על תחבורה חכמה, טכנולוגיה ורגולציה

הממשלה יכולה לעשות הרבה יותר כדי לשפר את התחבורה הציבורית בישראל ● אחת הדרכים לכך היא תחבורה שיתופית

תחבורה שיתופית אסורה? צילום אילוסטרציה: BigStock

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה בתחילת השבוע דיון בנושא תחבורה חכמה וכיצד הטכנולוגיה משתלבת בה. לקראת הדיון הוגש לוועדה נייר עמדה של המרכז למחקר ומידע של הכנסת, תחת הכותרת "תחבורה שיתופית וטכנולוגיות רשתות תחבורה". בין היתר, מפורטים במסמך האמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים שיתוף נוסעים וצמצום נוכחות כלי רכב פרטיים בכבישים. כמו כן, ציינו במרכז המחקר את המודל של אובר (Uber), המאפשר לנהגים פרטיים להסיע נוסעים בתשלום (אם כי לא בארץ).

בשנת 2014 היו בישראל 358 כלי רכב לכל 1,000 תושבים, מהם 296 כלי רכב פרטיים. על פי נייר העמדה, הנתון הזה, כמו גם מצב תשתיות התחבורה, עבודות הרכבת הקלה, שיימשכו לפחות שש שנים, לפחות ועומסי התנועה מייצרים קרקע פורייה לחיפוש דרכים כיצד לעודד אנשים להשאיר את המכוניות שלהם בבית ולנסוע בתחבורה הציבורית.

התחבורה השיתופית היא אחת הדרכים הבולטות, והיא מתאפשרת באמצעות ניצול הטכנולוגיה – רוחב הפס של האינטרנט והטלפונים הניידים. היא מהווה חלק מהכלכלה השיתופית, שבאה לידי ביטוי בין היתר ברמת קישוריות גבוהה, באמצעות הטלפון הסלולרי, כמו גם בצריכת תוכן דיגיטלי ובשיתוף תוכן.

מחקר אחר של מרכז המידע של הכנסת מראה שאיכות התחבורה הציבורית בישראל נמוכה לעומת מדינות מפותחות, אבל מצד שני, רמת המיסוי על כלי רכב היא מהגבוהות בעולם. "כל אלה מייצרים תמריצים כלכליים לנסיעות משותפות", כותב עורך המחקר, רועי גולדשמידט.

בין Waze לאובר

הטכנולוגיה גם יצרה מודלים חדשים של דפוסי תחבורה ציבורית שלא מופעלת על ידי זכיינים שמקבלים רישיון מהמדינה. המודלים הם נסיעה משותפת, הסעות בתשלום על ידי נהגים פרטיים או שיתוף כלי רכב באמצעות השכרתם לזמן קצר, לפי דרישה.

בשנים האחרונות פותחו אפליקציות לתיאום נסיעות משותפות. מדובר, בין היתר, בלוחות מודעות ובפורומים, כולל בתוך ארגונים, על מנת לעודד שיתופי נסיעה. כמו כן, קיימות אפליקציות שמאפשרות שיתופים בין הנהגים למבקשי הנסיעה, כאשר האפליקציה לא מתערבת בסוגיית התשלום עבורה – כן או לא. בנייר העמדה ציינו בהקשר זה את פיק אפ – רשת נסיעות חברתית, המאפשרת לתאם נסיעות בין נהגים לנוסעים באותה הדרך, וקבוצות בפייסבוק (Facebook) כמו טרמפיאדה.

במסמך שהוגש לכנסת מצוין כי גוגל (Google) פרסמה לא מכבר שהיא מתכוונת להציע, באמצעות Waze, שירות של שיתוף נסיעות בשעות העומס בלבד תמורת תשלום שיסוכם בין הנוסע לנהג. Waze תגבה על כך עמלה.

אולם, המוכרת יותר מבין החברות שמציעות את האפשרויות הללו היא אובר, שמשמשת דוגמה לחברות שמבוססות על תשתיות טכנולוגיות ומהוות שחקניות מרכזיות בכלכלה החדשה. כיום, מציעה אובר בישראל שירות מוניות בלבד, אולם במקומות אחרים בעולם, כל נהג שרוצה יכול לאסוף באמצעותה נוסעים ולגבות על כך תשלום. יצוין כי בעולם פעולות חברות נוספות שמציעות שירות דומה, כמו Side car ו-LYFT.

אלא שבנייר העמדה מצוין כי המודל של אובר הוא אולי נוח, אבל לא תורם לצמצום כלי הרכב על הכבישים, ובוודאי שלא להפחתת זיהום האוויר.

בנוסף, כניסתה של אובר לישראל לוותה בלא מעט התנגדויות, בעיקר מצד נהגי המוניות ומפעילי התחבורה הציבורית. לקראת הדיון הוגש לוועדה נייר עמדה של ארגון נהגי המוניות, שמודיע חד משמעית כי הוא לא יאפשר להפעיל בארץ את המודל המלא של אובר, קרי: נהגים פרטיים שיערכו הסעות בתשלום לנוסעים שונים. זאת, מאחר שענף המוניות מפרנס אלפי משפחות ובראשן בעלי מוניות ששילמו סכומי עתק למדינה כדי לקבל רישיון למונית. כמו כן,  הם משלמים פרמיות ביטוח גבוהות וחלים עליהם מגבלות ותקנות של נהגי תחבורה ציבורית על פי חוק. כל אלה לא חלים על נהג פרטי שיסיע נוסעים באמצעות אובר, אם וכאשר זה יתאפשר.

ברמה המקרו כלכלית יש לציין כי ענף המוניות הוא תחרותי ביותר, יש הטוענים שהתחרות בו אף פרועה. זאת, לאחר שלפני כעשור ביטלה המדינה את המכסה וכיום כמעט כל אחד יכול לקבל רישיון למונית.

לפני הבחירות התחייב שר התחבורה (אז וגם כיום), ישראל כץ, שלא לאשר את המודל של אובר בישראל, בעיקר מטעמים רגולטוריים. כדי להסיע נוסעים בתשלום, דרושים אישור המדינה, רישיון, הכשרה לא פשוטה ומילוי של תנאים מגבילים. גם חברות הביטוח לא ממהרות להצטרף לחגיגה, מאחר שאין להן שליטה מלאה על אותם נהגים שיבצעו הסעות בתשלום. מצד שני, אין לזלזל ביתרונות של מודל זה, שבמקומות שהוא פועל הוא מהווה מהפיכה של ממש בשירותי ההסעות.

כך או כך, עד שאובר או ספקים חיצוניים אחרים יכנסו לשוק הישראלי, אם בכלל, יש לרגולטור עוד הרבה מה לעשות כדי לשפר את מה שיש.

אותו רגולטור, שמחזיק בידיו את המונופול להסעת המונים, יכול וצריך לעשות הרבה יותר כדי לייעל את התחבורה הציבורית; לסנכרן בין מפעילי אוטובוסים לרכבת; לדאוג שהם יצאו בזמן; להוסיף נתיבים מיוחדים; וכמובן, לעשות כל שלאל ידו כדי שהמגה פרויקט התחבורתי שזה עתה יצא לדרך – הרכבת הקלה בגוש דן – יגיע לסיומו בזמן המתוכנן ויוכיח את עצמו ככזה שמשנה את סדרי התנועה באזור המרכז.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים