תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » "לחפש את הגרוש היכן שהוא באמת אבד"
משכן הכנסת. צילום אילוסטרציה: BigStock

"לחפש את הגרוש היכן שהוא באמת אבד"

דיון שנערך היום (ב') בוועדה לענייני החברה הערבית של הכנסת עסק בחסמים שמייצרים את הפערים שקיימים בין החברות הערבית והיהודית בישראל בתחומי החדשנות והחינוך ● שיעורי בית לממשלה החדשה

מאת 21 ביוני 2021, 19:10 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מגזר ההיי-טק החל להפנים את זה מזמן, אבל זה עדיין בהיקפים נמוכים ולא מספיקים. צריך להגדיל את כוח האדם הערבי בהיי-טק, אבל כדי לעשות זאת צריך גם לסייע בפירוק החסמים שגורמים לפער הזה: בהשקעות בחינוך וברשויות הערביות, שחלק גדול מהן מתנהל ללא תשתיות ממוחשבות

כפי שדווח כאן אתמול (א'), הוועדה לענייני החברה הערבית של הכנסת, בראשות ח"כ מנסור עבאס (רע"מ), התכנסה היום כדי לקבל סקירה על יישום החלטת הממשלה 922 להשקעות בפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית בין השנים 2016-2020. שלל הנתונים שהוצגו בפני הוועדה הראו שבמהלך השנים האחרונות הוזרמו תקציבים ליישובים הערביים ולטובת המגזר, והפערים בחלק מהתחומים קטנו – אבל הם עדיין מהווים חסם משמעותי של שילוב החברה הערבית בכלכלה ובחברה.

זה לא רק בהיי-טק, שם יש נתון קבוע של אחוזים נמוכים של השתתפות האוכלוסייה הערבית בתעסוקה בענף לעומת משקלה בכלל החברה הישראלית, והמצב אף הוחמר בין 2018 ל-2020. קיימים פערים רבים, שקשורים בתקציבים, אבל גם בהתנהלות, במודעות וביכולת של ההנהגה הערבית לעשות מאמצים ולצמצם אותם עוד יותר.

כך, למשל, התברר לחברי הוועדה שרק 60% מ-15 מיליארד השקלים שהממשלה הקצתה בהחלטה 922 נוצלו על ידי הרשויות המקומיות הערביות. אי ניצול תקציבי הוא תופעה ידועה במגזר הציבורי, אבל בהיקפים כאלה הוא חריג. הסיבות הן שלרשויות הללו אין את התשתיות האנושית, הפיזית והכלכלית שיאפשרו להן לנצל את התקציבים שמוזרמים לטובת היעדים שלטובתם הם הוקצו.

בין הסיבות לפערים: חינוך ומקורות ההכנסה של הרשויות

אלא שלא מדובר רק ברשויות המקומיות: לוועדה נמסר שיש פערים משמעותיים בהשקעות המדינה בחינוך בין החברות הערבית והיהודית – מ-11% בבתי הספר היסודיים ועד ל-39% (!) בתיכונים. עובדה זו מקשה על בוגרי מערכת החינוך הערבית להתמודד בצורה שווה במבחנים הפסיכומטריים, והפער בציונים בינם לבין הנבחנים היהודים עומד על 89 נקודות. אחת הסיבות לכך היא מחסום השפה: המבחנים הם בעברית – שפה שחלק גדול מתלמידי החברה הערבית לא שולטים בה ולא נחשפים אליה מספיק בבתי הספר, בגלל העדר התקציבים.

פן אחר שמסביר את הפערים הוא מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות: בוועדה צוין שמרבית היישובים הערביים מסתמכים על מיסים ותקבולים מהתושבים. זה מודל שלא יכול להחזיק אף עיר בארץ, כולל הערים המבוססות. מה שחסר הוא אזורי תעשיה, כולל אזורי היי-טק, בישובים ערביים, שיכניסו מימון לאותן רשויות. יש כאן יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל: כפר קאסם. בזכות התושייה של ראשי היישוב נבנה שם מרכז תעסוקה להיי-טק – שהחברות שנמצאות בו משלמות ארנונה למועצה המקומית. זה לא המצב ברוב הרשויות המקומיות הערביות.

אי אפשר להשלים את הפערים האלה בשנה אחת. משרד הכלכלה דיווח כי במסגרת החלטת הממשלה הוזרמו 400 מיליון שקלים לאזורי תעשיה במגזר הערבי. אבל זה מעט מדי. כך או כך, המטרה כעת היא ליצור עוד אזורי תעסוקה, במהירות רבה יותר, ולבצע שורה של מהלכים, בהם הקמת תשתיות והגברת המודעות לאזורים אלה, כדי שהם לא יהפכו לפילים לבנים.

הפתרונות לשלל אתגרים אלה לא יכולים לבוא רק מהממשלה. נדרשת כאן מעורבות של החברה האזרחית – היהודית והערבית גם יחד. מגזר ההיי-טק החל להפנים את זה מזמן, אבל זה עדיין בהיקפים נמוכים ולא מספיקים. צריך להגדיל את כוח האדם הערבי בהיי-טק, אבל כדי לעשות זאת צריך גם לסייע בפירוק החסמים שגורמים לפער הזה: בהשקעות בחינוך וברשויות הערביות, שחלק גדול מהן מתנהל ללא תשתיות ממוחשבות. כאן נדרשת מעורבות יתר של הרשויות המקומיות המבוססות לטובת אלה הערביות. השינוי חייב לבוא גם משם.

היטיב להגדיר את המצב ח"כ מופיד מרעי (כחול לבן), שאמר: "צריך להתחיל לחפש את הגרוש לא מתחת לפנס, אלא היכן שהוא באמת אבד".

"לחפש את הגרוש היכן שהוא באמת אבד" Reviewed by on . כפי שדווח כאן אתמול (א'), הוועדה לענייני החברה הערבית של הכנסת, בראשות ח"כ מנסור עבאס (רע"מ), התכנסה היום כדי לקבל סקירה על יישום החלטת הממשלה 922 להשקעות בפיתו כפי שדווח כאן אתמול (א'), הוועדה לענייני החברה הערבית של הכנסת, בראשות ח"כ מנסור עבאס (רע"מ), התכנסה היום כדי לקבל סקירה על יישום החלטת הממשלה 922 להשקעות בפיתו Rating: 0

הגיבו