מחדל הדטה של ניהול משבר הקורונה

המדינה לא משכילה להשתמש במיטב המוחות הטכנולוגיים כחול לבן כדי לשטח את העקומה של הקורונה ולדאוג שהיא לא תשוב לזנק ● מה צריך לעשות כדי שמחדל הנתונים לא יימשך?

הכתיבה אילוצים לפעולה נרחבת ותובענית של שע"מ. הקורונה. אילוסטרציה: BigStock

בהרצאה מרתקת בפני הפורומים C3 ו-C6 של אנשים ומחשבים איתגר פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של אסותא, את מנהלי הטכנולוגיה הנוכחים ואמר שיש להם תפקיד חשוב בקטיעת שרשראות ההדבקה של נגיף הקורונה. הוא קרא לחברות היי-טק ולמפתחים להתארגן ולהציע לממשלה פתרונות מיידיים, שיכולים לחלץ אותנו מהמבוך הקשה שאליו נקלענו בניהול המשבר.

אפשר לומר בביטחון שאנשי הטכנולוגיה מוכנים כבר מחר בבוקר להרים את הכפפה ולהתחיל לעבוד. חלק מהם כבר עושים זאת בסטארט-אפים שמבצעים פיילוטים שונים. אלא שיש בעיה אחת: אין מי שיפנה אליהם, אין גורם מוסמך שיכול לשבת אתם, לטפל בסוגיה ולקבל את העזרה שכה נחוצה למדינה.

בימים האחרונים, השיח הציבורי עוסק בגל השני של הקורונה, במגבלות שהממשלה הטילה עלינו, בחשש המתעצם שיוטל עלינו סגר נוסף בעוד כמה ימים או שבועות, על ההשלכות הכלכליות ההרסניות של זה, ובסיבות שהביאו אותנו לכך. בהרצאתו, פרופ' שמר ידע לשים את האצבע על הנקודה המרכזית, שסייעה להביא אותנו למקום הלא רצוי שאנחנו נמצאים בו כיום: העדר מערכת חכמה, מבוססת תוכנה, שכוללת רכיבי בינה מלאכותית ויכולת מדויקת לאסוף נתונים, על מנת לתת למקבלי ההחלטות תמונת מצב שלימה על הנגיף ועל התפשטותו בישראל.

פרופ' שמר הצטרף ללא מעט מומחים ואנשי מקצוע שקובעים בוודאות שתהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הקובעים לא מבוססים על מידע מלא, כי הוא לא קיים בפניהם. זאת, על אף שחלפו ארבעה חודשים מאז תחילת המשבר וחודשיים מאז שיצאנו מהסגר הקודם, אחרי שהצלחנו לשטח את עקומת התחלואה – שמאז שבה וזינקה.

היה מצופה שבמצב שבו נתוני התחלואה בשפל ייעשו כל הפעולות הנדרשות להקמת מערכת כזו, שתוכל לא רק לדווח על הנתונים ברגע נתון, אלא גם לאפשר למומחים לחזות טוב יותר מה יקרה בעתיד. על סמך התחזיות האלה ניתן יהיה לקבל טוב יותר החלטות שיש להן השפעה מכרעת על המשק ואולי למנוע סגירה מיותרת שלו – חלקית או מלאה. אילו הייתה קיימת מערכת שכזו, אפשר היה להאיץ את החקירות האפידמיולוגיות, להגיע מהר וטוב יותר לחולים ולאלה ששהו לידם, ולקבל תמונת מצב מדויקת.

הבעיה אינה באנשי הטכנולוגיה, אלא במדיניות

צריך לומר: הסיבה שאין כיום מספיק דטה אינה בגלל האנשים הממונים על הטכנולוגיה במשרד הבריאות ובארגוני הבריאות. הבעיה היא במדיניות ובמקבלי ההחלטות, שלא מפנימים שבמאבק נגד מגיפה כל כך חמורה אי אפשר לתת פקודות עיוורות לציבור, מבלי להסביר להם לאן הולכים ומה היעד. זה משול למצב מלחמה, שבו הקבינט מתכנס ומורה לצה"ל לנצח, מבלי לפרט מה לעשות.

כל מה שמקבלי ההחלטות צריכים לעשות הוא להורות על בניית מערך כזה. מדינת ישראל, מדינת החדשנות, יכולה להתמודד עם האתגר הזה במהירות. הפתרונות קיימים ולא צריכים להמציא את הגלגל. היו מי שהמשילו את המצב למלחמת יום כיפור, והם צודקים: למרבה הצער, אלה שיושבים ליד שולחן מקבלי ההחלטות שבויים בקונספציה ובתסריטים לא מתאימים, ודאי שלא לגל השני של הקורונה.

לא רק הקונספציה המוטעית מהווה גורם לכאוס שאנחנו נמצאים בה. סיבה מרכזית נוספת היא שאין חזון, אין אסטרטגיה, אין מצפן שלפיו כולם הולכים – דברים שיש לכל ארגון שרוצה להצליח, היי-טק או לא היי-טק. אין ניהול סיכונים טוב ומסודר, ויש ניסוי – ויותר מדי טעיה. וזה מסוכן, כי מדובר בחיים של כולנו.

בשורה התחתונה: מחדל הדטה הוא ללא ספק אחד המחדלים החמורים שיצטרכו לתחקר אותם אחרי המגיפה. לא עכשיו, כי זה לא הזמן לוועדות חקירה. מה שכן חייבים לעשות עכשיו הוא לשנס מותניים ולגייס את כל המוחות הטובים שיש באומת החדשנות, כדי שנשטח את העקומה והיא לא תזנק מחדש, בין אם יהיה סגר מלא או לא.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים