האנטישמיות ברשתות החברתיות בשיאה – והמנהלים שלהן מרוויחים

מספר האירועים האנטישמיים בעולם רשם ירידה ב-2024, אך הוא עדיין גבוה יותר מאשר לפני המלחמה – כך קובע דו"ח של אוניברסיטת תל אביב, שפורסם לקראת יום השואה, שמתחיל הערב (ד'). אלא שהדו"ח מתייחס רק לאירועים פיזיים, כשהזירה המרכזית של האנטישמיות, ושל שיח השנאה בכלל, עברה כבר מזמן לרשת, ובפרט לרשתות החברתיות. ושם – היא חוגגת.

מאז אירועי ה-7 באוקטובר, שלל דו"חות מצביעים על עלייה חדה בתכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות, כולל שימוש גובר בהאשטאגים כמו HitlerWasRight# (#היטלרצדק), והפצת תכנים אלימים ומסיתים נגד יהודים וישראלים. על פי אחד מהם, דו"ח של מכון INSS מחודש פברואר השנה, שמתבסס על נתונים של CyberWell, ב-25 הימים שאחרי ה-7 באוקטובר חל זינוק של 86% בגילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות בהשוואה ל-25 הימים שקדמו לטבח. זה בלט בשפה הערבית, אבל ממש לא רק.

"הרשתות החברתיות – מפעלים של הפצת שנאה בלתי מרוסנת"

בחודש שעבר פרסמה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מאמר בנושא, שבו כתבה: "כשאנחנו חושבים על אנטישמיות דיגיטלית, אנחנו חושבים על רשתות חברתיות – ובצדק. המודלים העסקיים של הפלטפורמות האלה, התמריצים האלגוריתמיים שלהן וכשליהן המערכתיים בניטור תוכן הפכו אותן למפעלים של שנאה בלתי מרוסנת. הפלטפורמות הללו לא מייצרות שיח אנטישמי, אלא העיצוב של הרשתות החברתיות הופך הפצת אנטישמיות לבלתי נמנעת. אלגוריתמים שתוכננו למקסם מעורבות בכל מחיר מעדיפים זעם על פני אמת, פילוג על פני דיאלוג וקיצוניות על פני ניואנסים".

השיח על כך, לפחות בעבר, כלל את השאלה: האם בעלי הרשתות החברתיות וחברות האינטרנט בכלל עושים את כל המאמצים כדי למנוע את האנטישמיות? האם הם מדייקים מספיק את המנועים שלהם כדי למנוע הפצה ויראלית של פוסטים אנטישמיים ושל הכחשת שואה? אלא שאנחנו כבר יודעים את התשובה לכך, והיא: ברור שלא. כי אנטישמיות ושנאה בכלל טובות לשורת הרווח של החברות האלה – וזה הדבר היחיד שחשוב. זה מקומם, ומקומם במיוחד כאשר המייסדים של שתיים מהחברות האלה הם יהודים: מארק צוקרברג ממטא, וסרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל.

איפה אתה, מארק צוקרברג? צילום: Shutterstock

האם גם אנטי ציונות היא אנטישמיות?

דו"ח של הליגה נגד השמצה מצא כי פייסבוק וטיקטוק פועלות רק במקרים מועטים של דיווחים על תכנים אנטישמיים, על אף שאנטישמיות נוגדת את המדיניות שלהן. אלא ששתי החברות קיבלו במחקר ציונים נמוכים על אכיפת המדיניות הזאת. כמו כן, בדו"ח מובעת ביקורת על טיקטוק, על כך שהיא לא מקטלגת אנטי ציונות כאנטישמיות – מה שמאפשר לעוד תכנים אנטישמיים להישאר בפלטפורמה. בנוסף, נטען כי טיקטוק פועלת בצורה אקטיבית נגד ישראל, לדוגמה על ידי פסילת קמפיינים פרסומיים עם מסרים כמו "עם ישראל חי".

ויש גם את גוגל: החברה ספגה ביקורת על כך שתוצאות חיפוש מסוימות כוללות אתרים אנטישמיים. למרות מאמצים שהחברה עשתה על מנת לשפר את האלגוריתמים שלה, ישנם מקרים שבהם תכנים פוגעניים עדיין מופיעים בתוצאות החיפוש.

השיח האנטישמי ממשיך לחגוג ברשתות החברתיות, וימשיך, כנראה שביתר שאת. אלא אם כן מישהו יעשה משהו בנדון – ומאוד לא סביר שזה יקרה בקרוב

איפה הממשלות?

כאן נשאלת השאלה: איפה הממשלות? מדוע הן לא מפעילות מנופים מספיק חזקים על בעלי הרשתות החברתיות, כדי שיתאמצו ויסירו את התכנים הללו, או לפחות את מרביתם? למרבה האבסורד, ממשלת ישראל כמעט שלא עושה כלום בנדון, וגם הממשל האמריקני והממשלות באירופה לא מפעילות את מלוא הכוח שלהן בנושא מול חברות המדיה החברתית.

גם כאן, בהקשר של הממשלות בחו"ל, התשובה די ברורה: אינטרסים כלכליים. כשעל הפרק עומדים מיליארדים של דולרים שהחברות האלה מעבירות לממשלים ולמושלים, בצורות שונות, המהלכים שלהם להסרת אנטישמיות ושיח שנאה מושמים בצד.

פועל נגד אנטישמיות באוניברסיטאות – אבל לא ברשתות החברתיות. הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ. צילום: ShutterStock

קחו, לדוגמה, את הנשיא האמריקני החדש-ישן, דונלד טראמפ: אילון מאסק, הבעלים בין השאר של X, הוא אחד המקורבים לו ביותר. מאסק תרם לטראמפ מאות מיליוני דולרים. יתרה מזאת, כנראה בין היתר כדי לשאת חן בעיני טראמפ, מאסק הסיר, אחרי שקנה את טוויטר והפך אותה ל-X, את מרב המגבלות על שיח שנאה שכללה המדיניות של החברה, באמתלה של "חופש הביטוי". התוצאה הישירה: עלייה של שיח השנאה בפלטפורמה, ושנאת היהודים היא חלק מזה. כמו כן, ענקיות הטק עושות את הכול כדי להתקרב לטראמפ, ופייסבוק, גוגל ואחרות תרמו כספים רבים לטקס ההשבעה שלו. לא בכדי המנכ"לים שלהן זכו למקום של כבוד בטקס.

תראו איך הצביעות חוגגת: כשזה נוח לו, טראמפ מנהל מאבק נגד האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, על כך שהן לא מונעות גילויי אנטישמיות בשטחן. לעומת זאת, מול הרשתות החברתיות, שם יש הרבה (הרבה) יותר שיח שנאה נגד יהודים, הוא לא עושה זאת. שם הוא מחריש.

אולם, לא מדובר פה רק במחדל של הממשל האמריקני, אלא גם של ממשלת ישראל: היא לא פועלת ולא פעלה כמעט בנדון, וכשכבר עשתה זאת – היא נכשלה כישלון חרוץ. וזה נכון לכל הממשלות שהיו כאן בשנים האחרונות. התירוצים הם שהחברות מעסיקות פה אלפי עובדים, אבל תחום השיפוט שלהן הוא לא כאן. לשני הדברים האלה יש פתרונות, אך אין בהנהגה שלנו מי שמוכנים להילחם על זה.

השורה התחתונה: הן בגלל החברות והן בגלל הממשלות – וכמובן גם בגלל הגולשים, ש-"מפציצים" בפוסטים נוטפי שטנה נגד יהודים – השיח האנטישמי ממשיך לחגוג ברשתות החברתיות, וימשיך, כנראה שביתר שאת. אלא אם כן מישהו יעשה משהו בנדון – ומאוד לא סביר שזה יקרה בקרוב.