תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » החוליה החסרה בתוכניות לשילוב החברה הערבית בהיי-טק
האם התוכנית תביא למימוש מקסימלי של הפוטנציאל שקיים בחברה הערבית עבור ההיי-טק הישראלי?צילום אילוסטרציה: LightField Studios, BigStock

החוליה החסרה בתוכניות לשילוב החברה הערבית בהיי-טק

התוכנית החמש שנתית לקידום החברה הערבית בהיי-טק הישראלי יכולה לקדם את הנושא, אבל היא לא מספיקה, משום שהיא לא עוסקת במעסיקים ● עליהם ועל המדינה לשלב ידיים ולעשות עוד להשגת היעד הטבעי וההכרחי הזה

מאת 28 ביולי 2021, 16:37 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ההדרה של הערבים בכלל ומההיי-טק בפרט היא חלק מבעיה לאומית, שפתרונה קשור אמנם בתקציבים וברצון טוב, אבל לא רק, אלא גם ביכולת לשנות את השיח, ובכך לשנות את המציאות

ביממה האחרונה חלו שתי התפתחויות בולטות בכל הקשור להיי-טק ולערבים אזרחים ישראליים. האחת היא מינויו של רידא מסארואה לסגן נשיא באינטל ישראל ולסגן נשיא בארגון הבינוי העולמי של החברה. מדובר בדוגמה אחת מני בודדות, לצערנו, של ערבי אזרח ישראל שהגיע לתפקיד בכיר באחת מענקיות הטק. לפני שש שנים עשה זאת ג'וני סרוג'י, שמונה לסגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה בגוגל העולמית.

כדי שיהיו עוד בכירים ערבים אזרחי ישראל דוגמת סרוג'י ומסארואה נדרש קידומם של בני חברה זו – שלהזכירנו, מהווה חמישית מכלל אזרחי המדינה – בהיי-טק הישראלי, על כל הדרגות שבו. לשם כך פרסם אתמול (ג') משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, שבראשו עומדת השרה אורית פרקש הכהן, תוכנית חומש לטיפול בנושא. התוכנית, בתקצוב של יותר מחצי מיליארד שקלים, סוכמה עם יו"ר רע"ם, ח"כ מחמוד עבאס, שבכובע נוסף שלו משמש כיו"ר הוועדה של הכנסת לענייני החברה הערבית, ומבוצעת בשיתוף רשות החדשנות. במשרד המדע אומרים שבנוסף לקידום שילובם של ערבים בהיי-טק הישראלי, התוכנית תסייע להשגת יעד שהממשלה העמידה – ש-15% מכוח האדם במשק שלנו ב-2026 יועסק בהיי-טק.

אין זו הפעם הראשונה שבה גורמי ממשלה או גורמים מטעמם נדרשים לסוגיית תת הייצוג של ערבים בהיי-טק הישראלי. לממשלות הקודמות הוגשו לא מעט המלצות, חוות דעת ומזכרים, שמיפו את הבעיה, הביאו נתונים רלוונטיים והמליצו כיצד לטפל בה. המסקנות וההמלצות בכל הדו"חות די דומות, וחלקן אף מופיע בתוכנית החומש שפרסמו השרה פרקש הכהן וח"כ עבאס.

מימין: ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, אימאן חטיב יאסין, סגניתו, ושרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: דוברות המשרד

מימין: ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, אימאן חטיב יאסין, סגניתו, ושרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: דוברות המשרד

ולא רק גורמים ממשלתיים: כך, למשל, לפני כשנה פרסמה חברת הייעוץ דלויט דו"ח מקיף על הנושא, כעבודת מטה עבור ועד ראשי הרשויות הערביות וארגון צופן. ההמלצות שבדו"ח עוסקות בכל מחזור החיים של תעסוקה ושילוב בהיי-טק – החל מלימודי ליבה בבתי הספר התיכוניים בחברה הערבית, דרך עידוד לימודים אקדמיים של סטודנטים ערבים וכלה ביזמות ובהקמת חברות סטארט-אפ של בני חברה זו.

בכל אחד מהתחומים הללו יש עשייה, והגורמים המעורבים מגלים רצון טוב ועושים רבות. אלא שמבחן התוצאה מלמד שהתוכניות הרבות לא מטפלות בחוליה אחת מרכזית בסיפור הזה: היחס שבין המעסיקים ושרשרת האספקה של ההון האנושי, שמזין את כוח האדם להיי-טק.

זהו תחום מורכב. המעסיקים בענף מבינים ששילוב בני החברה הערבית בהיי-טק הוא קודם כל צורך לאומי-חברתי של מדינת ישראל. מעבר לכך שהפוטנציאל הטמון באוכלוסייה זו הוא אחד הפתרונות היחידים שבעזרתם ניתן יהיה להתמודד אי פעם עם המחסור החמור בעובדים בענף.

טאלנטים לא רק מתל אביב, אלא גם מאום אל פאחם

מאגר המוחות שיכול לעבוד בהיי-טק יכול להגיע לא רק מתל אביב, רמת השרון או הרצליה, אלא גם מאום אל פאחם, נצרת או רהט. הפוטנציאל קיים, אבל משהו בחיבור הזה בין המהנדסים הערבים, בעל המוח והכישורים שאינם פחותים מהאחרים, לבין מנהלי משאבי האנוש בחברות הטק הגדולות לא מצליח להתרומם.

הסיבות הן רבות וצריך מראש לנטרל מניעים אישיים או חוסר רצון לסייע למועמד.ת זה.ו או אחר.ת. הבעיה היא העדר שוויון הזדמנויות אמיתי. נכון שלא רק המעסיקים אחראים לכך – אבל גם הם, ואולי אף בעיקר. כשמועמד ערבי ומועמד יהודי, שסיימו ביחד את אותה פקולטה וקיבלו ציונים גבוהים, מגיעים לראיונות, הם לא במעמד שווה.

בראיון לאנשים ומחשבים שנערך בחודש מאי האחרון במסגרת המדור דו קיום אמר דאהר קייס, מהנדס בכיר במחלקת אימות חומרה באינטל: "אתה צריך להבין שבחור ערבי שבא ממסגרת לימודים שהשפה הדומיננטית בה היא ערבית, כשהוא מגיע לראיון עבודה בעברית, מבקשים ממנו לספר את הסיפור שלו – וזה קשה. סביר להניח שחלק מהם לא עוברים בגלל זה את הראיונות".

זוהי דוגמה לחסם אחד, שללא ספק, עם יותר מודעות של מעסיקים ומנהלים אפשר יהיה לשפר אותו. אך הבעיה מתחילה הרבה קודם, בגלל האפליה וחוסר הטיפול הרציני המתמשך במשך שנים במערכת החינוך – היסודית והעל יסודית – ביישובים הערבים. המשאבים שהמדינה משקיעה במגזר היהודי בלימודי מקצועות שיכולים להועיל לתלמידים להתקבל לעבודה בהיי-טק חסרי פרופורציה, גדולים לאין שיעור מאלה שהיא משקיעה בנושא במגזר הערבי. כך, למשל, בקשות של מנהלי בתי ספר בחברה הערבית לקבל תקציב כדי ללמד אנגלית נדחים כבר שנים.

פחות מדי יזמות

תחום אחר, שגם הוא לוקה בחסר, הוא נושא היזמות בחברה הערבית. מספר הסטארט-אפים שהקימו בני החברה הערבית נמוך מאוד ולא עובר את ה-100 חברות. גם כאן, הפוטנציאל קיים אבל לא ממומש. איהאב סרחאן, שותף ביקורת בפירמה, אמר בכנס מאיצי הצמיחה בחברה הערבית, שנערך לפני כשבועיים בנצרת ביוזמת ארנסט אנד יאנג, כי "קראתי על יותר מ-12 מיליארד דולר של השקעות בשוק ההיי-טק בחציון הראשון של 2021. היה לי מאוד קשה למצוא נתון על כמות העסקאות בחברה הערבית. למה אנחנו לא רואים משקיעים ששמים כסף בחברה הערבית?"

השורה התחתונה: הטיפול בהגדלת מספר עובדי ההיי-טק מהחברה הערבית לא יכול להתמקד רק במגזר זה. ההדרה של הערבים בכלל ומההיי-טק בפרט היא חלק מבעיה לאומית, שפתרונה קשור אמנם בתקציבים וברצון טוב, אבל לא רק, אלא גם ביכולת לשנות את השיח, ובכך לשנות את המציאות. האם התוכנית הזאת תעשה את השינוי? יש להמתין ולראות.

החוליה החסרה בתוכניות לשילוב החברה הערבית בהיי-טק Reviewed by on . ביממה האחרונה חלו שתי התפתחויות בולטות בכל הקשור להיי-טק ולערבים אזרחים ישראליים. האחת היא מינויו של רידא מסארואה לסגן נשיא באינטל ישראל ולסגן נשיא בארגון הבינו ביממה האחרונה חלו שתי התפתחויות בולטות בכל הקשור להיי-טק ולערבים אזרחים ישראליים. האחת היא מינויו של רידא מסארואה לסגן נשיא באינטל ישראל ולסגן נשיא בארגון הבינו Rating: 0

הגיבו