שנה של קורונה, טכנולוגיה – ועוד הפרות של זכויות אדם

המגפה הביאה אתה שימוש נרחב בטכנולוגיה להפרה נוספת של זכויות, ולא תמיד במידה הנחוצה ● לצד ההפרות המתמשכות בדמות הפגיעה בפרטיות ותנאי ההעסקה של חלק מהעובדים, כדאי שתתעורר דאגה גם בתעשייה ● טור ליום זכויות האדם הבינלאומי

הקטר של המשק צריך להיות גם הקטר של זכויות האדם. יום זכויות האדם הבינלאומי. מקור: BigStock

היום (ה'), ה-10 בדצמבר, חל יום זכויות האדם הבינלאומי. זהו היום שבו מעלים על נס את החשיבות שבזכויות שוות לכל אדם, ויותר מזה את ההפרות החוזרות ונשנות שלהן ברחבי העולם. והן רבות, רבות מאוד, במגוון תחומים, כולל בעולם הטכנולוגי.

מגפת הקורונה, שנחתה עלינו השנה ונותנת את חתתה בעולם, הביאה אתה שורה של הפרות זכויות אדם חדשות והגברה של הפרות קיימות. נכון, חלק מהן הן כורח, אבל עדיין מדובר בהפרות, ולא בטוח שהשימוש שנעשה בהן הוא תמיד מידתי. כך, למשל, עוצר הלילה שהממשלה שקלה להטיל עלינו במהלך החנוכה, שבסופו של דבר בוטל לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שהטלתו לא עומדת בשורה אחת עם החוק ולמעשה, היא הפרה לא מידתית של חופש התנועה שלנו.

האם איכוני השב"כ מבוצעים בצורה מידתית? אי אפשר לדעת

גם בימים אלה של קורונה, הטכנולוגיה משמשת להפרת זכויות אדם, אף אם הכוונה חיובית והתוצאה מועילה, בסופו של דבר, לבריאות הציבור. אף אחד לא תוקע לנו כף שאיכוני השב"כ, שמאפשרים לארגון ולמשרד הבריאות לדעת בכל רגע נתון איפה אנחנו נמצאים, מבוצעים במידתיות הראויה, ושאין אף אחד שבמחשכים עושה אתם שימוש לא ראוי, או אוגר אותם לשימוש שכזה בעתיד. האיכונים האלה נמצאים לכאורה תחת פיקוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אבל מוארכים שוב ושוב באופן כמעט אוטומטי. מה גם שמדובר בוועדה הכי פחות פתוחה ושקופה בכנסת.

מלחמה בקורונה לא מהווה זכות להפרות לא מידתיות של זכויות אדם. מקור: BigStock

מלחמה בקורונה לא מהווה זכות להפרות לא מידתיות של זכויות אדם. מקור: BigStock

בהקשר זה יש לציין את הרשות להגנת הפרטיות, שנמצאת גם היא בסוד העניינים ויש לקוות שעושה את התפקיד שלה – לשמור על הפרטיות שלנו. יש לקוות שהיא עושה את עבודתה נאמנה – כאמור, חסרה שקיפות בנושא.

לא הכול זה קורונה

יש במלחמה במגפה עוד היבטים של זכויות אדם והפרתן – עם וללא טכנולוגיה, אבל לא הכול זה קורונה. לצערי, יש עוד נושאים וקצרה היריעה מלהכיל את הכול. חשוב לא פחות להתעכב על מעקבים אחרים – הפעם של לקוחות של חברות סייבר ישראליות, שרק באחרונה נחשפנו לפעילות של עוד אחת מהן. באופן כללי, לאומת הסייבר הישראלית יש גם "לקוחות" שהם, איך לאמר, לא תמיד חברות לגיטימיות בעלות מטרות עסקיות שמתקבלות על הדעת, או כאלה שלמדנו לחיות אתן. חלק מאותם "לקוחות" הם משטרים אפלים, שזכויות אדם הן במקרה הטוב מהם והלאה, ובמקרה הרע דבר שהם עושים ההיפך ממנו – מפרים אותן בשיטתיות ובאכזריות.

גם השנה, NSO עלתה לכותרות בגלל טענות שקושרות את השימוש בכלים שהיא מפתחת לפגיעה בפרטיות – בין אם בהמשך התביעה שמנהלת נגדה פייסבוק ("מצטיינת" נוספת בשמירה על זכויות אדם בכלל והזכות לפרטיות בפרט), בטענה שהיא ניצלה פירצה בווטסאפ כדי לרגל אחרי משתמשים, האשמות נוספות במעקבים שמנהלות מדינות אחרי מתנגדי משטר באמצעות תוכנת פגסוס, ועוד. מהצד השני, יש לציין שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקיץ האחרון תביעה של הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל נגד משרד הביטחון, בדרישה שלא לתת ל-NSO רישיון לייצוא ביטחוני, כי היא פוגעת בזכויות אדם – לטענת התובעים. עם זאת, השופטת סמכה את ידה בפסק הדין על הצהרה של משרד הביטחון.

יש לציין שהחברות האלה טוענות שהטכנולוגיה שלהן משמשת למניעת פשיעה וטרור, ושהלקוחות שלהן הם גופים לגיטימיים בלבד, אבל המציאות מעוררת לפחות שאלות עקשניות האם זה אמנם כך, או שמא ההיפך הוא הנכון.

מצד אחד העסקה פוגענית, מצד שני גיוון תעסוקתי

ההפרות בהקשר של הטכנולוגיה ועולם ההיי-טק לא מסתכמות כאן: חברות במקומות שונים בעולם עדיין מעסיקות – בעיקר באמצעות קבלנים, כמובן – עובדים-עבדים בתנאים לא תנאים. ייתכן שחל קצת שיפור לעומת גל ההתאבדויות של עובדי פוקסקון לפני כמה שנים, אבל המצב עדיין רחוק מלהיות משביע רצון, והמכשירים שכולנו אוהבים ומשתמשים בהם עדיין מיוצרים פעמים רבות בתנאים שאף אחד מאתנו לא היה מסכים לעבוד בהם.

אלא שלא הכול שחור: המודעות להפרת הפרטיות ממשיכה לעלות – וכאן הקורונה עשתה, לשם שינוי, משהו טוב – ומגמת הגיוון התעסוקתי בהיי-טק ממשיכה לתפוס תאוצה. זוהי אחת המגמות הבולטות והמבורכות בהיי-טק בשנים האחרונות. נכון שהיא נעשית ממניעים כלכליים של הארגונים, שמבינים שהעסקה של אוכלוסיות שמודרות מההיי-טק תורמת ליצירתיות, ליחסי הציבור ולסביבת העבודה, וכתוצאה מכך גם לשורת התחתונה, אבל גם אם מתוך שלא לשמה המעסיקים באים לשמה – זה בסדר.

כאמצעי תקשורת שמלווה את תעשיית ההיי-טק כבר כמעט 40 שנים, ודוגל בזכויות אדם, גם אנחנו, באנשים ומחשבים, פועלים בנושא. באמצעות שלל כתבות ופרויקטים על שילוב של נשים, ערבים, חרדים, להט"בים ובני אוכלוסיות נוספות בהיי-טק, מדור חדש שהשקנו לא מכבר בנושא ופודקאסט שהקלטנו וישודר בקרוב, אנחנו מסייעים בהעלאת הנושא לסדר היום ולמודעות – ויש לקוות שבהצלחה.

יש עוד הרבה מה לעשות למען זכויות האדם, והקטר של המשק והחדשנות צריך להיות הקטר גם בנושא חשוב זה. למה? כי זה טוב לחברה – הן העסקית והן הציבורית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים