טיפול שורש

האוכלוסייה הערבית בישראל נמצאת כיום באחת מתקופותיה הקשות ● חוסר השוויון הבולט בקשר לזכויות בסיסיות של אזרחים שנולדו כאן, נופל כפרי בשל לידיהם של הקיצונים ● הקמת מרכזי מחקר ופיתוח של IT בערים ערביות, שילוב ערבים ויהודים בפרויקטים משותפים והסרת מחסומים פסיכולוגיים – כל אלה יכולים להפוך את תעשיית ההיי-טק לקטר שמוביל לא רק את המשק, אלא גם את השלום

אתמול (ש') בצהריים דלקה ניידת משטרה בכביש ואדי ערה אחר מכונית שנהגה שלא כחוק. הנהג הנמלט התנגש באוטובוס, ולמרבה המזל מספר הנפגעים היה מועט והפגיעות קלות יחסית. זה לא מנע מצעירים חמומי מוח מהאזור להתחיל ליידות אבנים על כלי רכב ישראלים ועל ניידות משטרה.

כמה שעות לאחר מכן, בעיר אום אל-פאחם, היושבת בלב ואדי ערה, התכנסו כמה עשרות יהודים וערבים, מהנדסי היי-טק ובוגרי מדעים מדוייקים, לדון בהקמת קריית היי-טק בעיר. המטרה: גיוס חברות שיקימו שם מרכזי מו"פ, על מנת לשלב יותר אנשי היי-טק ובוגרי מדעי המחשב מהמגזר הערבי בתעשיית ההיי-טק הישראלית. אם תרצו, לפניכם דוגמה לפרדוקס הישראלי-ערבי בישראל 2010: שנאה מחד ורצון לחיות ולעבוד ביחד מנגד.

שילוב אזרחי ישראל הערבים בתעשיית ההיי-טק אינו רעיון חדש. הוא כבר עובד זה מכבר בנצרת, בזכות עקשנותם של כמה יהודים וערבים. אלה הקימו את עמותת צופן, שמטרתה לשלב יהודים וערבים בתעשיות עתירות ידע. לאחר עבודה מאומצת של שנתיים, הצליחה צופן להביא לגיוס של כ-200 מהנדסים ערבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, בעיקר באזור נצרת. עכשיו הם רוצים לשכפל את ההצלחה גם בישובי המשולש.

זהו סיפור לא קל. ביוני השנה נערך דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בנושא שילוב ערבים בהיי-טק. אז נמסרו נתוני מחלקת המחקר של הכנסת, לפיהם מתוך 150 אלף מהנדסים ובוגרי מדעים שעובדים בהיי-טק, רק 500 מתוכם הם ערבים-ישראלים. סמדר נהב, מנכ"לית עמותת צופן, ויוסי כותן, מנהל המרכז של צופן בנצרת, אמרו כי יש לא מעט חסמים בשילוב ערבים בהיי-טק המקומי, ואלה הם לאו דווקא על רקע לאומני או פוליטי. "סוד גלוי הוא שלאזרח ערבי יש בעיה לשכור דירה בתל אביב או רעננה", אמרה נהב, "התעשייה היא תובענית, אתה עובד עשר שעות ואז אם מוסיפים לכך שלוש שעות נסיעה מדי יום, מדובר במצב קשה. האנשים הצעירים עושים את זה, ומיד כשהם מתחתנים הפתרון כבר לא בא בחשבון. בנוסף לריחוק הפיסי, יש גם את המרחק התרבותי".

בנצרת הצליחו להתגבר על מחסומים שונים, ועכשיו חאלד חמדאן, ראש עיריית אום אל-פאחם, רוצה לשכפל את ההצלחה הזו בעירו. אם היוזמה הזו תצליח, היא עשויה להיות סמן ימני ליוזמות רבות אחרות. חמדאן מבין ששום דבר טוב לא ייצא לו מזריקת אבנים על מכוניות הנוסעות בכביש ואדי ערה. תושבי אום אל-פאחם, כשאר תושבי המדינה, רוצים להתפרנס. הצעירים הולכים ללמוד, חלקם מסיים תארים מתקדמים בארץ או בחו"ל. אבל כשהם חוזרים ליישוביהם, האפשרויות שלהם לעבוד במקצוע הקשור להשכלה אותה רכשו – די מוגבלת. זאת, למעט אם הם למדו רפואה או משפטים. אבל אם הם סיימו תארים מתקדמים בהנדסת מחשב, או אז הסיכוי שלהם להיקלט באחת החברות בארץ קלוש עד מאד מאוד.

תעשיית ההיי-טק היא הקטר שמוביל את המשק. תעשיה זו חייבת להיות להוכיח כי השוויון האזרחי מתממש גם בה, במרכזי פיתוח ובמפעלי ייצור גלובליים. ההיי-טק הוא חסר גבולות. כך, ברחבי העולם עובדים בני לאום שונים במרכזי פיתוח או מוקדי שירות, בני לאום שמדינותיהם יריבות. זה לא הפריע להם לשתף פעולה בעבודה. הגיע הזמן שגם תעשיית ההיי-טק הישראלית תנקוט יוזמות דרסטיות יותר, כדי לנצל את כוח האדם האיכותי הקיים בענף במגזר הערבי. המדובר בצעירים ישראלים ועל פי דין אין כל סיבה להפלותם. בדיון שהיה בקיץ בכנסת, הועלו רעיונות שונים הקשורים בממשלה, על שזו צריכה לתת את הדוגמא האישית, ולאפשר שילוב ערבים באמצעים שונים, דוגמת הפליה מתקנת.

מדיניות נכונה של הממשלה, בשיתוף עם גורמי התעשיה המקומית, יכולה לייצר פה גן עדן טכנולוגי, מעין הודו של המזרח התיכון. זו תשרת את כל העולם הערבי, כמו גם את מדינות אירופה. אולם מעבר לכל היתרונות הללו, הצעד מחוייב המציאות עבור תושבי ישראלי הערבים בוגרי מדעי המחשב. זהו הצעד הראשון המעשי לטיפול שורש.

האוכלוסייה הערבית בישראל נמצאת כיום באחת מתקופותיה הקשות. חוסר השוויון הבולט בקשר לזכויות בסיסיות של אזרחים שנולדו כאן, נופל כפרי בשל לידיהם של הקיצונים, דוגמת התנועות האיסלאמיות. הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בערים ערביות, שילוב ערבים ויהודים בפרויקטים משותפים והסרת מחסומים פסיכולוגיים – כל אלה יכולים להפוך את תעשיית ההיי-טק לקטר שמוביל לא רק את המשק, אלא גם את השלום.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים