IT מציל חיים על המים

מייק טיילור, מנמ"ר ספינת מרסי בצי של צבא ארה"ב, העורכת מבצעים הומניטריים, מתאר כיצד בנה תשתית ענן היברידית מבוססת נוטניקס, ובדק את חוסן המערכות - עם גלי הים

מייק טיילור, עד לאחרונה מנמ"ר ספינת הצי האמריקני מרסי וכיום עובד IT בפנטגון.

"לפני עשר שנים, כשהייתי בפיליפינים, נהג מונית הסיע אותי למזח שעגנה בו ספינת הצי האמריקני מרסי (USNS Mercy). הוא הצביע על הספינה וסיפר לי, שהרופאים על הספינה ניתחו באותו יום את החך השסוע של אחייניתו. מהמושב האחורי במונית לא יכולתי שלא להבחין במראה בחיוכו הזורח של הנהג: בארצו, הפיליפינים, ילדים בדרך כלל לא מקבלים טיפול לחיך שסוע. במקרים לא מעטים הם מוחרמים על ידי משפחותיהם, וסביר להניח שהם לא יתחתנו. אחד המנתחים שלנו תיקן את החך של הילדה הזאת, עשה זאת בתוך שעה – ושינה את חייה. אני רק איש IT, אבל אולי העבודה שלי תרמה לשינוי", כך אמר מייק טיילור, ששימש עד לאחרונה כמנמ"ר הספינה.

טיילור, עובד IT בפנטגון, שימש מנהל ה-IT בבית החולים הצף הגדול בעולם, ונשא בתואר "מנהל משימות משותף של ספינת בית החולים". הוא השתתף ב-next25 – הכנס השנתי שערכה נוטניקס (Nutanix) בשבוע שעבר בוושינגטון הבירה, ליותר מ-5,000 משתתפים – לקוחותיה ושותפיה העסקיים של החברה.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר טיילור, כי לספינה שתי משימות – הצלת חיים של כוחות צבא ארה"ב, לא רק של הצי, לצד ביצוע משימות הומניטריות ברחבי העולם. זו הספינה השלישית בעלת השם מרסי, רחמים: קודמותיה השתתפו במלחמות העולם הראשונה והשנייה. זו הנוכחית הייתה בעברה מכלית נפט, עברה הסבה, והיא שטה ברחבי הימים מאז 1985. הספינה מונה 800-1,200 אנשי צוות, ועם קבלת התראה, היא עוברת ממצב "מנוחה" ל"הפעלה" תוך זמן שיא של חמישה ימים. אז מוקמות ומתופעלות במהירות כלל המערכות הטכנולוגיות – IT ורפואיות, לטובת יותר מ-1,000 מיטות חולים, שטופלו בהן במהלך השנים עשרות רבות של אלפי חולים ופצועים.

לצד המחשוב, טיילור היה אחראי על התקשורת והרישות, ובנוסף, על אבטחת מידע והגנת סייבר. "זה עוד אתגר", אמר טיילור, "לתת מענה הגנה גם בהיבטי הרפואה, וגם לדרישות הצבא. האבטחה הופכת לקריטית כשאנחנו בנמלים בחו"ל, ואלפי זרים עולים לסיפון – לא רק החולים, אלא גם תיירים ומומחים רפואיים. זו הזדמנות לשחקנים רעים לנסות לחדור במגוון וקטורי התקפה. לצד זאת, בשל הייחודיות של הספינה, אנחנו נדרשים גם לאמצעי גיבוי ברמה גבוהה".

"האתגר הגדול שלי", אמר, "הוא הסופיות והמוגבלות של המשאבים. כל הזמן אנחנו מחפשים דרכים לצרוך פחות חשמל, להיות יותר ידידותיים לסביבה ולתפוס פחות מקום בארונות השרתים והתקשורת. לכן, עשינו שימוש בטכנולוגיית Hyperconvergence (היפר-אחודה), עם מחשוב וירטואלי, אחסון מוגדר תוכנה (SDS) ורשתות וירטואליות – לשילוב אחסון, מחשוב ורישות במערכת אחת".

הריקוד המטורף של המנמ"ר בסביבות קריטיות

אתגר נוסף, ציין, "הוא לבצע הטמעות ושדרוגים והחלפת ציוד – בלא לעכב את המוכנות של הספינה. זה 'ריקוד מטורף' של כל מנמ"ר הפועל בסביבות קריטיות, והוא דורש מאמץ".

"צוותי ה-IT התעייפו מהמערכות שהיו לנו", אמר, "חווינו כאבים בהיבטי עומסים וגם ביצועים – אבל צריכת האנרגיה הייתה הכי קשה. האתגר להמשיך ולתפעל היווה בעיה, ולא רק בהיבט הכלכלי. היו גם קשיי תמיכה".

"החלטתי להגר מהמערכות הווירטואליות שהיו לי – ובניתי תשתית משולבת של דל (Dell), סיסקו (Cisco) ונוטניקס", אמר טיילור, "בנו לי מפת דרכים להגירה, וזו עברה בלי שהיו איתה בעיות. אתגר נוסף היה לערוך את הפרויקט תוך כדי תנועה, בלא השבתות, כי אינך יודע מתי יקפיצו אותנו. בימים אלה אנשי עורכים רענון וחידוש לתשתית ולמערכות".

"באחד הימים", סיפר טיילור, "חווינו סופה. כך הרווחנו את אחת מהבדיקות שהיינו צריכים לבצע: למערכות חדרו מי מלח. לא הבחנו בדליפה בזמן אמת, ולמרות זאת – הן פעלו".

"הספינה היא הדרך של ארה"ב להקרין את העוצמה ההומניטרית שלנו לעולם. היכולת לעזור לזה לקרות – מאוד מספקת. זה נותן לך תחושה של מטרה ומשמעות", סיכם טיילור.

ספינת הצי האמריקני מרסי.

ספינת הצי האמריקני מרסי. צילום: אתר הצי האמריקני

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים