"אם לא יימצאו תקציבים, בחצי מבתי הספר לא תתאפשר למידה מרחוק"

כך הזהיר ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, בדיון בכנסת ● קצת יותר מחודש לפתיחת שנת הלימודים, רק 1,900 מתוך 4,000 בתי הספר במדינה מתוקשבים

בממשלה לא למדו מניסיון הקורונה - ורוב בתי הספר עדיין לא מתוקשבים. צילום אילוסטרציה: BigStock

כ-40 יום לפני תחילת שנת הלימודים, מדינת ישראל לא ערוכה לספק את התשתיות והכלים שיאפשרו לכל בתי הספר לעבור ללמידה מקוונת, שצפויה להיות בין המרכיבים המרכזיים במערכת הלימודים – כך עולה מנתונים שמסר הבוקר (ד') לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב וראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. על פי נתונים אלה, נכון להיום, רק 1,900 בתי ספר מתוקשבים מתוך כ-4,000.

ד"ר רימון אמר שהגל הראשון של הקורונה תפס את מערכת החינוך עם 1,200 בתי ספר מתוקשבים, ומתחילתו ועד כה תוקשבו עוד כ-700. לדבריו, משרד החינוך ערוך לתקשב את כל בתי הספר, והסיבה העיקרית לקצב הנמוך שבו המהלך מתבצע היא תקציבים שלא מגיעים ממשרד האוצר. רימון קרא לאוצר לגבש את המתווה שמגבש בנושא שר החינוך, יואב גלנט.

ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב וראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב וראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

אורלי ליימן, נציגת משרד האוצר שהשתתפה בדיון, ספגה ביקורת מהוועדה ומהיו"ר שלה, ח"כ עופר שלח, לאחר שלא סיפקה תמונת מצב מדויקת על ההיערכות התקציבית למעבר ללמידה מתוקשבת, ותשובותיה היו לקוניות וכלליות מאוד. שלח הטיל עליה לחזור לוועדה עם נתונים מדויקים יותר.

לא רק משרד החינוך, גם הרשויות המקומיות נערכות לבעיות התשתיתיות במעבר ללמידה מרחוק, לפחות לפי נציגת מרכז השלטון המקומי בדיון – מיכל מנקס, סמנכ"לית חינוך, רווחה וחברה. "אנחנו נערכים לשלושה תרחישים – שגרה, סגר ותרחיש משולב, שהוא המודל הזהיר והנכון. אחת הפעולות המהותיות שאנחנו עושים לקראת פתיחת שנת הלימודים היא ההיערכות ללמידה מרחוק", ציינה.

כך הופכים בית ספר למתוקשב באופן מלא

לדברי רימון, "בכל בית ספר מתוקשב יש צורך להניח את התשתיות הנכונות שיאפשרו למידה מרחוק, לדאוג למחשב לכל מורה ואינטרנט עד לבית הספר, לתחזק את המערכת על ידי רכז תקשוב בית ספרי, שיוביל את העניין, להנגיש תשתיות אפליקטיביות ותוכן דיגיטלי ישיר, וכן להכשיר צוות ההוראה לעבוד בסביבה מתוקשבת".

רימון ציין שלמרות הקשיים שהמעבר המאולץ והמהיר לעבודה מרחוק עורר, חלק גדול מהמורים חשים כי היא מעצימה אותם. לפי נתונים שרד החינוך, 53% מהם משלבים את הלמידה מרחוק באופן גבוה – וזה הממוצע גם ב-OECD. "אם לא היה מקוצץ התקציב, היינו בין 10 המדינות במקומות הגבוהים בנושא", אמר.

ח''כ עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. צילום: ניב קנטור

ח"כ עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. צילום: ניב קנטור

הוא תיאר את עבודת מערכת החינוך בזמן סגר הקורונה וציין כי "בתוך שבועיים הקמנו מערכת שידורים של 26 ערוצים בעברית ובערבית. הצלחנו להחזיק את המערכת בשיניים במהלך הקורונה. אבל זה לא מספיק". הוא קבל על כך שהמורים לא זכו להערכה על עבודתם בזמן הסגר. "מורי ישראל עבדו קשה ואף אחד לא פרגן להם. מי שעדיין לא מבין את החשיבות של המורה בלמידה מקוונת, פשוט לא מכיר את המציאות. כלים ותשתיות הם דבר חשוב, אבל בלי המורים אי אפשר יהיה ללמד שום דבר", הוסיף.

ח"כ שלח הביע את דאגתו ואת דאגת חברי הוועדה לאור מה שעלה מהדיון וציין כי "לצד הבריאות והכלכלה, מערכת החינוך היא הרגל השלישית באבני היסוד של החיים בצל הקורונה". הוא הוסיף ש-"אנחנו עומדים 40 יום לפני תחילת הלימודים, והתחושה היא שנקודות רבות עדיין לא נפתרו ולא ברור איך יגשרו על הפערים בזמן הקצר שנותר". עם זאת, הוא הביע חשש כי "לטווח הארוך, מעבר מלא או חלקי ללימוד מרחוק עלול להעמיק את הפערים בין השכבות באוכלוסייה".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב
  1. אלי ויסברט

    נדמה לי שהגבינה זזה ודר' רימון נמצא במאה הקודמת. רשת אחת של הממשלה – קיימות פלטפורמות פעילות ממשלתיות שאולי צריך להרחיב תשתית תקשורת וענן, יש לפתח תוכניות לימודים כולל תרגול לפי המגזרים המוגדרים, את זה ניתן לממש תוך 40 יום. לא צריך לתקצב אף בית ספר. מרבית בתי הספר במתכונת הפרונטלית ייהפכו להיות מיותרים.

אירועים קרובים