"החדשנות והטכנולוגיה מעמיקות ומנגישות את זיכרון השואה"
"אנימה היא כלי נפלא להנגשת השואה לצעירים", אמר ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי ● "הדיגיטל מסייע לקדם פרויקטים, להעמיק שת"פים ולהגדיל את קהילת העוסקים בתחום", ציין

"הנגשת נושא השואה היא אתגר לא פשוט כלל. אנחנו נעזרים לשם כך בטכנולוגיה, ברעיונות מחוץ לקופסה ובחדשנות. הדיגיטל מסייע לנו לקדם פרויקטים, להעמיק שיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים, וכן לבנות ולהגדיל את הקהילה של העוסקים והמתעניינים בתחום. היעד: שליבת הפעילות האקדמית שלנו תתבסס על התחדשות ותביא להנגשה ולפיתוח של לימודי השואה בכל דרך אפשרית", כך אמר ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי. הוא התראיין לאנשים ומחשבים לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנפתח הערב (ד').
לדברי ד"ר כהן, "בתחילת העשור התחלנו לבנות קהילה של סטודנטים וחוקרים בתחום. במהלך השנים, הקהילה הגלובלית צמחה משמעותית ומונה חוקרים מארצות ומתחומי מחקר שונים, מאוסטין, טקסס, ועד בייג'ינג שבסין".
הוא הסביר כי "הקהילה הדיגיטלית המחקרית מגוונת מבחינת תחומי העניין שלה וזהות המשתתפים בה. היא כוללת מורים צעירים, חוקרים בתחילת דרכם המקצועית, דוקטורנטים וחוקרים ותיקים, לפני ולאחר פרישה. יש בקהילה כל מיני יוזמות חדשניות: מעיתונאית גרמניה שיזמה פרויקט להעלאת המודעות לשואה בסביבת מגוריה ה-'מאתגרת' מבחינת הדעות הימניות הקיצוניות בה ועד למנהלת פרויקט במילאנו שחולמת על הקמת תוכנית חדשנית להכשרת מורים ללימוד השואה. בקהילה חברים גם עובדים רבים ממוזיאונים ברחבי העולם, שמביאים זווית חשיבה מעניינת, לצד אנשי מקצוע טכניים, שתורמים יכולות מגוונות. נוצרה פה חבורה מאוד מרתקת, בפן האישי והמקצועי".
"גם ה-GenAI מקדמת את העיסוק בשואה"
"גם הופעת הבינה המלאכותית היוצרת קידמה את העיסוק בנושא", ציין ד"ר כהן. "כך, סטודנטית חוקרת שואה מהודו הובילה צוות בינלאומי, שייצר סרטונים של דמויות אמיתיות מהשואה – שהונפשו. אנימה, הנפשה יפנית, היא כלי נפלא להנגשת התחום לצעירים, ובאחד הפרויקטים הונפשו באנימציה זו קטעים מהיומן של נערה מהשואה במגוון שפות, ביניהן הודית וערבית. הוא יהווה בסיס לעוד סרטונים קצרים מבוססי AI, שאותם יוכלו לייצר תלמידי תיכון. פיילוט לפרויקט נערך בימים אלה בארצות הברית".
"הטכנולוגיה מסייעת לקידום התחום", אמר, "אבל לצד זה צצו שני אתגרים – ההטמעה של הכלים והעלות. טכנולוגיה חדשנית נתקלת לעתים, בתחילת הדרך, בקשיים מצד המשתמשים: לפרויקטי לואו-טק יש שרידות יותר גבוהה. בנוסף, האקדמיה לא משופעת בתקציבים, ולכן אנחנו מתמקדים ביכולות שעלותן נמוכה ותועלתן גבוהה. אתגר נוסף קשור לקצב ההתקדמות המהירה מאוד של הדיגיטל: אם אשתקד פיתחנו כלי מבוסס AI, כיום, בתוך שנה, הוא כבר פחות רלוונטי".
לפתח מיזמים להנצחת השואה תוך לימוד חדשנות
ד"ר כהן פירט על כמה משיתופי הפעולה שאותם הזכיר קודם: "ב-2021, התוכנית ללימודי השואה בראשותי במכללה, יחד עם ד"ר עדנה פשר והמכון הישראלי לערים חכמות, השיקו קורס אקדמי בינלאומי מקוון בשם 'חדשנות ויזמות לזיכרון השואה'. זה לא קורס אקדמי רגיל, אלא הוא מתמקד בממד היישומי, המעשי, בעולם היזמות: כיצד לאתר הזדמנויות, לבנות מודל עסקי ולבחון את ההיתכנות שלו, לנהל פרויקטים, להסתייע בפלטפורמות דיגיטליות להנצחת השואה ולזיכרונה, וגם לפתח פרויקטים לשימוש בכיתות – לא רק בדיגיטל, ללמוד מסיפורי הצלחה ועוד. הקורס עונה להתעניינות של סטודנטים ופעילי זיכרון מהעולם בתחום ובונה תחושת מעורבות בקרב הצעירים – שהנצחת השואה עוברת לידיהם. אנחנו מאפשרים לצעירים מהעולם לפתח מיזמים להנצחת השואה, תוך לימוד חדשנות מבוססת טכנולוגיה".
הוא הדגיש כי "מאוד חשוב לבנות תהליך של עבודה בין דורית, כי כל דור מביא עימו ניסיון ייחודי וטכני שונה. רצוי לשלב בין תחומים – להעשרת הידע, הגישות וזוויות המבט. לשמחתי, אנחנו זוכים להמון התלהבות ועניין, לאו דווקא מצד אנשי חינוך והוראה – אלא גם, ובעיקר, מהאנשים מהשטח, צעירות וצעירים בגילאי 30 פלוס. חשיבה מחוץ לקופסה, טכנולוגיה זמינה ושיתופי פעולה בינלאומיים מספקים יופי של כלים ותוכניות חדשות, ומרחיבים את קהל היעד שלנו".
לסיכום אמר ד"ר כהן כי "אנחנו מקבלים סיוע וגיבוי מלאים ממחלקות הדיגיטל, התקשוב והבינלאומיות של המכללה ומראשיה. המכללה האקדמית גליל מערבי היא מהבולטות בעולם בחקר השואה והוראתה – אף שאינה אוניברסיטת מחקר והיא נמצאת בפריפריה. הטכנולוגיה והפלטפורמות דיגיטליות עוזרות לנו לפרוץ את המגבלות הגיאוגרפיות והמוסדיות".
תגובות
(0)