"למרות הפגיעה בסורוקה – לא היינו צריכים לעבור לפתרון DR"

"באופן אינסטינקטיבי, אחרי שיצאתי מהמקלט בעקבות פגיעת הטיל בסורוקה, הלכתי לבדוק את חדר השרתים. למזלנו, לא היה נזק. הייתה בעיה עם המיזוג, אבל לא הייתה פגיעה בחדר השרתים עצמו. הצ'ילר הראשי נפגע, ולכן היה צריך לעבור ליחידה חליפית. הדלת נפרצה מההדף, וכן הייתה פגיעה בצנרת והצנרת והחום התחיל לעלות, אבל, בתושייה רבה, עם עובדי האחזקה של בית החולים, הצלחנו להעביר קירור ממזגנים אחרים על הגג, ולא היינו צריכים לעבור לפתרון התאוששות מאסון ולהישען על מערכות חיצוניות", כך סיפר ערן ברבי, מנמ"ר בית החולים סורוקה.

ברבי דיבר בפאנל מנמ"רים שעסק בהיערכות תפקודית בזמן מלחמה. הפאנל נערך במסגרת וובינר ההישרדות העסקית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

ברבי הוסיף כי "ההתמודדות הגדולה של ה-IT בסורוקה הייתה ההעברה של המחלקות הרפואיות עקב הפגיעה, תוך הבנה שבית החולים צריך לקבל תמונה דינמית, שמשתנה כל הזמן, כי המחלקות זזות וההנהלה צריכה לראות מה קורה כל הזמן, מול עיניה. מאז הקורונה, שירותי בריאות כללית (שאליה בית החולים סורוקה משתייך – צ"ק) יצרה לנו תשתיות מאוד קשיחות לחיבור מרחוק, כאילו ביד מכוונת, ולכן שלחנו לעבוד מהבית את כל מי שהיה אפשר. זכינו גם לתגובה מאוד מהירה של אנשי התשתיות של הכללית, עם הוספת משאבים לפי הצורך. אנחנו עוד באירוע, ייקח לנו עוד חצי שנה כדי לחזור מבחינת המבנים והמחלקות, אבל אנחנו רואים שיפור מיום ליום".

מוטי לייסט, מנהל אגף מערכות מידע בעיריית בת ים. צילום: ניב קנטור

בת ים הייתה אחת הרשויות המקומיות הראשונות שבהן הייתה פגיעה ישירה של טיל איראני באזור מגורים. מוטי לייסט, מנהל אגף מערכות מידע בעירייה, אמר כי "לצערנו הצטרפנו למועדון, אבל אנחנו אחרי הרבה מאוד תרגולות בחמש השנים האחרונות, בניסיון להיערך לכל מיני תרחישים מכל מיני סוגים. הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות הוא לזהות את כל האנשים שגרים במתחם הענק הזה – כ-70 בניינים שנפגעו עם כ-4,000 אנשים שגרים בהם, ואז לראות איפה כולם ולתת אספקת מידע רציפה לכוחות שבמקום".

ההיבט השני היה הפינוי של האנשים שדירותיהם נפגעו למרכזים השונים, וגם שם התעורר צורך כבד במחשוב. "האנשים התפנו באפס זמן למרכזי הפינוי, ושם נדרשנו להעמיד אמצעים שיאפשרו מילוי טפסים, כולל אמצעי תקשורת ותשתיות מלאות", אמר ליסט. "אנחנו באירוע שברמה הפיזית, של שחזור ובנייה מחדש של הבתים, יימשך כמה שנים, ואנחנו יודעים לוודא רצץ תפקודי, כולל ניוד של החמ"ל העירוני מאתר לאתר. כמו כן, יש לנו הרבה פיתוחים של דאטה, לטובת בעלי התפקידים שנמצאים בשטח".

הוא ציין כי "היה בזמן המלחמה שיתוף פעולה מדהים בין המנמ"רים ברשויות המקומיות השונות, והייתה הפקת לקחים מהירה, שיצאה לתפוצה רחבה, שתשמש כבסיס להסקת מסקנות לעתיד".

קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. צילום: יח"צ

נפילת הטילים ברמת גן תפסה את קובי נח, מנמ"ר העירייה, במטוס מעל קנדה, שעשה אחורה פנה לארצות הברית. הוא היה אחד מאותם ישראלים שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה. זה אילץ אותו להפעיל את מאמצי ה-IT העירוניים, באחת הערים שספגו יותר פגיעות במלחמה, מרחוק, כשהוא ישן ביום וער בלילה.

"היינו מוכנים לפגיעות הללו", אמר נח. "עיריית רמת גן מתורגלת בצורה מיטבית לכל נושא החירום, בדגש על מערכות מידע. מאז 2021, כשנפל בעיר טיל, פיתחנו, בעזרת שיבולת, מערכת שמשלבת GIS עם מאגר התושבים, וזה עזר לזהות ישירות מי גר בכל בניין שנפגע על ידי הטילים האיראניים, אם יש בעלי חיים, איפה הילדים לומדים ועוד. זה הקל מאוד על התפעול ועל הזיהוי, שהם הדברים הבסיסיים שנדרשים במקרים כאלה". כל זה קרה עוד לפני שנח הצליח לחזור לישראל.

הוא ציין כי "הטיל שנפל בצומת עלית פגע באגף מערכות המידע של העירייה. כל החלונות נשברו והיו נפגעי חרדה, אבל המשכנו להיות בקשר קבוע מול המפונים כל הזמן, עם מערכת CRM שמתעדכנת כל הזמן, ועם המשך טיפול במקביל בבעיות השוטפות של העיר. זאת, בעזרת מרכז ההפעלה שלנו, שהוא מהמתקדמים בישראל".

אמיר זיו, מנמ"ר משרד החקלאות. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה אמיר זיו, סמנכ"ל מערכות המידע של משרד החקלאות. הוא סיפר על מהלכי המחשוב שבוצעו במשרד לאור המלחמה. "אף אחד לא נהיה רזה יותר, כי לא היה חסר דבר במרכולים, והיה לנו אתגר מטורף לוודא את זה. הפעלנו חמ"ל שעבד 24/7 ברציפות. שר החקלאות, אבי דיכטר, והמנכ"ל, אורן לביא, עשו הערכות מצב מדי יום, וסיפקו הנחיות מתאימות. כל המשרד התגייס באופן מלא כדי לתת תמיכה לחקלאים, למוצרים ולגידולים, שהיו צריכים אותה יותר מתמיד. דאגנו, למשל, למתן מיגוניות, בזמן אפס, לאותם חקלאים שהיו חייבים להמשיך להיות בשטח, וסייענו להם גם בטיפול בעובדים הזרים, בין היתר כדי לוודא שהם לא ברחו", סיפר זיו.

הוא הדגיש כי המלחמה הוכיחה שוב שמי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת. "צריך לעבוד כל השנה ברצף כדי להיות מוכנים לזמן חירום, וצריך גם לנצל את המצב להאצת תהליכים", אמר זיו. "זו היערכות מוקדמת שנעשית כל השנה – למשל שאתר ה-DR מוגן למקרה של אסון ושיש יכולת לתת לכל העובדים להתחבר באופן מיידי מרחוק, וזה אומר היערכות מלאה של ציוד, רישיונות והערכת עומסים על התשתיות שלנו, כמו גם הגדלת המשאבים לשרתים החיוניים יותר. בשיתוף פעולה עם מערכי הסייבר והדיגיטל, במסגרת ההזדמנות להאצה של תהליכים, התחלנו תהליך מעבר לנימבוס של מערכות שנמצאות בפרודקשן שלנו, ומהר מאוד הגדלנו את שטחי האחסון ב-AWS. כרגע אנחנו שוקדים על העברת המערכות, כדי לשפר זמינות יתרה".

ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות. צילום: נדב כהן יונתן

מסתבר שהייתה בזמן המלחמה גם קצת תיירות בישראל. חלק ממנה הגיע לכאן לכבוד מצעד הגאווה בתל אביב, שאמור היה להתקיים ביום פרוץ המלחמה. ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות, אמר במפגש הווירטואלי כי "ביום פרוץ המלחמה עצמו נמצאו בארץ כמעט 40 אלף תיירים. איך שהכול התחיל היינו צריכים להתחיל לאתר איפה כל תייר ממוקם, כשבמקביל התגייסנו לטובת פינוי התושבים שבתיהם נפגעו והתאמת המלונות אליהם, ואספקת המספרים והמיקומים הללו לרשויות המתאימות. עוד היבט היה לדאוג שמעברי הגבול יהיו פתוחים לטובת המשפיענים שהגיעו מחו"ל למצעד הגאווה (כולל קייטלין ג'נר – י"ה). השארנו פתוחים את המעברים לירדן ולמצרים".

"ענף התיירות הוא הראשון להיסגר במקרי חירום, אבל גם הראשון להיפתח, וחברות התעופה חוזרות לארץ. אני מקווה שגם תיירות הפנים תגדל, במיוחד בצפון, על מנת לחזק את האזורים שנפגעו ולראות איזו ארץ מדהימה שיש לנו", ציין אשכנזי.