תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » נותנים כבוד: מיהם המשפיעים בהיי-טק הישראלי? – חלק ח'
מצטייני ההיי-טק לדורותיהם. אילוסטרציה: BigStock

נותנים כבוד: מיהם המשפיעים בהיי-טק הישראלי? – חלק ח'

מערכת אנשים ומחשבים בוחרת את הדמויות המשפיעות ביותר בענף ● בכל שבוע יוצגו שלושה מהאנשים שהצעידו את תעשיית ההיי-טק הישראלית והביאו אותה למעמדה המוביל ● כתבה שמינית בסדרה

מאת 13 במרץ 2019, 17:21 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים בכלכלה הישראלית, אם לא הבולט שבהם. לא לחינם הוא מכונה הקטר של המשק, שמו נישא בפי כמעט כל איש עסקים שמגיע לכאן, והוא קוצר שבחים והצלחות ברחבי העולם.

מאחורי הענף המשגשג יש מספר רב של מהנדסים, מתכנתים, אנשי IT ועוד עובדים ומנהלים שיצרו את הדבר הקסום הזה שנקרא אומת החדשנות – בין אם בחברות גדולות או באלה המרכיבות את אומת הסטארט-אפ, שם נוסף שבו נודעת ישראל. אבל בין אותם אנשים יש כמה עשרות שבלטו במיוחד בהישגים ובהצלחות, ואותם אנחנו מבקשים לציין ברשימה זו ובאלה שיתפרסמו אחריה. יצוין כי השמות מתפרסמים לפי סדר ה-א"ב, מאחר שבחרנו שלא לדרג אותם, אלא לתת את הכבוד לכולם ולכולן.

דב מורן

קריירה: אני שותף מנהל בקרן הון-הסיכון גרוב ונצ'רס, שמשקיעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים ראשוניים בתחומי הטכנולוגיה העמוקה. התחומים הטכנולוגיים שבהם מתמקדת הקרן הם סמי-קונדקטורים, חיישנים, בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית, אינטרנט של הדברים ואחרים. ייסדתי והייתי מנכ"ל M-Systems, שהגיעה למכירות של כמיליארד דולר ונמכרה לסנדיסק בתמורה ל-1.6 מיליארד. ושימשתי כיו"ר טאואר בזמן שבו ביצעה החברה את ה-Turn around שלה. ייסדתי עוד מספר חברות – קומיגו, גלוקומי ואחרות – והשקעתי בחברות – רפיד-API, סנסיבל מדיקל וכדומה. כמו כן, המצאתי את הדיסק און קי ואת המודו.

דב מורן. צילום: ניב קנטור

דב מורן. צילום: ניב קנטור

מה דעתך על מצב ההיי-טק ומה אתה צופה שיהיה בעתיד? אנחנו בעולם שרץ בתעשייה שטסה. אני מאמין שישראל תישאר בעמדה מובילה בתעשיית ההיי-טק, בגלל היזמות הטבועה באופי שלנו. אני מקווה שיותר חברות יקומו וימומנו בתחומים של טכנולוגיה עמוקה, שבהם הייתה ותהיה לישראלית הובלה טבעית.

מי עוד ראויים, לדעתך, להיכלל ברשימה? עוזיה גליל, בני לנדא, מריוס נכט, ד"ר ארנה ברי, דב פרומן ואם אפשר לצרף גם כאלה שהלכו לעולמם – גורי מלצר, אפי ארזי ודן טולקובסקי.

פרופ' קרין נהון

קריירה: אני פרופסורית (חוקרת ומרצה), נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחברת סגל בבית הספר לממשל ותקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה. אני מדענית מידע ופעילה חברתית בתחום הפוליטיקה של המידע. במסגרת המחקרים שלי אני חוקרת שאלות שונות הקשורות למאבקי הכוחות המתחוללים ברשתות החברתיות ובטכנולוגיה, ואת ההשפעה שיש למאבקים אלה על החברה ועל הפוליטיקה. נבחרתי לאחת מ-100 האנשים המשפיעים בישראל על ידי דה מרקר ולאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי פורבס.

פרופ' קרין נהון, חוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ניב קנטור

פרופ' קרין נהון, חוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ניב קנטור

במשך 12 שנים הרציתי וחקרתי בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון, שבמסגרתו הקמתי ועמדתי בראש המרכז למידע וחברה ובראש קבוצת המחקר ל-ויראליות של מידע. כמו כן, הוצאתי את הספר Going Viral, שבחן את ההשפעה של ויראליות של מידע על החברה, הספר זכה בפרס האגודה הבינלאומית למידע ובפרס הספרנים לספרים אקדמיים מצטיינים.

בנוסף, אני מכהנת כחברת ועד מנהל בעמותת ויקימדיה ומעורבת בהתוויית מדיניות מידע אסטרטגית ולאומית. בעבר כיהנתי כחברה בוועד המנהל של הסדנא לידע ציבורי והתנועה לחופש המידע, ייצגתי את ישראל בוועדת המדע והטכנולוגיה לפיתוח באו״ם ושימשתי כחברה בקבינט התקשוב הלאומי.

מה דעתך על מצב ההיי-טק ומה אתה צופה שיהיה בעתיד? תעשיית ההיי-טק היא אחד הקטרים המרכזיים בכלכלה הישראלית. על מנת לשמור על קצב השעיטה של הקטר הזה קדימה ולספק את הביקוש, עלינו לעשות שני דברים: הראשון הוא לוודא שההכשרה באוניברסיטאות, מכוני המחקר והחברות היא איכותית ומקצועית, ונמצאת בחוד החנית של הנושאים שתעשיית ההיי-טק מטפלת בהם – פיתוח מוצרי בינה מלאכותית, רובוטיקה, ניתוחי ביג דטה וכדומה. הדבר השני – אנחנו חייבים לפעול על מנת לשלב בצורה גוברת אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בתעשיית ההיי-טק: נשים, חרדים, ערבים ואתיופים.

מי עוד ראויים, לדעתך, להיכלל ברשימה? ח"כ לשעבר ד"ר אראל מרגלית וד"ר איה סופר.

יעקב נויברט (נוי)

קריירה: אני יו"ר מועדון המאה פלוס, והייתי המנכ"ל והבעלים של DSIT. החברה רכשה ב-2001 חברת תוכנה בבעלותי, ענדן פתרונות תוכנה. מיזגתי את שתי החברות ומוניתי כמנכ"ל החברה הממוזגת. ב-2005 הובלתי מהלך של מכירת שירותי ה-IT של החברה לטלדור בסכום של שישה מיליון דולר, והיא עברה להתמקד בפתרונות ימיים, תוך שיתוף פעולה עם רפאל. ב-2007 ניצלתי אופציה למכירת מניותיי לשותף האמריקני ופרשתי מהחברה. בהמשך הקמתי את מועדון המאה פלוס – מועדון אנג'לים המונה כ-700 חברים ומבצע השקעות ריאליות בחברות סטארט-אפ ובמיזמי נדל"ן ותשתיות. עד כה ביצע המועדון כ-50 השקעות בהיקף של כ-60 מיליון דולר. בעבר הייתי מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו ומפקד ממח"י – מרכז המחשבים של חיל הים, בדרגת אל"מ.

יעקב נויבירט (נוי), מייסד מועדון המאה פלוס

יעקב נויבירט (נוי), מייסד מועדון המאה פלוס

מה דעתך על מצב ההיי-טק ומה אתה צופה שיהיה בעתיד? בתפקידי כיו"ר מועדון המאה פלוס אני נחשף למאות חברות סטארט-אפ. ברמת החדשנות והיצירתיות של ההון האנושי שלנו, מדינת ישראל תמשיך להיות אומת סטארט-אפ לעוד שנים רבות.

מי עוד ראויים, לדעתך, להיכלל ברשימה? עוזיה גליל, דב מורן, גיל שויד, עמירם שור ואריה סקופ.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

לחלק ז' לחצו כאן.

לחלק ח' לחצו כאן.

נותנים כבוד: מיהם המשפיעים בהיי-טק הישראלי? – חלק ח' Reviewed by on . ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים בכלכלה הישראלית, אם לא הבולט שבהם. לא לחינם הוא מכונה הקטר של המשק, שמו נישא בפי כמעט כל איש עסקים שמגיע לכאן, והוא קוצר שבחי ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים בכלכלה הישראלית, אם לא הבולט שבהם. לא לחינם הוא מכונה הקטר של המשק, שמו נישא בפי כמעט כל איש עסקים שמגיע לכאן, והוא קוצר שבחי Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    טליה

    שאול לביא הכי ראוי להיכלל ברשימת המשפיעים בהיי-טק הישראלי. הוא ממייסדי ממר"ם והזיכרון הארגוני של כל תולדות המחשוב במדינה . הגיע הזמן שתכללו אותו ברשימת המשפיעים כי אין ראוי ממנו.

הגיבו