תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » הפיטורים בהיי-טק: תחזיות לחוד ומציאות לחוד
הפיטורים היו מהירים מדי, אבל יש מה לעשות. אילוסטרציה: Jakub Jirsak/BigStock

הפיטורים בהיי-טק: תחזיות לחוד ומציאות לחוד

הצפי שמשבר הקורונה יפגע בענף ההיי-טק פחות מאשר בענפים אחרים לא התממש, והפיטורים בוצעו במהירות רבה יותר מהמשוער – בתקווה שלא יהיו עוד ● מה אפשר לעשות כדי לעצור את הסחף?

מאת 15 ביולי 2020, 18:24 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הגידול במספר המפוטרים חייב להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות. הם אמנם צריכים לטפל גם במגזרים אחרים. אבל עליהם להבין שפגיעה בענף ההיי-טק, הקטר של המשק, היא פגיעה במשק כולו, בין היתר בתזרים ההכנסות מיצוא ובאקו-סיסטם הרחב שהענף מייצר

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו מוקדם יותר השבוע, הפריכו את הסברה שלפיה ענף ההיי-טק נפגע מהמגיפה הכלכלית שהביאה אתה הקורונה פחות מענפים אחרים. התחזיות והדיווחים מהשטח אמנם דיברו על פיטורים וחל"תים גם בהיי-טק, אבל לפחות בהתחלה סברו שענף העילית של ישראל יסבול פחות מהענפים האחרים. אלא שהמציאות היא אחרת: היו פיטורים לא מעטים בהיי-טק, והם בוצעו מהר מכפי שחזו.

הסנונית שבישרה את בוא הגשמים הלא ברוכים האלה הייתה אמדוקס, שהודיעה על פיטורים של קרוב ל-1,000 עובדים. אחריה באו חברות אחרות. ברב שיח שערכנו בנושא, בהשתתפות בכירים בענף, הדעה הרווחת הייתה שהפיטורים הם גלי הדף, שנובעים מחוסר הוודאות במשק. כלומר, אלה פיטורים שנובעים מניהול סיכונים ומתוך הערכה של חברות שהן לא יכולות לתכנן את המשך הפעילות.

כך או כך, נתוני הלמ"ס, שמראים כי שיעור המפוטרים מההיי-טק עומד על 7.1% בהשוואה ל-4.5% בחודש שעבר, מלמדים על משבר אמיתי, ולא על גל חולף. אם נתבסס על הנתון הרשמי האחרון של רשות החדשנות, שלפיו הועסקו בענף בשנה שעברה 303 אלף עובדים, הרי שמדובר בעשרות אלפי מפוטרים. זה מספר מדאיג שמחייב התערבות ונקיטת צעדים – הן על ידי הממשלה והן על ידי ראשי הענף, ללא קשר אליה.

על חלקה של הממשלה אפשר ללמוד מהדיון שהתפתח בפאנל סביב טיוטת חוק ההסדרים. ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מנה את החורים שיש בהצעת החוק, שלכאורה מיטיבה עם הענף, אבל לא נותנת מענה לצרכים האמיתיים.

בראיון שערכנו עמו אתמול חזר מרום על אותם דברים שהממשלה צריכה לעשות. לדבריו, מקבלי ההחלטות בירושלים מסתכלים על הענף דרך הפריזמה של הסטארט-אפים ומרכזי המו"פ, ושוכחים שעיקר הכסף מיצוא שהענף מכניס לקופת המדינה מגיע מהחברות ה-"שלמות", שמייצרות טכנולוגיה בישראל – הן חברות רב לאומיות כמו אינטל והן חברות ישראליות דוגמת צ'ק פוינט. החברות האלה מבוססות על מכירות בחו"ל וכרגע לא ברור מתי המנהלים ואנשי המכירות שלהן יוכלו לחזור לטוס על מנת לפגוש את הלקוחות מעבר לים. שהרי אפשר אמנם לסגור עסקאות בזום, וכך גם נעשה, אבל אין על מפגשים פנים אל פנים.

על הממשלה לייצר ביקושים

כאן נדרש הסיוע הממשלתי – בין אם באמצעות כסף ישר לחשבון ובין אם על ידי עידוד רכישה כחול לבן גם של ארגונים. כלומר, שלקוחות ישראליים יקנו פתרונות מחשוב מחברות ישראליות, או מחברות רב לאומיות שמייצרות כאן. זה לא תחליף מלא ולא לאורך זמן, אבל לפחות חלק מהחברות מספיק גדולות שיכולות, עם סיוע ממשלתי חכם, להחזיק את הראש מעל למים.

אחד האמצעים הנוספים שהממשלה יכולה לנקוט בהם הוא לייצר ביקוש לפתרונות של חברות ההיי-טק המקומיות. המעורבות של הממשלה במכירות של שוק ההיי-טק המקומי היא יחסית גבוהה ונעה סביב ה-20% מהן. הממשלה יכולה להעלות את האחוז הזה על ידי מכרזים לפרויקטים שבהם תינתן העדפה לחברות ישראליות, גם אם הצעת המחיר שלהן תהיה גבוהה יותר מאשר של החברות הבינלאומיות שייגשו אליהם. שהרי תקופת משבר מחייבת אמצעים מיוחדים.

רק שלשום (ב') אישרה הממשלה תקנות שמחייבות את המגזר הממשלתי לתת עדיפות לתוצרת כחול לבן בענף הטקסטיל. זאת החלטה טובה ונכונה, אבל למה רק בענף הטקסטיל? תופעת היבוא מחו"ל, שפגעה קשות בענף הטקסטיל, קיימת גם בענף היי-טק, רק שפה מדובר על יבוא מוחות מהמזרח הרחוק, שמועסקים על ידי חברות ישראליות במקום הראש הישראלי, שממציא לנו פטנטים. בתקופה משברית זו, חברות ההיי-טק יכולות להכשיר ולקלוט עובדים ממקצועות אחרים, שיש להם נתונים מתאימים לבצע את ההסבה המקצועית. הממשלה יכולה לסייע בכך עם הכשרות משלה. שהרי QA, כתיבת קודים, ריכוז נתונים וניתוחם נעשים בחברות ההיי-טק הישראליות גם על ידי עובדים ישראליים, ואין סיבה שלא תהיה להם בלעדיות.

יבואו המקטרגים ויאמרו שהשכר של עובד היי-טק ישראלי גבוה יותר מאשר במזרח הרחוק. זה נכון, אבל שאלת עלות השכר בזמן משבר כמעט מתייתרת, כי קיצוצים בשכר ועיכוב בונוסים ושאר הטבות מבוצעים בתקופות אלה יותר ומתקבלים ביותר הבנה, לרבות, במקרים רבים, על ידי העובדים או המועמדים לעבודה עצמם. כך שזה לא מה שצריך להטריד את המעסיקים, או צריך להטריד אותם פחות.

תוכנית לאומית להכשרה מקצועית

כדי להניע את זה צריכה הממשלה לצאת עם תוכנית לאומית מסיבית, מגובה במשאבים כספיים, שתיתן הכשרה מקצועית להיי-טק למבוטלים שאינם מהענף. המשבר יצר הזדמנות בלתי חוזרת לתגבר ענפים ותחומים שונים, שההיי-טק הוא אחד מהם, בכוח אדם איכותי ומקומי.

גם המעסיקים צריכים לשנות את הדיסקט ולהגביר את שיעור ההעסקה של אוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בענף ההיי-טק, כמו בני 45 פלוס, ערבים, חרדים וקבוצות אוכלוסייה אחרות. רק אתמול דיווחנו על דיון נוקב בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שבו דנו בתופעה הבלתי נסבלת של הדרת נשים חרדיות מענף ההיי-טק. נשים חרדיות החלו להיקלט בענף כבר לפני שני עשורים ומעסיקים שקלטו אותן לא רוצים היפרד מהן. ועדיין, הן סובלות מהעדר ייצוג מספיק בענף, מאלף סיבות ותירוצים.

השורה התחתונה: הגידול במספר המפוטרים חייב להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות. הם אמנם צריכים לטפל גם במגזרים אחרים. אבל עליהם להבין שפגיעה בענף ההיי-טק, הקטר של המשק, היא פגיעה במשק כולו, בין היתר בתזרים ההכנסות מיצוא ובאקו-סיסטם הרחב שהענף מייצר.

הפיטורים בהיי-טק: תחזיות לחוד ומציאות לחוד Reviewed by on . נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו מוקדם יותר השבוע, הפריכו את הסברה שלפיה ענף ההיי-טק נפגע מהמגיפה הכלכלית שהביאה אתה הקורונה פחות מענפים אחרים. התחזיות ו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו מוקדם יותר השבוע, הפריכו את הסברה שלפיה ענף ההיי-טק נפגע מהמגיפה הכלכלית שהביאה אתה הקורונה פחות מענפים אחרים. התחזיות ו Rating: 0

תגובות (3)

הגיבו