מי יממן את הנזקים למחקר המדעי בעקבות המלחמה עם איראן?

מלחמת ישראל-איראן, שהסתיימה בשבוע שעבר, גבתה מחירים כבדים ביותר לא רק בדמות פגיעות בנפש ונזקים למבנים, אלא גם העמידה בסכנה את המחקר המדעי של שני מוסדות גדולים: אוניברסיטת בן גוריון ובפרט מכון ויצמן, שספג פגיעה ישירה של טיל איראני. השבוע נחשף כי מהטיל נפגעו 112 מבנים, בהם שני בנייני מחקר, ונגרם למכון נזק כספי של שני מיליארד שקלים.

ככל שחולף הזמן מתגבשת ההבנה שהפיצוי לשני מוסדות הללו לא יכול להיות רק בהיבט הנד"לני, אלא יש צורך להקים מנגנונים על מנת לאמוד את הערך הכספי שנגרם למעבדות, שבהן נוהלו מחקרים במשך שנים, עם עשרות שנות מחקר מצטברות של מדענים. ישראל מעולם לא עמדה במצב זה, והציפייה היא שהממשלה, בניגוד ל-DNA השמרני והביורוקרטי שלה, תתעשת במהירות ותקים ועדה בין משרדית שתיתן מענה לכל האתגרים.

התובנות האלה עלו בדיון מעמיק שנערך בתחילת השבוע בוועדת הכספים של הכנסת, בראשות היו"ר, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). למעשה, זה היה דיון חירום, ראשוני, שראשי מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון נטלו בו חלק. בתחילת הדיון אמר יוזם הדיון, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), ש-"הנזק העקיף לא פחות חמור מהנזק הפיזי הישיר. הכלים שיש כיום לממשלה אינם רלוונטיים למצב שנוצר, וזה מחייב התייחסות שונה מצידה, שלצערי, עדיין לא באה לידי ביטוי".

מכון ויצמן. צילום: ShutterStock

המשימה: לאפשר לחוקרים לחזור לעבוד במהירות האפשרית

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן, הציג בפני חברי הוועדה נתונים ותמונות שממחישים את ממדי ההרס והנזק למחקר המדעי. הוא ציין כי הנזק הישיר עומד, כאמור, על כשני מיליארד שקלים, אולם לדבריו, אין כל מנגנון או דרך לכמת את הפיצוי למחקרים, כגון מחקר בנושא סרטן, שחוקרת עובדת עליו 25 שנה – והושמד לחלוטין עם פגיעת הטיל. "אנחנו לא יכולים לאמוד את הפיצוי הכספי הנדרש כדי לשחזר את המחקר הזה", ציין.

לדברי פרופ' חן, המשימה הראשונה כרגע היא לאפשר לחוקרים לחזור לעבודה במהירות האפשרית. לשם כך צריך לשכור מבנים באזורים סמוכים למכון ויצמן לתקופה של חמש שנים, ואין למכון מקורות תקציביים על מנת לממן את זה. הוא ציין סיבה נוספת שבגינה הממשלה צריכה להחליף דיסקט: העובדה שמס רכוש מפצה על פי הערך הריאלי של הנזק לציוד. "אם רכשנו מיקרוסקופ לפני חמש שנים במיליון דולר, והם מעריכים אותו ב-200 אלף דולר – מי יממן לנו את השאר?", שאל.

"אנחנו רוצים לשמור על המדענים שלנו, שלא יעברו למקומות אחרים, ובנוסף, אנחנו קולטים כל הזמן מדענים חדשים. חייבים לתת להם מקום לעבוד", אמר פרופ' חן.

אוניברסיטת בן גוריון. צילום: ShutterStock

הנזק לאוניברסיטת בן גוריון

גם אוניברסיטת בן גוריון ספגה פגיעות קשות בעקבות ירי טילים מאיראן ב-12 ימי המלחמה. עיקר הנזק נגרם בבית הספר לרפואה, הסמוך לבית החולים סורוקה, שספג פגיעה ישירה, ובאוניברסיטה מטקסים עצה כיצד לקיים את הלימודים בשנה האקדמית הבאה. לדברי פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא האוניברסיטה, שלושת הטילים שנורו לעבר באר שבע פגעו משמעותית בשתי קומות במבנה, שמשמשות בעיקר מעבדות, ונפגעו עוד 40 מבנים. הטיל השלישי פגע במרכז הספורט של האוניברסיטה ובבנייני מגורים סמוכים. "האיראנים מכירים בהובלה המדעית של מדינת ישראל והם טרגטו היטב את המטרות האלה – ולא במקרה", אמר פרופ' חיימוביץ'.

ככל שחולף הזמן מתגבשת ההבנה שהפיצוי למכון ויצמן ולאוניברסיטת בן גוריון לא יכול להיות רק בהיבט הנד"לני, אלא יש צורך להקים מנגנונים על מנת לאמוד את הערך הכספי שנגרם למעבדות. ישראל מעולם לא עמדה במצב זה, והציפיה היא שהממשלה, בניגוד ל-DNA השמרני והביורוקרטי שלה, תתעשת במהירות

ח"כ גפני סיכם את הדיון באומרו שיש צורך במינוי פרויקטור מטעם הממשלה, שיוביל את תהליך השיקום בראייה כוללת – הן פיזית והן שיקום של המוסדות המבצעים את המחקרים המדעים. הוועדה המליצה שהפרויקטור יהיה חלק ממשרד האוצר או משרד ראש הממשלה. אפשרות נוספת היא להקים מנהלת לשיקום גופים לאומיים שנפגעו במצבי חירום.

משרד המדע נרתם

משרד ממשלתי שנרתם כדי לבדוק אפשרויות סיוע למכון ויצמן הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. זאת, על אף שהמשרד לא עוסק בנושאי בינוי, תשתיות ונדל"ן. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ביקרה לפני ימים אחדים במכון ויצמן, וסיירה באתרים שנפגעו. לשרה נלוו מנכ"ל משרדה, עומר שכטר, סגנית נשיא המכון לחדשנות ויישומים טכנולוגיים, פרופ' אירית שגיא, וממלא מקום המדען הראשי במשרד, ד"ר אבי רווה. גמליאל התחייבה ללוות את פעולות השיקום מקרוב ולפעול לתיאום ממשלתי רוחבי, מיטבי ומהיר, כדי לעמוד ביעד השאפתני של החזרת המכון לפעילות מלאה בהקדם. "מכון ויצמן הוא מרכיב ליבה בחוסן המדעי-טכנולוגי של מדינת ישראל, ואנחנו מחויבים לפעול לכך שישוקם במהירות, יתוגבר בתקציבים ובכוח אדם, ויחזור למעמדו כמרכז חדשנות עולמי", אמרה.

במקביל, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה פנתה למכון ויצמן כדי לסייע לו בזיהוי הצרכים שלו, בעקבות הפגיעה.

בקרוב אמורה לקום ועדה בין משרדית שתטפל בין היתר במוסדות האקדמיים ובמחקר המדעי שנפגעו במלחמת עם כלביא, ובין החברים בה יהיו נציגים ממשרד המדע, רשות החדשנות, ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פורום תל"מ ומשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים, כמו משרד החינוך.

השורה התחתונה: הטילים האיראניים פגעו פגיעה משמעותית במחקר המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל, והעתיד שלהם תלוי בממשלה, שצריכה להקים במהירות את אותו גוף בין משרדי, שיוכל למטב ולתכלל את המענה הנדרש – לא רק בהיבט הנד"לני, אלא גם בהיבט המחקר, שהוא אבן הייסוד ליתרונות היחסיים הבולטים של ישראל: הון אנושי, מדע והיי-טק.