איך ה-IT עוזר למלחמה בהלבנת הון?

המלחמה הזו לא הייתה מתאפשרת בלי הכלים הטכנולוגיים, שיודעים לאגור את המידע הרב ולנתח אותם ● באילו כלים מדובר? ומה בדיוק הם עושים?

09/08/2016 13:35
יואל הכט, מנהל תחום סיכונים במיה מחשבים, נציגת SAS בישראל

דו"ח הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שפורסם באחרונה חשף תמונת מצב מטרידה של הפשיעה הכלכלית בישראל. הרשות מפרטת בדו"ח את מקורות המידע שבאמצעותם היא מאתרת דפוסים חשודים. בין היתר, היא נסמכת על מאגר הדיווחים לרשות שמתקבלים על ידי גופים פיננסיים בנוגע לפעולות שמבצעים הלקוחות שלהם.

בין הגורמים הפיננסיים המחויבים בדיווח לרשות נמצאים הבנקים, תאגידי עזר בנקאיים, חברות כרטיסי האשראי, חברי הבורסה, מנהלי תיקים, חברות הביטוח, סוכני הביטוח, קופות גמל, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר ומספטמבר 2016 – גם יהלומנים. מדו"ח הרשות עולה כי ב-2015 היא קיבלה יותר מ-1.68 מיליון דיווחים רגילים. בחישוב פשוט, על הרשות לטפל, בממוצע, ביותר מ-6,700 דיווחים ביום, שהם מעל ל-750 דיווחים בשעה.

ההיקף האדיר של הדיווחים מעלה מספר תהיות: האם ניתן לבדוק לעומק את כולם? ואם כן, כמה מתוך דיווחים אלה מסתברים באמת כהלבנת הון המובילה להרשעה וכמה מהם אלה התרעות שווא המובילות לבזבוז משאבים וזמן? האם בין יתר מאות מיליוני הפעולות הנוספות שמבוצעות בשווקים הפיננסים מדי שנה ושלא דווחו לא בוצעה הלבנת הון?

אין תשובות בלי ה-IT

לא ניתן לענות על השאלות הללו בלי הישענות מוחלטת על טכנולוגיות מידע. ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות אפשרה התקדמות גדולה ביכולת לנתח כמויות גדולות של נתונים במהירות. היכולת לבצע אנליזה עתירת ביצועים ועיבוד נתונים מהיר מאפשרת למערכות טכנולוגיות לאיתור פשיעה פיננסית, הלבנת הון ומימון טרור לקפוץ מדרגה ולעשות שימוש בכל הנתונים לשם הפקת התרעות יעילות בזמן אמת.

הטכנולוגיה בתחום עונה על הדרישות המחמירות ממערכות המידע ונותנת מענה באספקטים החשובים ביותר:
התרעה במועד – להתרעה בזמן יש חשיבות גדולה לצמצום הנזקים ואיתור הפושע. לפעמים, בגלל הסדרי תשלום עם המדינה, הלבנת הון יכולה להתגלות רק לאחר חודשים רבים. לעתים קרובות, באמצעות הצלבת נתונים, אנליזה מתוחכמת, ניתוח רשתי ועוד ניתן לקצר מאוד את משך הזמן העובר בין ביצוע הפשיעה לבין גילויה.

דיוק בזיהוי – התרעות לא מדויקות יוצרות עומס מיותר על הגופים הציבוריים. חקירה מורכבת של אירוע תמים דורשת משאבים ויוצרת אנטגוניזם אצל האזרח כלפי המערכת. מנגד, לאי מתן התרעה על אירוע פשיעה בזמן עלולות להיות השלכות רחבות אף יותר. כלים המגדילים את שיעור ההצלחה בזיהוי ומצד שני מצמצמים את התרעות השווא הפכו לדרישה מרכזית במאבק בפשיעה הפיננסית בכלל ובהלבנת הון ומימון טרור בפרט.

ייעול הטיפול – מתן מענה הולם בלוחות זמנים קצרים למגוון אירועים המתרחשים במקביל. ייעול הטיפול מתמקד בדרך כלל בגורם האנושי, אך יחד עם זאת, מסתבר ששילוב טכנולוגיה ושיפור ממשקי אדם-מכונה מקפיצים את היכולות של המדינה ושל גופים פיננסיים לעמוד בדרישות השוק, שרק הולכות ומחמירות עם התחרותיות והרגולציה. הדרישה מהכלים הטכנולוגיים החדשים היא גמישות בהפעלה כדי להתאימם במהירות לדינמיקה בשוק, לשינויים ברגולציה ולקצב הלמידה של הפושעים ומבצעי הלבנת ההון.

הגדלת הסיכוי להצלחת חקירה – ניהול נכון של חומרי החקירה, אגירתם, שיתופם בין החוקרים ואף עם המשפטנים מגדילים את הסיכויים להצלחת הטיפול באירועים ומעלים את סיכויי ההצלחה המשפטית. הכלים לניהול החקירה והטיפול באירועים אלה נדרשים לשרת את תהליכי הניהול על כל היבטיהם, על מנת לאפשר קיצור לוחות זמנים, הקטנת עלויות וצמצום הסיכון לפשע הפיננסי הבא.

פרטיות – כדי לזהות במדויק פעילות בסיכון גבוה, ובמיוחד זיהוי מניעתי, נדרשת כמות נתונים רבה שתאפשר בנייה של קשרים, למשל, בין עובדים ללקוחות. במודל הפיקוחי המסורתי, כל הנתונים נחשפים לצוות מיוחד בשלבים הראשונים של החקירה. שילוב מערכת אוטומטית, שמציפה את הנתונים רק כאשר מדובר בסבירות גבוהה לפשיעה פיננסית, מצמצת מאוד את החשיפה של צוות החקירה לנתוני העובדים. ארגונים פיננסיים רבים הצליחו לגשר על הפער הזה והם מסוגלים לזהות פעילות של עובדים בסיכון גבוה תוך שמירה על פרטיותם.

הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת למדינה ולארגונים שונים בה ליישם אסטרטגיית הגנה דו-כיוונית: מצד אחד ניתן לאתר פשיעה פיננסית מתוך היקף הנתונים האדיר ולמצוא "מחט בערימת שחת"; מצד שני, אפשר לחלץ מהנתונים הקיימים פרופילים ודפוסי התנהגות חדשים על מנת לאתר סוגים חדשים של פשיעה פיננסית.

הכותב הוא מנהל תחום סיכונים במיה מחשבים, נציגת SAS בישראל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים