אי-גיוון: שיעור הערבים המועסקים בהיי-טק – במגמת ירידה

הנתון ירד מ-2.1% ב-2018 ל-1.9% ב-2020 - כך עולה מנתונים של רשות החדשנות ומרכז המחקר והמידע של הכנסת ● זאת, למרות תוכנית חומש של הממשלה להגברת התעסוקה של ערבים במשק בכלל ובהיי-טק בפרט, שהתקבלה ב-2016

האם התוכנית תביא למימוש מקסימלי של הפוטנציאל שקיים בחברה הערבית עבור ההיי-טק הישראלי?צילום אילוסטרציה: LightField Studios, BigStock

שיעור השכירים הערבים בהיי-טק ירד מ-2.1% ב-2018 ל-1.9% ב-2020. זאת, למרות תוכנית חומש שהממשלה קיבלה ב-2016 בסכום של 15 מיליארד שקלים, שכללה, בין היתר, פעולות להגדלת שיעור התעסוקה של ערבים במשק בכלל ובהיי-טק בפרט.

הנתונים אודות 2020 עולים מדו"ח של רשות החדשנות ואלה של 2018 – ממסמך שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדה לענייני החברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס (רע"מ). הוועדה תתכנס מחר (ב') הקרוב לדיון מעקב על יישום אותה החלטת ממשלה. ח"כ עבאס יבקש מנציגי הממשלה לדווח מה נעשה ומה עוד מתוכנן להיעשות במסגרת תוכנית החומש.

על פי הנתונים, מדובר בשינוי מגמה, שכן לפני 2018 חלה עלייה במספר הערבים המועסקים בהיי-טק. בשנתיים שלאחר מכן, לפי דו"ח הרשות, חלה מגמת ירידה מדאיגה. בדו"ח זה צוין עוד שהמספר הנמוך של אנשי היי-טק מהחברה הערבית בולט לעומת השיעור הגדל והולך של סטודנטים ערבים שלומדים במקצועות המחשב והמדעים באוניברסיטאות ובמכללות. "ההיי-טק הישראלי ממשיך לשמור על מעמדו כמעגל הומוגני וסגור יחסית, ובחלקו הארי מבוסס על גברים יהודים שאינם חרדים", נכתב בדו"ח.

השיעור הנמוך – למרות גידול במס' הסטודנטים הערבים למקצועות ההיי-טק

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר לאנשים ומחשבים שיש עשרות בוגרי לימודי הנדסה ומדעים מהחברה הערבית שלא מצליחים להשתלב בעבודה בהיי-טק. עוד הוא ציין שקשיי הקליטה וההסתגלות של הצעירים הערבים בהיי-טק נובעים גם מפערים משמעותיים שיש במערכת החינוך, ובכלל זה בתשתיות שעומדות לרשות התלמידים מהחברה הערבית לעומת אלה שעומדות לרשות עמיתיהם מהחברה היהודית.

בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בספטמבר אשתקד אמר הנס שאקור, מנהל הפיתוח העסקי של עמותת צופן, שפועלת להשמת ערבים בהיי-טק, שבזמן הקורונה, חצי מהתלמידים מהחברה הערבית לא למדו מרחוק, בגלל העדר תשתיות. יוזם הדיון, ח"כ דאז יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת), אמר כי "יש תת ייצוג של החברה הערבית בענף ההיי-טק. אם נצליח להעלות את שיעורם, נשפיע על כמה אלפים נוספים שייכנסו לשוק זה. עלינו לחזק את הנוכחות של ההיי-טק בתוככי היישובים הערביים – כבר הייתה החלטת ממשלה להקים פארקי היי-טק ביישובים ערבים, אבל זה לא יצא לפועל. יש לעודד להיי-טק כבר מגיל צעיר, במוסדות החינוך, ולחזק את החשיפה של תלמידי התיכון מהמגזר הערבי לנעשה בענף. רק ככה הם יגיעו יותר להיי-טק".

לסיכום, מהנתונים שיוצגו מחר בפני חברי הכנסת נראה שהחלטות לחוד וביצוע לחוד – גם בנושאי שיפור הכלכלה והתעסוקה בהיי-טק בחברה הערבית.

.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים