תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » יותר מ-20 שנות ייבוש תקשוב החינוך מסכנות את פתיחת שנת הלימודים
האם הממשלה תקיים את ההבטחה? אילוסטרציה: BigStock

יותר מ-20 שנות ייבוש תקשוב החינוך מסכנות את פתיחת שנת הלימודים

למעלה מארבעה חודשי קורונה היו לממשלה לתקשב את כל בתי הספר, אבל זה קרה ב-700 מהם בלבד ונכון לעכשיו, רק 1,900 מתוך 4,000 בתי הספר במדינה - מתוקשבים ● שוב, הסיבה לכך היא לא הטכנולוגיה

מאת 22 ביולי 2020, 17:03 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

שבעה חודשים לאחר שהתחילה ההתעניינות העולמית בקורונה, ויותר מארבעה חודשים לאחר שהיא "עלתה" לארץ, מדינת ישראל לא ערוכה לפתוח את שנת הלימודים הבאה - בהנחה שיתממשו התוכניות והיא תהיה היברידית

הלמידה מרחוק היא אחד הנושאים ש-"כיכבו" בזמן הגל הראשון של הקורונה והסגר שהמגפה הביאה איתה, וגם אחר כך, עד לנעילת שנת הלימודים. רבים מהתלמידים, שלא יכולים היו להגיע לבתי הספר הסגורים, עברו ללמידה אונליין. אמנם היו חריקות והיו מי שהתלוננו אבל בסך הכול, אפשר לסכם את המעבר של מערכת החינוך ללמידה מרחוק כמוצלח מהבחינה הטכנולוגית, במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא נעשה בפרק זמן קצר ביותר.

הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דנה היום (ד') בנושא היערכות משרד החינוך ללמידה מתוקשבת. חברי הוועדה, שבראשה עומד ח"כ עופר שלח, לא הסתירו בתום הישיבה את דאגתם ותסכולם.

התמונה שהצטיירה בדיון עגומה: שבעה חודשים לאחר שהתחילו הדיווחים בתקשורת על הקורונה, וכתוצאה מכך ההתעניינות העולמית בנגיף, ויותר מארבעה חודשים לאחר שהיא "עלתה" לארץ, מדינת ישראל לא ערוכה לפתוח את שנת הלימודים הבאה. זאת, מתוך הנחה שיתממשו התוכניות והלימודים בה יהיו במודל היברידי – שילוב של לימודים פרונטליים ומתוקשבים. השילוב הזה אמור להתקיים, על פי התוכניות, בכיתות ג'-י"ב.

יש לציין שלמידה מתוקשבת לא מתבצעת רק מרחוק: גם הלימודים הפרונטליים יהיו חייבים להיות בסביבה דיגיטלית, כדי לשמור על הרצף ולהתאים את התכנים שנלמדים בכיתה לאלה שהתלמידים לומדים בסביבה הביתית המתוקשבת שלהם. כדי לחבר את בתי הספר לעולם הדיגיטלי דרושות תשתיות מתאימות. לפי ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב וראש מינהל הטכנולוגיות במשרד החינוך, פחות ממחצית בתי הספר מתוקשבים – 1,900 מתוך 4,000. בארבעת פלוס החודשים של הקורונה תוקשבו רק 700 מוסדות חינוך.

הבעיה אינה בטכנולוגיה, אלא באנשים ובביורוקרטיה הממשלתית: ד"ר רימון הדגיש שמשרד החינוך ערוך טכנולוגית לתקשוב כל בתי הספר, ואף לא התעכב והכין תוכניות לימוד, מצגות ואת כל מה שצריך מבחינת החומר הלימודי לטובת הלמידה מרחוק. אלא שמשרד האוצר לא מעביר את הכסף. הדבר מגדיל את הפערים הדיגיטליים בין אוכלוסיות שונות ובין המרכז לפריפריה. רק אתמול נחשף בוועדת החינוך של הכנסת כי חצי מהתלמידים מהחברה הערבית לא למדו מרחוק בזמן הקורונה, כי אין להם את התשתיות ואת המכשירים הדרושים לצורך כך. זה המצב, פחות או יותר, גם במגזרים הדרוזי והחרדי.

אין חדש תחת השמש

התסכול רב, והוא נובע גם ממה שכתוב במסמך שהועבר לוועדה לקראת הדיון מטעם אגף התקשוב במשרד החינוך, שמציג את עיקרי ממצאי דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני תשע שנים ועסק בליקויים החמורים בתקשוב מערכת החינוך. אם מבקר המדינה הנוכחי ישכפל את הדו"ח, סביר להניח שלא יהיו בו הרבה אי דיוקים, אם בכלל. גם כאן, מדברים גבוהה גבוהה אבל לא עושים הרבה. הנה כמה מספרים שממחישים את גודל החידלון, שלא מעט מאלה שאחראים לו עדיין מכהנים בתפקידים שונים, כולל ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

תוכנית תקשוב בתי הספר החלה ב-1992, עם פרסום דו"ח ועדת הררי, שהמליצה לעשות זאת. שנה אחרי כן הוציא משרד החינוך תוכנית רב שנתית ליישומו, שזכתה לתהודה ציבורית גדולה. ב-1994 קיבלה הממשלה החלטה לצאת לפרויקט רב שנתי לתקשוב בתי הספר בתקציב של 1.5 מיליארד שקלים. מקורות המימון הין משרד החינוך, מפעל הפיס והרשויות המקומיות. היעד היה להגיע עד 1998 למחשב אחד לכל 10 תלמידים – יעד שכמובן שלא הושג.

התוכנית הופסקה ב-2002 ושמונה שנים אחר כך, ב-2010, יצא משרד החינוך בתוכנית נוספת, ביוזמת שר החינוך דאז, גדעון סער. אלא שבניגוד לתוכנית הקודמת, היא לא עסקה בתשתיות כי אם בתכנים ובהטמעת כלים דיגיטליים. תוכנית זו יושמה באופן חלקי, ובזכות זה ניתן היה לעבור ללמידה מרחוק בגל הראשון של הקורונה. אולם, כאמור, יותר ממחצית מבתי הספר עדיין לא מתוקשבים, ואם המצב יהיה דומה ב-1 בספטמבר, אפילו נס לא יוכל לגרום לכך שכל התלמידים יוכלו ללמוד בלמידה מרחוק, שכאמור, צפויה ליטול חלק מרכזי בשנת הלימודים הקרובה. כך, שוב, תלמידים רבים יישארו בצדי הדרך – רובם ממגזרים שממילא מודרים.

אנשי חינוך מזהירים שהפערים שנפערו בזמן הקורונה יהיו אתנו לעוד שנים רבות. אנחנו מאבדים ילדים ובני נוער רבים, שחוויית הלימוד שלהם נשארת מאחור אל מול זו של התלמידים שכן חוו את הלמידה מרחוק. המושג חינוך שוויוני התנפץ לכל עבר, דווקא על רקע הטכנולוגיה, דווקא בעידן שבו הדיגיטל אמור לקרב ולצמצם פערים. אבל כדי שזה יקרה, תנאי הסף, ובעיקר קיומם של תשתיות ומכשירים מתאימים, צריכים להיות שווים לכל תלמיד ותלמיד – והם לא.

השורה התחתונה: בתחילת השבוע נכתב בטור זה שמחדל הדטה הוא אחד הכשלים המרכזיים במאבק במשבר הקורונה, והוא שווה ערך בעוצמתו למחדל יום הכיפורים. מחדל תקשוב בתי הספר, שעכשיו נחשף במלוא חדלונו, לא פחות חמור מזה, משום שיש ללמידה מרחוק וללמידה מתוקשבת השלכה ישירה על הכלכלה ועל חייהם של רבים מאזרחי המדינה. ללא מערכת חינוך מסודרת ומתוקשבת, שני אלה לא יוכלו לחזור לשגרה מלאה, גם אם היא שגרת קורונה.

יותר מ-20 שנות ייבוש תקשוב החינוך מסכנות את פתיחת שנת הלימודים Reviewed by on . הלמידה מרחוק היא אחד הנושאים ש-"כיכבו" בזמן הגל הראשון של הקורונה והסגר שהמגפה הביאה איתה, וגם אחר כך, עד לנעילת שנת הלימודים. רבים מהתלמידים, שלא יכולים היו לה הלמידה מרחוק היא אחד הנושאים ש-"כיכבו" בזמן הגל הראשון של הקורונה והסגר שהמגפה הביאה איתה, וגם אחר כך, עד לנעילת שנת הלימודים. רבים מהתלמידים, שלא יכולים היו לה Rating: 0

הגיבו