אתגרי התחבורה החכמה וכיצד הסטארט-אפ ניישן יכולה לסייע

לפני הממשלה החדשה בכלל, ושרת התחבורה החדשה, מירב מיכאלי, בפרט ניצב אתגר לקדם את ישראל מהר לתחבורה חכמה ככל שניתן - כיצד אפשר, וכדאי, לעשות זאת ובמהירות?

הגיע זמנה בסטארט-אפ ניישן. תחבורה חכמה. אילוסטרציה: ג'ייקוב ג'ירסק, BigStock

שרת התחבורה החדשה, מירב מיכאלי, ביטלה השבוע את החלטתה של השרה הקודמת, מירי רגב, שסמוך לסיום תפקידה החליטה לסגור את מינהלת התחבורה החכמה, שפעלה במסגרת משרד ראש הממשלה. 

מיכאלי ביטלה החלטה זו, החייתה מחדש את פעילות המינהלת והכפיפה אותה למשרד התחבורה, במקום למשרד ראש הממשלה. בתקשורת דווח כי זה היה אחד התנאים שהציבה השרה במו"מ הקואליציוני. זהו מהלך נכון, שהתבקש כבר מזה כמה שנים.

במשרד התחבורה התלוננו בכל פעם שלא הגיוני להפריד בין ניהול תחבורה בישראל לפיתוח תחבורה חכמה, וכי יש לא מעט כפל תפקידים במצב הקיים. מצד שני, גורמים אחרים טוענים כי עצמאותה של המינהלת סייעה לה להיות גוף שמחבר בין משרדים שונים.

ללא קשר לוויכוח לגבי המסגרת הארגונית, אין ספק שהיום יותר מתמיד מדינת ישראל זקוקה לתחבורה חכמה, שמבוססת על טכנולוגיה, על אקו-סיסטם עצום שיש בארץ, ושאינו בא לידי ביטוי מספיק בפתרונות התחבורה בישראל, הציבורית והפרטית.

התכנית הלאומית לתחבורה חכמה, שאושרה בישיבת הממשלה ב-22 בינואר 2017, גובשה על ידי מינהלת תחבורה חכמה לאחר שנת מחקר מעמיקה, שכללה מאות פגישות והיוועצויות בין-מגזריות. במסגרת התכנית ממשלת ישראל הקצתה כ-250 מיליון שקל לשנים 2017-2021, במטרה להמשיך ולחזק את ישראל כמרכז בינלאומי לטכנולוגיות תחבורה חכמה, וליצור מנוע צמיחה למשק, וכן על מנת שנוכל כמדינה לבחון ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות בכדי לייעל את הניידות בישראל ולהפוך אותו לבטוחה יותר, נוחה יותר וידידותית יותר לסביבה.

התכנית הלאומית כללה שישה סעיפים מרכזיים: הקמת מרכז ניסויים, הנגשת מאגרי מידע, מיפוי כבישי ישראל ברזולוציה גבוהה, הקמת מרכז מחקר, עידוד פיילוטים להטמעת פתרונות חדשניים, וקידום רגולציה תומכת ומאפשרת. אחד הפרויקטים היותר מוצלחים וחשובים של המינהלת היה הקמת קהילת אקומושן (EcoMotion), שגם הרימה תערוכות בינלאומיות בנושאים אלו, אליה הגיעו משתתפים ומציגים מכל רחבי העולם. שתי התערוכות האחרונות היו וירטואליות בגלל הקורונה, אבל הן הצליחו לרכז מרצים ומנהלים בכירים בעולם התחבורה החכמה מכל קצוות תבל.

מרב מיכאלי, שרת התחבורה. צילום: רון קדמי, מתוך ויקיפדיה

מרב מיכאלי, שרת התחבורה. צילום: רון קדמי, מתוך ויקיפדיה

לגייס פתרונות טכנולוגיים קיימים לטובת מצב התחבורה בישראל

כעת צריכה שרת התחבורה להיכנס לעובי הקורה של פעילות המינהלת, להכיר את קהילת הסטראט-אפים ההולכת ומתרחבת בתחום התחבורה החכמה, וליישם אותם לטובת מימוש אחד היעדים המרכזיים שלה: פתרון לבעיית הפקקים, שיפור התחבורה הציבורית, ייעול עבודת הרכבות ואמצעים חלופיים לרכבים הפרטיים, שמציפים את הכבישים בכל בוקר.

כדי שתהיה תחבורה חכמה בישראל יש לטפל גם בגורמי תשתית וסביבה, למשל רמזורים חכמים, מסלולים רבים לרכיבה על אופניים לאורך כל הצירים המרכזיים, כמו בתל אביב, מתן מענה תשתיתי חכם לפיקוח על רכב דו-גלגלי (שהוא כנראה האלטרנטיבה המסתמנת כעת לרכב רגיל, למרות הבעייתיות שלו).

בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים, סיפרה סגנית ראש עיריית תל אביב יפו, מיטל להבי, המחזיקה בתיק התחבורה בעיר, על שורה של תכניות שנועדו לשפר את זרימת התנועה בת"א, על תכנון תחבורה ציבורית בצורה חכמה, תוך מתן מענה לאזורים מסוימים, וכן על הקמת תשתיות כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל. חלק גדול מהתכנית תקועות כבר שנתיים בגלל היעדר ממשלה יציבה, והיעדר תקציב מדינה.

נתח נכבד מהפתרונות לאתגרים אלו נמצאים אצל כמה מלמעלה מ-600 חברות ההזנק הישראליות שפועלות בישראל, ומוכרות פתרונות לכל העולם. אין שום סיבה שגם אנחנו לא נהנה מכף. 

כל זאת, כמובן, לצד המשך שמירה על עצמאותה של המינהלת, שתפקידה הוא לסייע לחדשנות הישראלית בתחום התחבורה החכמה לפרוץ לעולם.

אין סתירה בין השניים, להיפך. חלק גדול מאותן חברות הזנק משווע לבצע פרויקטי פיילוט ברשויות מקומיות, בממשלה ובכל גוף אחר, שיכול ליהנות מאותם פתרונות. זה קורה, אבל לאט מדי.

אם השרה מיכאלי תשכיל לנתב את עבודת המינהלת לצרכים המיידיים של בעיות התחבורה, זו תהיה סנונית ראשונה של אחד מהאתגרים היותר חשובים של הממשלה החדשה: לצמצם את הפער הבלתי נסבל בין ישראל של סטארט-אפ ניישן, לבין המגזרים השונים במשק, כולל ממשלה וגופים ציבוריים, שמיישמים את תפישת הממשל הדיגיטלי, אבל בקצב איטי להחריד.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים