תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » על סדר היום » גונבים, אבל פחות

גונבים, אבל פחות

נתונים שמפרסם איגוד הקניין הרוחני האמריקני, מעלים שישראל השתפרה מאוד בתחום הגנת הקניין הרוחני - גם אם האידיליה עדיין רחוקה ● למרות זאת, צריך ואפשר לעשות הרבה יותר כדי להנמיך את מימדי הפיראטיות

מאת 31 בינואר 2012, 15:24 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הנזק הישיר שנגרם למשק כתוצאה מפיראטיות תוכנה, נאמד בשנים האחרונות בכ-2 מיליארד דולרים. הנזק הישיר לקופת המדינה, כתוצאה מאובדן מיסים ותגמולים, נאמד בכ-370 מיליון שקלים בשנה. המדובר בסכומים נכבדים שאסור לנו להשלים איתם

מכון ירושלים לחקר שווקים פרסם היום (ג') את עיקרי המדד הבינלאומי לזכויות הקניין, שנערך אחת לשנה על ידי איגוד הקניין הרוחני האמריקני (PRA). המדד כולל 129 מדינות, המייצרות 96% מהתוצר הגולמי העולמי, ומדרג אותן לפי רמת ההגנה שהן מספקות לזכויות קניין שונות, לרבות קניין רוחני וזכויות יוצרים. המדד גם בודק את ההשפעה של הגנת הזכויות על מצבן הכלכלי של המדינות הללו.

הציון הכללי שנתן ה-PRA לישראל השנה הוא 6.3, מה שמציב אותה במקום ה-39 במדד, אחרי רוב מדינות אירופה המערבית וצפון אמריקה, כמו גם אחרי אסטוניה, קפריסין ואיחוד האמירות הערביות. מדינות סקנדינביה ממשיכות להוביל בכל המדדים, כמדי שנה. הדירוג של ישראל משתפר במעט במדד הקניין הרוחני. כך, על פי הדו"ח, מגיעה ישראל למקום ה-23 עם ציון גבוה יחסית של 7, מה שמדרג אותה לפני איטליה, ג'מייקה, יפן וירדן, אך אחרי מדינות אירופאיות כגון צרפת, גרמניה ואחרות.

על פניו, נראה שיש פה סיבה למסיבה. המדד בעצם קובע שמדינת ישראל הפנימה סוף-סוף את העובדה שגזילת קניין רוחני היא גניבה לכל דבר – ולכן יש להלחם בה. התובנה הזו, כמו גם השיפור בדירוג, הם תוצאה של פעילות משולבת – הן של רשויות אכיפת החוק והן של הכנסת. זו האחרונה הכניסה שינויים ותיקונים בחוק זכויות היוצרים, בעיקר בהתייחס להפרות הקניין הרוחני באמצעות האינטרנט. גורם נוסף שסייע לשיפור בדירוג הוא ארגון ה-BSA בראשותה של עו"ד נעמי אסיא, שבמשך שנים נאבקה בהפרת זכויות הקניין הרוחני בתוכנות מסחריות, והובילה מסעי הסברה בקרב צעירים ומבוגרים. נראה שהעובדה שכל בעל קניין רוחני יכול לתבוע כיום את מי שהפר את זכויות היוצרים שלו, ולקבל פיצוי של כמה עשרות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק, עושה את שלה.

אך למרות שחלק מהנתונים במדד חיוביים, החגיגה עדיין מוקדמת. על פי הנתונים האחרונים שפורסמו על ידי איגוד לשכות המסחר וגופים אחרים, הנזק הישיר שנגרם למשק כתוצאה מפיראטיות תוכנה, נאמד בשנים האחרונות בכ-2 מיליארד דולרים. הנזק הישיר לקופת המדינה, כתוצאה מאובדן מיסים ותגמולים, נאמד בכ-370 מיליון שקלים בשנה. המדובר בסכומים נכבדים שאסור לנו להשלים איתם, כאזרחי מדינה ששואפת למצב את עצמה כמערבית, מתוקנת ודמוקרטית – כזו שרוצה למשוך אליה משקיעים. צריך ואפשר לעשות הרבה יותר כדי להנמיך את מימדי הפיראטיות.

דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft) ישראל, אמר לפני כשלוש שנים בראיון עימו, כי פיראטיות התוכנה בקרב מוצרי מיקרוסופט ירדה ל-17%, לעומת שיעור כפול מזה בתחילת המאה הנוכחית. אסור לשכוח גם שב-2008 הוכנסה מדינת ישראל לרשימה השחורה של ארה"ב, המאגדת מדינות מפוקפקות שמפרות זכויות יוצרים בסיטונאות. באותה שנה פרסם ארגון זכויות היוצרים האמריקני דו"ח, לפיו 95% ממשחקי המחשב בישראל פיראטיים.

הפיראטיות בתוכנות המשרתות ארגונים ועסקים היא חמורה שבעתיים. על מנת שארגון יקוטלג כמי שמפר זכויות, מישהו צריך לדווח עליו. הדיווח מוביל לפשיטה שעורכת יצרנית התוכנה, יבואנית התוכנה או ארגון כמו ה-BSA, שפשוט מגיעים למשרדים בוקר אחד ומתארים את ההפרות. נדרש אומץ לב רב כדי לדווח לרשויות על הפרה כזו של קניין רוחני. זו כנראה הסיבה שארגון ה-BSA, למשל, מעמיד לרשות הציבור מספר כלים שמאפשרים לדווח באופן אנונימי על הפרות.

אך גם לאחר שהגיע דיווח ונערכה פשיטה, רוב המקרים מסתיימים בפשרה – שהן סוג של מתנה עבור מפרי הזכויות. החברות המסחריות מעוניינות בסופו של דבר למכור את התוכנות שלהן ולא מעוניינות להעמיס עוד ועוד תיקים על מערכת המשפט, העמוסה במילא. כך, בין התובעים למפרי זכויות היוצרים יש הסכם שבשתיקה, שאינו מעוגן בשום חוק, לפיו הסכם הפשרה כולל אי חשיפת שם החברה העבריינית.

יש כמובן גם חריגים: מדי פעם מתפרסמים פסקי דין שניתנו נגד מפיצים וחברות שעשו שימוש בתוכנה פיראטית, ומבליטים את חוסר השוויונות. הכסף הרי מדבר. חברות שיש להן משאבים, והן גם לרוב המפרות הגדולות ביותר של קניין רוחני, שוכרות עורכי דין שיודעים להשיג עבורן את הפשרה הטובה ביותר. חברות אחרות נאלצות להיחשף, ואין שום ויכוח על כך שהחשיפה בתקשורת היא העונש הכי משמעותי שיש עבור חברה. כל עוד הגופים העוסקים בכך לא יפנימו את העובדה הזו, אנחנו נמשיך להיות מרוצים ממיקומים זניחים בטבלאות בינלאומיות, שלא מוסיפים כבוד לאף אחד.

השורה התחתונה: מדד הפרת זכויות הקניין הרוחני בישראל אמנם מוכיח שאנחנו גונבים היום פחות מבעבר, אבל גם שאנחנו יכולים לעשות עוד הרבה יותר.

גונבים, אבל פחות Reviewed by on . מכון ירושלים לחקר שווקים פרסם היום (ג') את עיקרי המדד הבינלאומי לזכויות הקניין, שנערך אחת לשנה על ידי איגוד הקניין הרוחני האמריקני (PRA). המדד כולל 129 מדינות, מכון ירושלים לחקר שווקים פרסם היום (ג') את עיקרי המדד הבינלאומי לזכויות הקניין, שנערך אחת לשנה על ידי איגוד הקניין הרוחני האמריקני (PRA). המדד כולל 129 מדינות, Rating:

הגיבו