תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » החורים שיש בפרק על ההיי-טק בחוק ההסדרים
פרק על ההיי-טק בחוק ההסדרים זה טוב, אבל מן הראוי שהכסף ילך למקומות הנכונים. צילום אילוסטרציה: BigStock

החורים שיש בפרק על ההיי-טק בחוק ההסדרים

הפרק שמופיע בטיוטת החוק הוא בשורה חשובה, אבל נראה שהוא לא מעודכן למציאות של הקורונה, ומיועד בעיקר לתעשיית הסטארט-אפים ● מה עם החברות היצרניות?

מאת 7 ביולי 2020, 17:27 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כדאי שכותבי פרק ההיי-טק בחוק ההסדרים יוציאו גרסה 2.0, שבה תופיע לפחות פעם אחת המילה קורונה. או אז, נוכל לברך על המוגמר

אתמול (ב') פורסמה טיוטת חוק ההסדרים, הנלווה לתקציב המדינה, ובה פרק שמתייחס לענף ההיי-טק. ראשית, יש לברך על כך שלאחר 72 שנים, מדינת ישראל הכירה סוף סוף בענף ההיי-טק והקדישה לו פרק נפרד.

הכוונות נראות טובות. הפרק כולל הצהרת כוונות ומתייחס לכמה תחומים שהם ליבת העשייה של התעשייה: בין היתר, הסרת חסמים, הגדלת כוח אדם, קידום המובילות הטכנולוגית של ישראל והעברת היעד מהאקדמיה לתעשייה.

בפרק שפורסם אין פירוט של הפתרונות שמוצעים על ידי הממשלה ובעיקר של המשאבים שהיא תקצה לשם כך. מדובר, בחלקם הגדול, בשחזור של סעיפים שכבר הוחלט לבצעם בממשלה, אולם רובם כלל לא יושמו, כרגיל בהחלטות ממשלה.

בכלל, מקריאה מעמיקה של מה שפורסם יש רושם שהפרק הזה נכתב לפני משבר הקורונה והפרק כאילו מתעלם לחלוטין מהמציאות החדשה שנוצרה בעקבות הקורונה, שהעצימה אתגרים דחופים שלא באים בו לידי ביטוי. זאת, לצד האתגרים הקיימים, שאת הטיפול בהם הוא כולל.

מה הממשלה בכל זאת מציעה?

הפרק עוסק בעיקר בעולם הסטארט-אפים בהשקעות, במשקיעים ובמשקיעים. זה נכון שהביורוקרטיה הישראלית מבריחה משקיעים והרגולציה לא ממש מקלה, אבל אם מישהו מפקידי האוצר היה חושב לרגע, הוא היה מגיע למסקנה שהחלק הזה לא ממש רלוונטי למציאות הנוכחית, ומשנה את טיוטת החוק – בין אם היא נכתבה אחרי התפרצות מגפת הקורונה או לפני כן. למרבה הצער, אנחנו עומדים בפני מציאות שבה יש האטה בפעילות הכלכלית ברחבי העולם, משקיעים לא עומדים בתור כדי לקנות פה חברות וחברות רב לאומיות לא מתכננות להקים פה בקרוב קווי יצור או מרכזי מו"פ. מדינת ישראל צריכה להשקיע כעת בהיי-טק המקומי, בחברות הייצור הישראליות והרב לאומיות שפועלות כאן. עליה לספק להן משאבים ותשתיות, וכן לסייע בכוח אדם על ידי הכשרות של עשרות ומאות אלפי מובטלים, שמחפשים דרך חדשה. זו גם הזדמנות מצוינת להחזיר אנשים מוכשרים שפוטרו למעגל העבודה.

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

את הביקורת הזו מותח גם ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. כולנו בעד סטארט-אפים, בעד החבר'ה הצעירים שחולמים ומנסים להגשים את חלומם, אבל הם לא מביאים את מיליארדי הדולרים שענף ההיי-טק מספק מדי שנה לקופת המדינה.

כעת, הממשלה צריכה להחליף דיסקט ולמקד את כל המשאבים בחיזוק התעשייה המקומית ולעזור לחברות שפועלות כאן, בין אם הן רב לאומיות כמו אינטל, שמעסיקה אלפים רבים של עובדים, או ישראליות כמו אמדוקס, התעשייה האווירית, אלביט וצ'ק פוינט. וכמובן, גם חברות IT, שמעסיקות אנשי טכנולוגיה רבים ומשרתות מגזרים למכביר. חוק ההסדרים צריך לכלול הקצאת משאבים שיעזרו לחברות האלה להמשיך לעבוד בתנאים הקשים שהן מצויים בהן ולא לפטר עובדים, גם במציאות המורכבת עוד יותר הצפויה.

בשורה התחתונה: פרק ההיי-טק בטיוטת חוק ההסדרים הוא בשורה חשובה, אבל אם מותר לייעץ לכותביו, כדאי שהם יוציאו גרסה 2.0 לפרק, שבה תופיע לפחות פעם אחת המילה קורונה. או אז, נוכל לברך על המוגמר ולהתחיל לחכות לכסף שיגיע, בתקווה שיגיע.

החורים שיש בפרק על ההיי-טק בחוק ההסדרים Reviewed by on . אתמול (ב') פורסמה טיוטת חוק ההסדרים, הנלווה לתקציב המדינה, ובה פרק שמתייחס לענף ההיי-טק. ראשית, יש לברך על כך שלאחר 72 שנים, מדינת ישראל הכירה סוף סוף בענף ההיי אתמול (ב') פורסמה טיוטת חוק ההסדרים, הנלווה לתקציב המדינה, ובה פרק שמתייחס לענף ההיי-טק. ראשית, יש לברך על כך שלאחר 72 שנים, מדינת ישראל הכירה סוף סוף בענף ההיי Rating: 0

הגיבו