יום בחיי אביאל אבטון, מהנדס חומרה ב-ווקאאוט

אבטון, שמשתייך לקהילה שלא מיוצגת מספיק בענף ההיי-טק - יוצאי.ות אתיופיה, סיפר לנו על סדר היום שלו בעבודה, בבית ובשעות הפנאי

אביאל אבטון, בן 30 מחדרה, שמסיים השנה תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת רופין ועובד ב-ווקאאוט הוא, לצערנו, מראה די נדיר בחברות היי-טק. שיעור העובדים.ות בהיי-טק ממוצא אתיופי נמוך מאוד וחלקם.ן בענף הכי מצליח בישראל קטן מאוד.

אבטון הוא חלק מתעשיית ההיי-טק הישראלית: הוא עובד מזה כמעט שנתיים כמהנדס חומרה ב-ווקאאוט – סטארט-אפ שמפתח עגלות סופרמרקט חכמות, שניתן לרכוש ולשלם דרכן.

לדבריו, "הגעתי ל-ווקאאוט לפני כשנתיים, אחרי שחיפשתי משרה שתהיה קרובה למקום המגורים שלי. בזמנו המשרד של החברה היה בקיסריה. כשהגעתי לראיון התלהבתי מהקונספט של עגלה חכמה – מוצר חדשני אבל גם כזה שמותאם לכל גיל, כך שגם אמא שלי יכולה בקלות לעשות קניות דרך מסך התצוגה שיש על העגלה. אני מתעסק בעיקר במה שקשור לחומרה: אם זה עיצוב חדש למערכת או תכנונים, בדיקות והרכבות. אני אחראי על תהליך הרכבת העגלות שלנו, בין אם זה להרכיב עגלה חכמה ובין אם לתכנן שינוי חומרתי כזה או אחר".

ביקשנו ממנו לתאר יום טיפוסי בחייו – בטקסט ובתמונות. אולי זה יעזור במשהו "לשבור את הקרח" אצל המעסיקים, לטובת קידום שילוב האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה בהיי-טק הישראלי.

07:00
"אני מתעורר, מצחצח שיניים ומתארגן לעבודה. בימים אלה אני מתגורר אצל ההורים, כדי לחסוך וגם כי בכל זאת, חשוב להיות קרוב לאוכל של אמא. אחרי שאני עובר במהירות על החדשות עם הקפה, אני יוצא לכיוון תחנת הרכבת, שנמצאת לא רחוק מהבית".

09:00
"אני מגיע למשרדים שלנו בתל אביב וישר צולל לעבודה – דואג להסתנכרן על המשימות הפתוחות, להבין מה דחוף ומה האג'נדה לאותו היום. לפי זה אני מסדר את היום שלי. לאחר מכן אני מתחיל בביצוע המשימות".

אוכלים על הגג.

אוכלים על הגג. צילום: יח"צ

13:00
"אם אין גשם בחוץ, החבר'ה במשרד עולים כולם יחד לאכול צהריים על הגג היפה שלנו, שמשקיף על תל אביב. לרוב אנחנו עושים מעין ארוחה משותפת עם כל התבשילים והמאכלים שכל אחד הכין, וככה יוצא לי לטעום דברים חדשים. באופן כללי, אחד היתרונות החזקים אצלנו הוא שהמשרד יחסית קטן, כך שהאווירה היא משפחתית וחברית. זה נותן המון דרייב".

14:00
"אחרי הארוחה הדשנה, אני ממשיך בעבודה. השעות אמנם מתקדמות וכבר צהריים ואחרי הצהריים, אבל אני לא ממש מתעייף וממשיך לעבוד במלוא המרץ".

בצהרים פינג פונג - לפנות ערב כדורגל.

בצהרים פינג פונג – לפנות ערב כדורגל. צילום: יח"צ

17:30
"אני מתחיל לקפל את הדברים ולצאת חזרה הביתה, כדי להספיק לאימון כדורגל. הכדורגל משחק תפקיד מאוד משמעותי בחיי וכבר שנים שאני משחק בקבוצת הכדורגל עירוני אור עקיבא.

בנוסף לכדורגל, אני מתעסק במוזיקה, בעבר הלא רחוק תקלטתי מוזיקת רגאיי בכמה מועדונים, ועדיין יוצא לי לעשות את זה מדי פעם – מה שמסב לי הרבה אושר. אני מחובר למוזיקה מאז שאני זוכר את עצמי, והיא מלווה אותי בכל אספקט בחיי".

19:30
"אני חוזר הביתה, לארוחת ערב ולמקלחת. לאחר מכן אני ניגש לעשות את שיעורי הבית שיש לי בלימודים ולעבור על נושאים פתוחים. העומס בלימודים הוא די גדול, ולכן ירדתי בהיקף המשרה בעבודה, אבל מיד אחרי סיום התואר אני מתכנן לעבור לעבוד פול טיים".

22:00
"סוף סוף אני נכנס למיטה – כיבוי אורות ושינה עמוקה".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבי מלאש

    השראה מלך העולם תמשיך ככה ותכבוש את העולם 👑❤️🙏

  2. אדי אלמיהן

    אביאל איש מאוד יקר חביב על כולם תמיד הראשון שמגיע לעזור והכי מקצועי שיש בכל תחום שהוא נוגע בו
    אתה עוד תגיע רחוק
    אוהב אותך חבר

אירועים קרובים