שותפות נשית במבחן: ערביה ויהודיה מנהלות יחד בעתות מלחמה

רבות נכתב על ניהול נשי. שמענו את כל הקלישאות: ניהול מהרחם, ניהול אינטואיטיבי, ניהול אנושי, משתף, מעצים… כולן נכונות ושגויות בעת ובעונה אחת. ניהול הוא ארגז כלים רחב ועמוק, הכולל יכולות מולדות, נרכשות ומתפתחות. בסופו של דבר, אדם מנהל מתוך עולמו הפנימי, ניסיונו ותפישתו המקצועית. 

המיתוסים על ניהול גברי מול ניהול נשי עדיין קיימים, אך מחקרים מראים שאין הבדל מובהק בין סגנונות הניהול של נשים וגברים ברמה התפקודית. אך כאשר מדובר בניהול נשי יהודי-ערבי בארגון מגוון – הסיפור מקבל צבע ייחודי.

הבנו שהמפתח לשותפות אמיתית הוא הכרה בכאב ובמורכבות של כל צד ושהשטח הזה בו אנו חשים שותפות גורל – הוא המרחב החשוב ממנו יכולה לצמוח שותפות, ומשם ניתן לחולל שינוי לטובת כולם. אנחנו כמנהלות, היינו המודל לשותפות מכבדת אל מול העובדים המאפשר מרחב בטוח לביטוי עצמי מבלי לחשוש

שמי מייסם, ובשנתיים וחצי האחרונות עברתי מתחום האקטיביזם החברתי לניהול צופן-תשביק – ארגון שותפות ערבי-יהודי, הפועל לקידום ושילוב מהנדסים וסטודנטים ערבים בתעשיית ההיי-טק. זהו ארגון שבו לראשונה יש מנכ"לית ערביה לצד משנה למנכ"ל יהודיה, יחד עם צוות עובדים משני המגזרים. 

שמי בוזי, ואני מכהנת כמשנה למנכ"ל – יהודיה לצד מנכ"לית ערביה – בארגון שמרבית מעובדיו הם מהחברה הערבית. לראשונה בחיי אני מוצאת עצמי בצד של המיעוט – חוויה מאתגרת ומעשירה. 

לא פעם שואלים אותנו איך זה לעבוד בצמידות למנכ"לית ערביה או למשנה למנכ"ל יהודיה. תשובתנו ברורה: המוצא אינו פקטור בניהול השוטף. בעבודה צמודה ומשותפת יש משמעות לכימיה, לאמון, לכבוד ולשיתוף. הניהול שלנו הוא סינרגטי – סוג של זוגיות מקצועית ושותפות מקצועית אמיתית, שבה כל אחת מביאה את עולמה ומרחיבה את נקודת המבט. 

מאז ה-7 באוקטובר 2023, חווינו כאב, צער, בדידות, חשדנות וזעם – רגשות חזקים שהשפיעו עלינו ועל סביבתנו. בחרנו לתת להם מקום בשיח בארגון, אך הבנו גם כי יש לנהל זאת בזהירות, באופן שלא יחריב את תחושת הביחד והסולידריות המקצועית והאישית. שיקפנו לעובדים את התחושות, קיימנו שיחות אישיות וקבוצתיות, לקחנו חלק בסדנה לשיפור מיומנויות השיח, מתוך הבנה שהשטח המשותף בינינו חשוב יותר ממה שמפריד. 

למדנו שאפשר לא להסכים, ושיש מקום לדעות שונות, כל עוד הוויכוח מתנהל בכבוד ללא הערות פוגעניות וגזעניות. הבנו שהמפתח לשותפות אמיתית הוא הכרה בכאב ובמורכבות של כל צד ושהשטח הזה בו אנו חשים שותפות גורל – הוא המרחב החשוב ממנו יכולה לצמוח שותפות, ומשם ניתן לחולל שינוי לטובת כולם. אנחנו כמנהלות, היינו המודל לשותפות מכבדת אל מול העובדים המאפשר מרחב בטוח לביטוי עצמי מבלי לחשוש.

מפגש נשות היי-טק של ארגון צופן-תשביק. צילום: מירב בועז, ארגון צופן-תשביק

ניהול מגוון – אתגר והזדמנות 

ניהול ארגון מגוון בימים רגילים דורש תקשורת, הכלה וגמישות מחשבתית. מחקרים מראים כי צוותים מגוונים בשגרה מתמודדים טוב יותר עם משברים, בזכות ריבוי נקודות המבט ויכולת פתרון הבעיות בצורה יצירתית. יחד עם זאת, חיכוכים שאינם מנוהלים בצורה נכונה עלולים להעצים את השונות, להוביל לעוינות ולפגוע באפקטיביות הארגון. 

לכן, בעת משבר יש להקפיד על מספר עוגנים מרכזיים: 

• התמודדות ישירה עם משברים – אין להתעלם ולנסות להימנע ממתחים בין קהילות במקומות עבודה מגוונים בשל חשש לגעת בנושאים 'פוליטיים' או 'נפיצים', אלא לנהל אותם באופן מקצועי. 

• מרחב בטוח לשיח – מנהלות בארגונים חייבות לאפשר לעובדים להשמיע את קולם, להביע את רגשותיהם וחששותיהם, מתוך הקשבה אמפתית. כך נוצרת שותפות, הבנה, אמון ורצון להתמודדות משותפת. 

• תקשורת שקופה וברורה – תקשורת פנים-ארגונית פתוחה ומדויקת בין ההנהלה לעובדים, היא חיונית, ועדכונים שוטפים והצבת מטרות משותפות מחזקים את תחושת השייכות והשותפות. 

• מנהיגות אמפתית ומכילה – מחקרים מראים כי עובדים שחשים שמנהיגות הארגון רואה אותם ואת צרכיהם, מגלים מחויבות גבוהה יותר גם בתקופות קשות, ומתגייסים למאמץ המשותף. 

• גמישות והסתגלות – משברים מחייבים מוכנות לשינויים, פתיחות לחשיבה מחודשת והתאמת תהליכים למציאות המשתנה. 

• חוסן אישי וארגוני – על הארגון לספק כלים ותמיכה נפשית לעובדים בכלל הדרגים, לשמירה על רווחתם ותחושת הביטחון שלהם. כל אלה קריטיים לשימור החוסן הארגוני לטווח הארוך ולמיצוב היחסים בין הקהילות השונות בארגון. 

לבחור אחרת, לנהל ולפעול יחד 

מלחמה ומשברים, מאיימים לשרוף גשרים ולמוטט הישגים שהושגו בעמל רב. בארגון כמו צופן-תשביק, שבו רוב המנהלות הן נשים, יכולנו למצוא את עצמנו כשייכות לשני מחנות מנוגדים – יהודיות מול ערביות. אבל בחרנו באופן מושכל אחרת. בחרנו להיות קודם כל נשים, אימהות, בנות אדם. היינו חשופות ואמיתיות ודיברנו על הכל, שיתפנו, תמכנו זו בזו והמשכנו לפעול יחד. למדנו שהכאב, החשדנות, הזעם והאובדן משותפים לכולנו, אך גם הכוחות שלנו לשמר את הסולידריות והשותפות.

ניהול נשי משותף, ערבי-עהודי, אינו רק אפשרי, אלא חיוני ומוכיח את עצמו כמנוע משמעותי לקידום חברה שוויונית יותר. דווקא בתקופות קשות, נשים ממגזרים שונים יכולות לבנות גשרים, ליצור חברה שוויונית וצודקת יותר ולדחוף קדימה למען עתיד טוב יותר לכולם. 

המאבק לשילוב נשים בהיי-טק וליצירת חברה צודקת ומאוזנת יותר הוא מאבק משותף, והוא דורש מאיתנו אומץ, חזון והתמדה. כמי שחיות את השותפות הזאת יום-יום, אנחנו מאמינות שהדרך קדימה ברורה: נמשיך לבחור בגשר, בשיתוף ובתקווה. 

כתבות המאמר הן מייסם ג'לג'ולי, המנכ"לית, ומירב (בוזי) בועז, המשנה למנכ"לית של צופן-תשביק