תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » IT פיננסי » "הפיטורים בהיי-טק – כי אין מי שמנהל את המשבר"
משתתפי הפאנל, נגד כיוון השעון: מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink; אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא; והמנחה, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. צילום מסך

"הפיטורים בהיי-טק – כי אין מי שמנהל את המשבר"

"מדובר בגלי הדף, שנובעים מחוסר הוודאות במשק וגורמים לארגונים לבצע התאמות בכוח האדם", כך אמרו שלושה מבכירי הענף בשולחן עגול, שנערך הבוקר ביוזמת מערכת אנשים ומחשבים ● הם קוראים לממשלה להזרים תקציבים ומשאבים כדי לעודד את ענף ההיי-טק

מאת 6 ביולי 2020, 16:46 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

האם ההודעה של אמדוקס מסוף השבוע על פיטורי רבע מכוח האדם שלה היא סנונית ראשונה שמבשרת על פיטורים בהיקף נרחב בענף ההיי-טק? כיצד חברות ההיי-טק והסטארט-אפ יכולות לתפקד במציאות של חוסר ודאות? ומה תובעים ראשי ארגוני ההיי-טק מהממשלה? על שאלות אלה ואחרות השיבו הבוקר (ב') שלושה מבכירי הענף בישראל, במסגרת שולחן עגול וירטואלי שיזמה מערכת אנשים ומחשבים. בפאנל השתתפו: מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, וגלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink.

מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק, האם אנחנו עומדים בפני גל פיטורים נרחב?
"אנחנו, באיגוד, נמצאים בשיח מתמיד עם כל חברינו בתעשייה. השבוע פתחנו שוב את חמ"ל הקורונה ואנחנו מקבלים מאות פניות מהחברות, שמבקשות לדעת כיצד להתנהג על מנת לשמור על המשכיות עסקית, בעיקר באזורים מסוימים, שבהם יש סגר, שמשפיע על החברות שנמצאות בהם.

אמדוקס היא סנונית ראשונה, שנובעת מכך שחברות בכל המשק, וגם בהיי-טק, מבצעות התאמה לפעילות הבינלאומית שלהן, גם בכוח האדם. הפיטורים הם ההדף של הגל הראשון של הקורונה. אבל אני לא מעריכה שזה יהיה גל גדול, אלא אלפים. צריך לזכור שכל מהלך כזה משפיע גם על האקו-סיסטם, כך שהפיטורים לא יהיו רק בהיי-טק".

מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר

מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר

האם ניתן למפות את הפיטורים מבחינת סוגי החברות?
"אנחנו מייצגים 2,000 חברות, שמעסיקות מאות עובדים. לכן, כל שינוי בכוח האדם שלהן הוא בהיקפים של עשרות ומאות. אלו הן חברות יצרניות, ולכן אנחנו קוראים לממשלת ישראל לסייע להן, לאפשר להן להמשיך לעבוד, כי הן מנוע צמיחה. לא מספיק סיוע ישיר, צריך להגדיל את תקציבי רשות החדשנות ולהקצות משאבים כדי שחברות יוכלו לעבוד גם בפריפריה. בכל העולם מתכנסים לשווקים מקומיים, מעדיפים תוצרת מקומית, וגם ישראל חייבת לעשות זאת.

מצד שני, יש גם נקודות אור. שמענו בשבוע שעבר שישראל התמודדה מול סינגפור על הקמת מפעלי ייצור של אורבוטק, שנרכשה על ידי KLA, והחברה החליטה להעביר את הייצור לארץ".

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, האם אמדוקס היא סנונית ראשונה?
"כן, אבל צריך להסתכל על זה בקונטקסט הרחב יותר. יש משבר גלובלי בכל הארגונים, פרויקטים נדחים ואפילו מתבטלים. מדינות מתכנסות לתוך התעשיות שלהן, ורק הממשלה שלנו לא מסתכלת על התוצרת כחול לבן, כדי לעודד את התעשיה המקומית. שנים שאנחנו מנסים להסביר שעל כל דולר של מו"פ דרושים עוד 14 דולרים להשקעה בתשתיות ובשיווק בחו"ל, כאשר התחרות קשה ביותר. אלא שמה שהממשלה עושה זה שבמקום לתת את החכה, היא נותנת לעסקים את הדגים. זה לא עובד ככה. הממשלה צריכה להפנות כעת חלק מהמשאבים לתשתיות, להזרים פרויקטים ולהגדיל את הפעילות המקומית".

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

יש חשש שחברות ייסגרו או יפסיקו פעילותן כאן?
"אנחנו חרדים בפרט לחברות הישראליות הגדולות, שישראל היא המטה שלהן, והן מתמודדות עם סגר אווירי כללי ועם העדר תיירות עסקית, שהיא חלק בלתי נפרד מהצמיחה של חברות היי-טק. במקום ללכת קדימה אנחנו מידרדרים, ואנחנו סבורים שעל הממשלה לפתוח את הגבולות הכלכליים. אני גם מודאג מכך שיש תופעה שחברות שפעלו פה מעבירות פעילות לחו"ל, כי אין להן ברירה. מעבר לזה, בעוד שיש חברות שגייסו כסף לפני הקורונה ויש להן חמצן, יש כאלה שמצמצמות הוצאות כדי לשמור על הכסף שיש להן, כי הגיוסים איטיים וקשים כעת. מהצד השני, יש חברות גדולות שממשיכות לפעול וממשיכות לגייס כספים.

ויש את ענף ה-IT, שהוא המעסיק הגדול ביותר בעולם הטכנולוגיה, ואם הממשלה לא תזרים תקציבים לתשתיות ולדיגיטל, גם החברות האלה יפטרו מאות עובדים, וזה יפגע גם בחברות ספקיות שלהן ויביא לפיטורים גם בקרבן".

אם כך, האם אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש?
"זה לא רק היי-טק. הגיע הזמן שנדבר במושגים נכונים. כפי שאמרתי, הדיגיטל נמצא כיום בכל מקום בשוק הארגוני, ואם לא נפעל ולא נזעק, כאנשי התעשיה, הממשלה לא תתעורר. זה לא רק כסף אלא שינוי מדיניות, הממשלה צריכה להתעורר. כשזה נוגע ליצור מקומי, הממשלה עדיין מבינה שזה דבר חשוב, אבל כשמדברים על יצוא, זה נראה Nice to have. אלא שזו תעשייה שהכניסה למדינה בשנה שעברה 9.4 מיליארד דולר, זה לב העשייה של המשק".

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQ Link, איך נראה הענף במצב הנוכחי מהמבט של חברה?
"הקורונה היא מאיץ דיגיטלי, והיא גרמה בזמן קצר לקפיצת מדרגה של חמש שנים לפחות בכל המגזרים, במיוחד בממשלה. השינוי הזה, המעבר לעבודה מקוונת באופן מסיבי, גרם לעסקים לבחון מחדש את המודל העסקי שלהם, ואז הם מבצעים תהליכים של התייעלות, שהתוצאה שלהם היא אותם פיטורים שעליהם דיברו בסוף השבוע. לצערי זה יימשך, אמנם לא בהיקפים נרחבים, וצריך לשים את המספרים בפרופורציה".

"הפיטורים בהיי-טק – כי אין מי שמנהל את המשבר" Reviewed by on . האם ההודעה של אמדוקס מסוף השבוע על פיטורי רבע מכוח האדם שלה היא סנונית ראשונה שמבשרת על פיטורים בהיקף נרחב בענף ההיי-טק? כיצד חברות ההיי-טק והסטארט-אפ יכולות לת האם ההודעה של אמדוקס מסוף השבוע על פיטורי רבע מכוח האדם שלה היא סנונית ראשונה שמבשרת על פיטורים בהיקף נרחב בענף ההיי-טק? כיצד חברות ההיי-טק והסטארט-אפ יכולות לת Rating: 0

תגובות (1)

הגיבו