הלמ"ס: אחת מכל שתי חברות היי-טק הושפעה לרעה ממשבר הדולר

בכירי ההיי-טק מזהירים מזה חודשים מההשפעה לרעה של משבר שער הדולר – ההתחזקות המשמעותית של השקל למולו – על הענף. נתונים שפרסמה היום (ד') הלמ"ס מראים כי טענותיהם היו צודקות: עולה מהם שהמשבר השפיע לשלילה באופן משמעותי על אחת מכל שתי חברות היי-טק (49%). יתרה מזאת, הוא הזיק ל-58% מעובדות ועובדי הענף.

הלמ"ס בחנה את השפעת משבר שער הדולר על המשק ועל המגזרים השונים בו. ההיי-טק הוא המגזר שנפגע ביותר מהמשבר, והוא נמצא הרבה מעל הנתון הכלל משקי, שעומד על 18% מהארגונים ו-24% מהעובדים. רק 3% מהארגונים הושפעו לטובה מהמשבר.

ההשפעה השלילית על המעסיקים והמועסקים, לפי ענף. צילום: הלמ"ס

למה דווקא ההיי-טק ומה עושה הממשלה?

הפגיעה הקשה בהיי-טק של הייסוף הבולט בשער השקל אל מול הדולר נעוצה בכך שמדובר בענף שמתבסס במידה רבה על יצוא ועל השקעות בינלאומיות. וכשהדולר פחות אטרקטיבי אל מול השקל, ומחירי השירותים של חברות ישראליות מתייקרים – ההשפעה מורגשת במהרה.

לממשלה לקח זמן להיכנס לעובי הקורה, ונדרשו לא מעט פניות והפצרות מבכירי הענף ומהארגונים שמייצגים אותו כדי להתקבל לפגישה אצל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ועל מנת שהאוצר יפרסם תוכנית סיוע. התוכנית, שהאוצר הכריז עליה בשבוע שעבר, כוללת סיוע מיידי של 1.6 מיליארד שקלים לסטארט-אפים ולחברות צמיחה, בשיטת המאצ'ינג: על כל דולר שהחברה תביא ממשקיעים או מהון עצמי – הממשלה תשים דולר משלה. סעיפים נוספים בתוכנית הם השקעה של 175 מיליון שקלים במיכון ובציוד מתקדם בתעשייה, וכן הרחבת פעילות מכון הייצוא ומתן מענקים ליצואנים מהענף, בסכום כולל של 25 מיליון שקלים. 10 מיליון ייועדו להכשרות מקצועיות, בשיתוף מעסיקים.

יצוין כי תוכנית האוצר לא כוללת את הסעיף העיקרי, שסמוטריץ' הודיע בעצמו כי הוא נשקל: מתן אפשרות לחברות היי-טק לשלם חלק מהמסים בדולרים. הכוונה הייתה לאפשר לחברות לשלם מס על עסקאות על פי סכום העסקה בדולרים, ולא לחייב את המרתו לשקלים – פעולה שהחברות נדרשות לבצע כיום כדי לשלם את המסים במטבע הישראלי. אם צעד זה יינקט, הוא עשוי למנוע לחץ של ייסוף נוסף על השקל.

באיגודים שמייצגים את ההיי-טק קיבלו את התוכנית בדעות מעורבות: בהתאחדות התעשיינים, שאיגוד ההיי-טק הישראלי הוא חלק ממנה, אמרו כי התוכנית מבורכת, אולם יש להרחיב אותה. באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) טענו שהתוכנית עוסקת ביצירת מנועי צמיחה עתידיים ולא נותנת מענה לאתגרים המיידיים שנוצרו לענף בעקבות התחזקות השקל.

בנתוני הלמ"ס יש כמה ממצאים מעניינים נוספים: 34% מהחברות שנסקרו על ידי הלשכה, בכלל הענפים, דיווחו כי הן ספגו את השינוי החד בשערי החליפין בשולי הרווח שלהן, 19% מסרו שהן העלו מחירים ו-15% – שהקפיאו השקעות וגיוסי עובדים. ב-45% מהחברות צופים כי המשבר ישפיע על המחירים שהן מציעות בשלושת החודשים הקרובים.