"זה עוזר לנו לעשות הכל על ידי פקודות פשוטות – ועובד נפלא"

"הסיבה לבחירה לפתח באמצעות קוד נמוך ברכבת ישראל הייתה בעיקר זמן לשוק, וזה די ברור, ואחריה עלויות. אבל יש נקודה שלא מרבים לדבר עליה: מערכות הלווין, מערכות מאוד נישתיות, ואנחנו רוצים לתת ללקוחות שלנו – שהם עשרות האנשים שפועלים בכל פעם ביחד כדי שאפשר יהיה להוציא כל רכבת בזמן ולתחזק את הרכבות כמו שצריך – את האפליקציות שהם צריכים, גם אם הן מאוד קטנות ומאוד ממוקדות ולא חשובות לאף אחד חוץ מאגף קטן. גוף הפיתוח שלנו, והוא לא קטן, מתעסק הרבה עם הדברים האלה, וזה בזכות הקוד הנמוך שמשחרר משאבים, מאפשר לספק מענה לצרכים הקטנים הללו", כך סיפר ארז מזרחי, מנהל תחום פיתוח ברכבת ישראל, בכנס Low-Code/No-Code של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה.

הוא אמר כי תהליך הבחירה של פלטפורמת הקוד הנמוך בה משתמשים ברכבת ישראל הוביל בסופו של דבר ל-Power Platform של מיקרוסופט, גם בגלל שרוב הדאטה ורוב המערכות מתפקדות גם כך ב-Azure – הענן של ענקית התוכנה.

"זה עוזר לנו לעשות הכל על ידי פקודות פשוטות, וזה עובד נפלא וממחיש כמה קל לעשות וקל מאוד להכין אפליקציות. זה כולל הפיכת תרשים לממשק משתמש עם האפליקציה מאחורה, זה מדהים וזה מקל מאוד על ההכנה, גם מול הגוף שזקוק לאפליקציה, והצוות שלנו יודע לתת מענה בצורה מאוד מהירה. השינויים שאפשר לעשות בקוד נמוך הרבה יותר מהירים, יש צורך בהרבה פחות בדיקות כי בדרך כלל מדובר במרכיבים מוכנים, והאינטגרציה עצמה עם מערכות אחרות זה באפס מאמץ", הוא הוסיף.

יובל לביא, מנהל התפעול הראשי של מג'יק העולמית. צילום: נדב כהן יונתן

"הקוד הנמוך מתחבר כל כך לעולם ה-GenAI" 

יובל לביא, מנהל התפעול הראשי של מג'יק העולמית, שסיפר שהתחיל לפתח באמצעות קוד נמוך במג'יק כבר ב-1988, ממש בהתחלה של סביבת הפיתוח הזו. לביא דיבר בכנס על העתיד של הקוד הנמוך. הוא הציג דעה ברורה לגבי השילוב של הבינה המלאכותית היוצרת ביקום של הקוד הנמוך.

"עולם ה-GenAI עשה מהפכה בעולם הפיתוח כי הוא יכול להיכנס בכל נקודה, כולל ועד תחזוקה, וזה מאוד משמעותי. עולם הקוד הנמוך הוא עולם הצהרתי ועולם הקוד הוא ציווי, ולכן הקוד הנמוך מתחבר כל כך לעולם ה-GenAI כי גם הוא הצהרתי. זה כמו להזמין פיצה: לא נכנסים בדקדוק לפרטים איך מכינים את הפיצה, בכמה עגבניות משתמשים, כמה גבינה צהובה וכדומה, אלא מזמינים את הגודל ואת התוספות שרוצים", הוא אמר.

מה תהיה ההשפעה של ה-GenAI? לגבי זה הוא לא היה ממש בטוח שכבר אפשר לקבוע. "אף אחד לא יכול לדעת כעת כיצד זה ישפיע על הקוד הנמוך, אבל לדעתי, מצד שני, עדיף שזה ייצר את אבני הבניין כבר עכשיו, כי אחרת בעתיד הקרוב זה ייצור כמויות ענקיות של קוד, שיהיה מאוד קשה לתחזק את זה בסופו של דבר אם הבסיס לא יהיה ברור כבר עכשיו", טען לביא.

הוא סיפר על האתגרים שעומדים כיום בפני החברה: "זה קודם הנושא של פשטות, יכולת התאמה, וגם מה אם רוצים להתערב בבלוק, לשנות אותו? איך אפשר מצד אחד לספק כלי שהוא מורכב מבלוקים מוכנים מראש, ומצד שני לאפשר לך לבצע בתוכו מה שאתה רוצה? ברמה מסוימת זה כמעט אתגר יומיומי. אתגר נוסף הוא מוכנות לעתיד, ו-מג'יק זו חברה שכבר מזמן הוכיחה שהיא כזו. הרעיון הוא שאנחנו חייבים לאפשר ללקוחות שלנו לנוע יחד איתנו מגרסה לגרסה, זה לא אומר תאימות אחורה באופן מלא, כי יש שינויים של תפישות, ועם זאת עדיין את מרבית הבינה העסקית שנכתבה לתוך האפליקציה אנחנו יודעים להעביר".

מאור כהן, מנהל פרויקטים בדיגיטל, חטיבת טכנולוגיות, מכבי שירותי בריאות. צילום: נדב כהן יונתן

"מעבר מתפישה של מערכות לטפסים ומערכות לתהליכים – להכל יחד" 

מאור כהן, מנהל פרויקטים בדיגיטל, חטיבת טכנולוגיות, מכבי שירותי בריאות, דיבר על האתגרים ועל התפישה של מכבי לגבי שימוש בקוד נמוך בפרויקט שדרוג המערכות של הקופה.

"היינו זקוקים לשינוי תפישה ותהליכי עבודה, בעיקר בהיבט של ניהול טפסים. השינוי היה מעבר מתפישה של מערכות שמוקדשות לטפסים ומערכות לתהליכים, להתייחסות להכל יחד. זה בא מכאבים שנולדו בגלל פיזור יתר בין מערכות ומידע לא שלם, וגם בגלל הזמן לשוק, נושא שהיה מאוד כואב ב-מכבי. גם הורגש תסכול רב מצד הלקוחות העסקיים שלנו, ויחד עם מגבלות טכנולוגיות מסוימות, זה הפך לסוג של כאב גדול, וגם עלויות גדולות בגלל ריבוי מערכות, וכל זה הוביל לפרויקט", הוא סיפר.

"אחרי שמיפינו את כל הכאבים, גזרנו בהתאמה את הדרישות הטכנולוגיות, עשינו בדיקות והרבה פגישות עם גורמי ידע, כולל היבט העלויות כמובן. רצינו להגיע לתוצר שהוא עץ החלטה, שעוזר לבחור את הפלטפורמה לבחירה עבור אותו צורך, וזה גם הוביל אותנו בסופו של דבר לבנייה של גוף ייעודי, שהוא מעין מרכז הצטיינות עבור קוד נמוך, שאמור לנהל את כל מה שהוא עולם הטפסים והתהליכים במכבי, שמוודא שהכל מתנהל כהלכה וכן באחידות טכנולוגית, כולל מטריקות, וגם ניהול העלויות והבקרה אחר ייצור הקוד", סיכם כהן.

שלומי אשכנזי, מנהל פיתוח עסקים ושותפויות בינלאומיות ב-Emakin מקבוצת מלם. צילום: נדב כהן יונתן

"קוד נמוך זה העתיד"

שלומי אשכנזי, מנהל פיתוח עסקים ושותפויות בינלאומיות ב-Emakin מקבוצת מלם, סיפר על פרויקט שביצעה החברה בחברת השילוח סוניגו.

"אנו הופכים את התהליכים העסקיים לתהליכים חכמים באמצעות פלטפורמה יחידה להאצת המרה דיגיטלית", הוא אמר. "יצרנו להם רשימת מטלות אוטומטית, מנענו את ההיבט של שכפול תהליכים, ידענו לאחד לידים כולל תהליך אישור מקור, וידענו גם לאגד וליצור את אותו ליד למוצרים שונים אל מערכות כמו CRM או הנהלת החשבונות, וגם איך לבנות העברת לידים לסוכנים הנכונים וכדומה, עד שלב החוזה. מה שיצרנו הוא קיצור זמן והכנה מהירה, תגובה מהירה והתמקדות בעסק ולא בניהול".

הוא סיפר שזה הוביל להוזלה בעלויות ולשיפור תהליכים מובחן. "עלות התפעול ירדה משמעותי וגם ניהול הדאטה טוב יותר. יש 40% שיפור ביעילות של תזרימי העבודה ויש גם עלייה במכירות, וזה עם פלטפורמת קוד נמוך שמספקת ציות בכל רמה, מאפשרת התאמות מוגדרות למשתמש, שיראה רק מה שהוא צריך, ויש גם יכולות דיווח מתקדמות ויכולת אינטגרציה עם מערכות שונות. זה מוכיח שקוד נמוך זה העתיד", הוא סיכם.