בישראל.

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה, כי השאלה המרכזית אינה האם ההייטק הישראלי תחרותי, אלא האם ישראל תישאר סביבת פעילות תחרותית עבור החברות. לדבריה, חברות הצמיחה מחזיקות בישראל פעילות רחבה שמייצרת השפעה על עובדים, ספקים ונדל"ן, אך לנוכח עלויות ההעסקה ושער הדולר נדרשים צעדים יצירתיים ואמיצים לשימור פעילותן בארץ.