השבוע שהיה

חיבור אפשרי בין העולם הישן לחדש

בין מבול הפצצות והטילים שנוחתים על ראשינו בימים האחרונים, הטילו השבוע יבמ (IBM) ואפל (Apple) את הפצצה החזקה והמעניינת ביותר מבין אלה שלא הייתה אזעקה לפני שנפלו. שתי החברות הודיעו כי יפתחו אפליקציות לעולם המובייל הארגוני. מעבר לחשיבות ההכרזה ולתוצרים שלה, היא מהווה רעידת אדמה בשוק הארגוני, כוונת הצהרות שכל מה שהיה עד כה לא יהיה יותר אותו דבר.

שתי החברות לא היו ממש יריבות. כל אחת מהן מייצגת פן אחר של עולם השוק הארגוני. יבמ מייצגת, לצורך העניין, את השוק הארגוני המסורתי, "הישן", שמבסס את פעילותו על תשתיות ליבה ומערכות כמו Big Data ומיחשוב ענן. הקשר שלה לעולם המובייל היה רק דרך התשתיות ובאופן טבעי, היא לא בלטה בו ו-ודאי שלא מזוהה איתו. אפל, למרות היותה חברה ותיקה עם היסטוריה ארוכה, שחלקה קשור אף בהיסטוריה של יבמ, היא כיום חברה אחרת לגמרי, שמזוהה עם מה שהמגזין טיים (TIME) הגדיר "כלכלת העולם החדשה, המבוססת על האינטרנט".

בזכות מהפכת ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Davice) הבינה אפל שכדי לתת מענה לשוק הארגוני, שהולך יותר ויותר לכיוון ניהול מערכות המידע דרך המובייל, עליה לחבור לאלה שזה עיסוקם מזה שנים. קרי, לחברת טכנולוגיה ותיקה וגדולה שיש לה מערכות ליבה.

מנגד, הענק הכחול יודע שהדור הצעיר של המנהלים, הלקוחות של המנמ"רים ומנהלי העסקים, מצוי עמוק בטלפונים חכמים ובטאבלטים. בגלל ה-BYOD הם רוצים לעשות בנייד את אותם דברים שהם עושים עם המחשב האישי שלהם, ליהנות מאותה חוויית משתמש שהם רגילים לה כמו, למשל, כשהם עובדים עם מכשירים של יבמ.

אסור לשכוח שיבמ מביאה לחתונה עם אפל נדוניה חשובה מאוד: מרכזי הפיתוח שלה, עם הון אנושי שקשה לכמת את איכותו ורמתו, כולל בישראל. המפגש בין המוחות של יבמ למוחות הלא פחות מבריקים של אפל יכול להוציא רק דברים טובים, מרתקים, שבנקודת זמן זו עדיין מוקדם להעריך.

נשאלת השאלה כמה זמן יחלוף עד שמתחריה של יבמ יעשו צעד דומה ומי תהיה החברה מ-"הדור החדש" שתחתום על הסכם דומה.

שעתו היפה של ה-IT המקומי

מבצע צוק איתן הציף עד עתה מספר גיבורים, שעוד ידובר בהם רבות בחודשים הקרובים. ה-גיבורה ה-אמיתית היא, ללא ספק, מערכת כיפת ברזל. המבצע הזה משמש דוגמה נוספת ליכולות הטכנולוגיות של מדינת ישראל, שבאו כאן לידי ביטוי בעיקר באותה מערכת שמיירטת את הטילים שהחמאס והג'יהאד ממטירים עלינו.

הגיבורים הנוספים הם, וגם בזה אין ספק, אנחנו, האזרחים. גילינו במהלך המבצע עמידה מרשימה ולמרות מאות הפגזות רצופות על ישראל, היו יחסית מעט נזקים ולמרבה הצער גם הרוג.

לעמידה המוצלחת של העורף אחראיות בין היתר הרשויות המקומיות, על ראשי הערים והמועצות והצוותים שעבדו עימם, בכלל זה יחידות ה-IT.  המנמ"רים ברשויות שסופגות טילים נמצאים במבחן בהיקפים שלא ידעו כמותו, ללא הכנה מעשית ממשית.  מערכות המיחשוב, המידע, התקשורת והתשתיות שהיו מוכנות בזמן תרמו תרומה משמעותית לעובדה שבמרבית הערים, האזרחים היו מוגנים, המשיכו לקבל את השירותים וקיימו את מה שהוגדר כ-"שגרת חירום".

אולם, אסור להיכנס לשאננות. ד"ר עדי קפליוק, מנמ"ר עיריית גבעתיים ויו"ר פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, קרא לממשלה להתגייס מיידית לסייע למנמ"רים בדרום הארץ, כדי שיוכלו לתת מענה לצרכי ה-IT בחירום. מערכות מידע ברשויות המקומיות מצילות חיים, בדיוק כמו הממ"דים וכמו כיפת ברזל. על הממשלה להשקיע במערכות אלה, ולא להמתין לסיבוב הבא. ההשקעה צריכה לבוא לידי ביטוי קודם כל בהעמקת ההכרה הרשמית במעמד המנמ"ר ברשות המקומית, שעד לפני כמה חודשים כלל לא היה מוכר. הממשלה חייבת לרדת מהאולימפוס התקשובי שלה ולהפנים שבשעת חירום, כמו בשעת רגיעה, כל בעיה שיש לאזרח נוחתת קודם כל על שולחנם של ראש עיר ואנשיו בשטח.

המנמ"רים טוענים זאת כבר שנים, אולם הממשלה מתעלמת מהם ומראשי הערים והרשויות. היא מקימה ועדות ומאמצת מסקנות – אבל לא עושה דבר מעבר לכך. עכשיו, אחרי כמה מאות טילים על ראשיהם של אזרחי ישראל, ביניהם כמה מטובי פקידי משרדי האוצר והפנים, אולי מישהו שם יבין סוף סוף שגם ברמה המקומית, ה-IT מציל חיים.

דרוש שר לתקשוב וטכנולוגיה

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה השבוע דיון בסוגיה שלכאורה לא קיימת: האם התקשוב הממשלתי ינהל את מיזם ישראל דיגיטלית או ההיפך? הסיבה היא שמעולם לא דובר על כך והעברת התקשוב הממשלתי למשרד ראש הממשלה נעשתה מסיבות אחרות לגמרי.

בדיון השתתף ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, יועץ בכיר לממשלה ולשעבר מנמ"ר מנהל מקרקעי ישראל. איש בעל ניסיון רב. ד"ר אורון, שהיה בחבר בוועדת שני, שהמליצה על הקמת מטה התקשוב הממשלתי (וגובתה בהחלטת ממשלה), אמר לח"כים: "הרעיון להעביר את התקשוב הממשלתי כעת למשרד ראש הממשלה, כתחנת ביניים, הוא רעיון נכון ודבר בעתו! הקמת המיזם ישראל דיגיטלית במשרד ראש הממשלה וההשתכנות בכפיפה אחת עם מטה הסייבר והמטה הביומטרי יביאו לביסוס ולצמיחת מטה התקשוב הממשלתי".

הוא הוסיף כי "גם כאן, הנפשות המובילות ופוטנציאל המשאבים מכריעים. יוסי קטריבס, המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מוביל את היוזמות באכפתיות ובכישרון רב. אני תומך במהלך זה בכל פה! אולם, בראייה לטווח רחוק, לעתיד לבוא, משרד ראש הממשלה לא צריך להיות תחנה סופית. הפתרון הנכון הוא שממשלת ישראל תיזום הקמת משרד ייעודי לתקשוב ולטכנולוגיית המידע, עם שר בראשו. במדינות בעולם שכבר הקימו משרד מיוחד לצורך העניין רואים תוצאות ברוכות ברמת השירותים לאזרח וקפיצה בכל מדדי הקדמה והכלכלה".