כיצד קבלת החלטות מהירה יכולה להניע הצלחה עסקית?

ארגונים שמטפחים תרבות של קבלת החלטות מהירה ובטוחה מצוידים טוב יותר לנווט בתנאים של אי ודאות ולנצל הזדמנויות חולפות

ד"ר הישאם עבד אלחלים, מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון.

בעולם התובעני של התעופה, טייסים מתאמנים מההתחלה לבצע נחיתות חירום בדיוק ובנחישות. כאשר מתמודדים עם כשל במנוע או בעיות קריטיות אחרות במהלך הטיסה, אין מקום להססנות. הם מאומנים לפעול במהירות: לקבוע את מהירות ההחלקה האופטימלית, לבחור אתר נחיתה בטוח ולהתחייב להחלטתם – ולעשות את כל זה בתוך שניות. ההבדל בין נחיתה בטוחה לאסון לעתים קרובות תלוי ביכולת לקבל החלטות מהירות ובטוחות תחת לחץ קיצוני.

בעוד שהקוקפיט עשוי להיראות רחוק מאוד מחדר הישיבות של התאגיד, העקרונות הבסיסיים של פעולה החלטית תחת לחץ מחזיקים באותה מידה של חשיבות גם בעסקים. השוק המהיר ומרובה התחרות של היום דורש קבלת החלטות מהירה ובטוחה – בדיוק כמו בתא הטייס. חברות שמסגלות לעצמן מיומנות זו הן יותר זריזות, יותר חדשניות וממוקמות טוב יותר כדי לנצל הזדמנויות חולפות.

האנלוגיה לטיסה: הפקת לקחים בדחיפות ובמחויבות

בתעופה, היסוס עלול להיות קטלני. טייסים מאומנים לבטוח באימון שלהם, לקבל החלטות מהירות ולהתחייב להן במלואן, משום שהם יודעים שחשיבה יתרה עלולה להוביל לעיכובים מסוכנים. הם מבינים שאפילו אם הבחירה הראשונית אינה מושלמת, פעולה נחרצת יוצרת מומנטום ומאפשרת לבצע התאמות בדרך.

הלקח הזה רלוונטי מאוד לנוף העסקי. בעולם המודרני, לחכות למידע מושלם, להסכמה או לנסיבות אידיאליות זה דבר שיכול להיות מלכודת. הזדמנויות יכולות להתנדף, מתחרים יכולים לקפוץ קדימה ושווקים יכולים להשתנות בזמן שלוקח להרהר. המפתח הוא לזהות מתי נדרשת החלטה, לקבל אותה בביטחון ואז להתאים את הארגון לפי הצורך.

מנהיגים צריכים לעודד את הצוותים להעריך את המצב, לשקול את הסיכונים והיתרונות המיידיים ולפעול בנחישות. ברגע שההחלטה מתקבלת, המיקוד עובר לביצוע וללמידה מהתוצאות. אם הנסיבות משתנות או מידע חדש מתגלה, ניתן לבצע התאמות

עלות חוסר ההחלטיות בעסקים

יותר מדי ארגונים נופלים קורבן לשיתוק ניתוחי. הם מוצאים סיבות לדחות פעולה – המתנה לנתונים נוספים, חיפוש של אישור פה אחד או הימנעות מסיכונים פוטנציאליים. נכון שיש מקום לזהירות, אבל כאמור, היסוס מופרז עלול להיות יקר. זאת, עד כדי כך שבתעשיות דינמיות כמו טכנולוגיה, סטארט-אפים ופיתוח בינה מלאכותית, מהירות קבלת ההחלטות לעתים קרובות קובעת הצלחה או כישלון. לדוגמה, בפיתוח מוצרים – דחיית השקת מוצר כדי ללטש כל תכונה עלול להוביל לפספוס חלון ההזדמנויות בשוק. ב-AI – מהפכה שמתקדמות במהירות, חוסר היכולת של חברה לקבל החלטות מהירות עלול להוביל לכך שהיא תישאר מאחור לעומת המתחרים. באופן דומה, בתכנון אסטרטגי, המתנה לביטחון מוחלט יכולה להוביל לאובדן יתרון מול מתחרים יותר זריזים, שמוכנים לקחת סיכונים מחושבים.

מתקשים מה להחליט? זאת בעיה שעלולה לעלות לארגון הרבה כסף.

מתקשים מה להחליט? זאת בעיה שעלולה לעלות לארגון הרבה כסף. צילום: ShutterStock

אימוץ גישת "החלט עכשיו, התאם מאוחר יותר"

הארגונים המצליחים ביותר מטפחים תרבות של קבלת החלטות מהירה. הם מבינים שהחלטות לא מושלמות שמתקבלות במהירות הן לעתים קרובות טובות יותר מהחלטות מושלמות שמתקבלות מאוחר מדי. זה לא אומר זניחה חסרת אחריות, אלא גישה שמעריכה מהירות וגמישות.
מנהיגים צריכים לעודד את הצוותים להעריך את המצב, לשקול את הסיכונים והיתרונות המיידיים ולפעול בנחישות. ברגע שההחלטה מתקבלת, המיקוד עובר לביצוע וללמידה מהתוצאות. אם הנסיבות משתנות או מידע חדש מתגלה, ניתן לבצע התאמות – מה שיוצר מחזור מתמשך של החלטה, פעולה ושיפור. גישה זו תואמת את המושג "להגיע לכישלון במהירות," שהפך פופולרי בעמק הסיליקון. הרעיון הוא לבדוק רעיונות במהירות, ללמוד מכישלונות ולחזור על התהליך במהירות.

לגבור על פחד מטעויות

אחד המחסומים הגדולים ביותר לקבלת החלטות מהירה הוא הפחד – פחד מטעויות, מכישלון, מביקורת או מכולם יחד. עם זאת, בשווקים המשתנים של היום, פרפקציוניזם יכול להיות אויב ההתקדמות. מנהיגים צריכים לטפח תרבות שבה סיכונים מחושבים מעודדים, ושגיאות נחשבות כהזדמנויות ללמידה. כאשר הצוותים מבינים שהחלטות מהירות מוערכות וששינויים בכיוון הם חלק מהתהליך, הם נעשים נינוחים יותר לפעול בנחישות.

דרך מעשית לעשות זאת היא לקבוע פרמטרים ברורים לקבלת החלטות. יש להגדיר אילו החלטות דורשות ניתוח מעמיק ואילו ניתן לקבל במהירות, להעניק סמכויות לצוותים בכל הרמות לפעול במסגרת תחום אחריותם, להפחית צווארי בקבוק ולאפשר תגובות מהירות יותר לאתגרים המתעוררים.

האיזון בין מהירות לאסטרטגיה

נכון שמהירות היא חיונית, אבל היא לא צריכה לבוא על חשבון בהירות אסטרטגית. נחישות אינה אומרת פזיזות. מקבלי החלטות אפקטיביים לוקחים בחשבון את ההקשר הרחב יותר, מתאימים את הבחירות למטרות הארגון ושומרים על גמישות לביצוע התאמות. לדוגמה, חברה ששוקלת להיכנס לשוק חדש עשויה להחליט להשיק תוכנית פיילוט במהירות, לאסוף נתונים ולאחר מכן להרחיב או לשנות כיוון, בהתבסס על התוצאות הראשוניות. גישה זו מאפשרת פעולה מהירה תוך שמירה על פיקוח אסטרטגי.

כוח הנחישות – בחדשנות

בתעשיות שמשתנות במהירות, היכולת להחליט במהירות היא לעתים קרובות מה שמפריד בין מנהיגים לעוקבים. חברות שנעות במהירות יכולות לתפוס מגמות מתהוות, להסתגל לשינויים טכנולוגיים ולבצע ביצועים טובים יותר מאשר המתחרים, שנמצאים במבוי סתום של חוסר החלטיות. קחו, לדוגמה, את המאמצים המוקדמים במגזר הטכנולוגי: כאשר פלטפורמות או כלים חדשים צצים, אלה שפועלים בנחישות זוכים ליתרון תחרותי. לעומת זאת, ארגונים שמתמהמהים מסתכנים בהפיכה למיושנים.

נחישות גם מניעה חדשנות. כאשר מעודדים צוותים לנסות וליישם רעיונות במהירות, פריצות דרך מתרחשות בתדירות גבוהה יותר. תרבות זו של גמישות מטפחת סביבה שבה היצירתיות משגשגת, והפרעות בשוק מתקבלות בביטחון ולא בפחד.

לסיכום, בניית תרבות של קבלת החלטות מהירה דורשת מאמץ מכוון. מנהיגים חייבים להדגים התנהגות נחרצת, להעניק לעובדים סמכות לקבל החלטות ולהקים תהליכים שמאפשרים פעולה מהירה. כאמור, ברגעי משבר או הזדמנות, החלטיות יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. בעסקים, השיעור הזה מתורגם לעיקרון בסיסי: החליטו עכשיו – התאימו מאוחר יותר. ארגונים שמטפחים תרבות של קבלת החלטות מהירה ובטוחה מצוידים טוב יותר לנווט בתנאים של אי ודאות ולנצל הזדמנויות חולפות.

הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים