השבוע שהיה

על מצוינות, ציונות וחדשנות

אחד הכנסים היותר מרגשים שהיו השבוע נערך אתמול (ד') במרכז הכנסים וואהל שליד אוניברסיטת בר אילן. כבכל שנה, "השתלטו" על המתחם כמה מאות בני נוער, שוחרים, מדריכים ומנהלים בהיי-טק, כדי להשתתף באירוע השנתי שעורכת נס ישראל לסיכום פרויקט מנהיגות טכנולוגית וניהול ידע, זו השנה השישית ברציפות. מי שנחשף לפרויקט הזה מתחיל לייחס משמעות שונה ועמוקה מאוד למונח "תרומה לקהילה". מה שהחברים בנס ישראל עושים, יחד עם שורה ארוכה של גופים, הוא הרבה מעבר לתרומה לקהילה. מדובר במפעל חינוכי, מעשי ביותר, שמהווה חממה לגידול דור האקזיטים הבא של ישראל. זהו דור ה-Y במהדורה חדשה, שמתכנן ומפתח את הדברים הכי לא מציאותיים שאנחנו יכולים, או לא יכולים, לחשוב עליהם.

יש למפעל הזה ערך מוסף גדול הרבה יותר מאשר גילוי כישרונות צעירים. הפרויקט הזה הוא מפעל חינוכי ממדרגה ראשונה, שממחיש כיצד מצוינות, ציונות וחדשנות יכולים ללכת ביחד. היטיב להגדיר זאת שחר אפעל, נשיא ומנכ"ל נס ישראל, שסיפר על בנו של אחד מלקוחות נס, שמשתתף בפרויקט הזה. "מדובר בפרויקט שנוגע במקומות האנושיים ביותר שלנו, הילדים – כי הם העתיד שלנו", אמר.

מפעלים יפים כמו זה מחממים את הלב אבל גם מאירים באורות חזקים את חוסר האונים המשווע שמגלים קברניטי המשק. פרויקטים כאלה צריכים להיות בהיקף ארצי, מובלים על ידי שרי הממשלה, ובראשם שר החינוך, חברי כנסת וראשי מערכת החינוך. עליהם להיות הרוח הגבית של החינוך הטכנולוגי בישראל, שלמרות כל השינויים והתהפוכות שעבר בשנים האחרונות, הוא עדיין נחשב לחצר האחורית של המערכת והמשאבים מופנים אליו במשורה. שוב ושוב מתגלה ההיי-טק כקטר שנוסע לא רק על פסי הרכבת של המשק אלא גם כממלא את מקומם של קטרים אחרים בתחומי החינוך, המדע והכלכלה.

אם רוצים להסתכל על חצי הכוס המלאה, אפשר לומר שצריך להודות לבורא עולם על כך שיש מפעלים כמו זה של נס, כי החלופה היא ריקנות ושיממון מוחלט. צריך לקוות שיהיו עוד ועוד מיזמים כאלה, מצד חברות אחרות בענף, שיקדמו את הצעירים אל עבר הכלים והיכולות שיעצבו בסופו של דבר את העתיד שלהם – ושל כולנו.

התארגנות עובדים בהיי-טק

עדיין בנושא נס ישראל, אבל מזווית אחרת: אתמול הודיעה ההסתדרות כי עובדי החברה התאגדו במסגרתה. יש להודות שאנחנו חיים בעידן שבו התדמית של הגוף היציג המרכזי של העובדים בישראל נמצאת בשפל. זהו עידן שבו החיבור בין עובדי היי-טק ו-ועדי עובדים נשמע מוזר, חריג ויש רבים שהוא מדאיג אותם.

אלא שעובדי נס אינם הראשונים ואינם האחרונים שמתארגנים. ההתארגנות אינה בהכרח כדי לפתוח בשביתה, אלא כדי להגן על זכויותיהם של העובדים.

התארגנויות עובדים קיבלו, בפרט בשנים האחרונים, תדמית שלילית. חלק ממנה נובע מהתנהגות של העובדים עצמם, כמו בנמל אשדוד, בחברת החשמל ובקונצרנים גדולים. אולם, יש גם התארגנויות של עובדים שאין להם שאלטר ביד ושהאג'נדה שלהם היא לשמור על מקום העבודה ולהיות שותפים ומחויבים להצלחת הארגון שבו הם עובדים, מתוך הכרה שאם הוא לא ירוויח, לא תעזור להם שום התארגנות והם יצטרכו ללכת הביתה.

עובדי נס מצטרפים לעובדים בחברות סלולר ובחברות טכנולוגיות נוספות שהחליטו להתארגן. בניגוד לחברות כמו פלאפון, שיצאו למאבקים מיותרים מול העובדים, הנהלות אחרות למדו את הלקח, "זרמו" עם העובדים ועם הגוף שמייצג אותם ובסוף הגיעו להבנות. ועדים חכמים גם ידעו להתמודד עם שינויים טכנולוגיים שיתבקשו כתוצאה מפרויקטים שהארגונים שלהם יחליטו על קיומם, מה שייתר חשש של ההנהלות שמא הוועד "יטרפד" את הפרויקט. חברות האינטגרציה והייעוץ עשויות להרוויח מכך.

אם תפעלנה בחוכמה, גם ההנהלות, כמו הנהלת נס, יכולות למצוא פרטנרים אמיתיים שמחויבים לתהליך ההבראה שהחברה עוברת בימים אלה אבל מצד שני לא שוכחים את מי הם מייצגים. כך או כך, נכון להיום, הדברים עדיין בחיתוליהם ונותר לראות לאן הם ילכו.

משואת ההיי-טק של מקסין פסברג

השבוע פורסם כי מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל (Intel) ישראל, תהיה בין 14 הנשים שידליקו השנה את המשואות בטקס המסורתי בערב יום העצמאות. פסברג תהיה האישה היחידה מענף ההיי-טק וללא ספק תשמש כשגרירה נאמה של כל הנשים, עמיתותיה, המכהנות בתפקידים בכירים בענף, ובכלל של אלה שעובדות בו.

פסברג מגלמת את הדמות של אשת קריירה ואשת משפחה שהצליחה לאזן בין שני הדברים מבלי לפגוע זה בזה. היא מנהלת בחברה רב לאומית ששם יש אולי יותר סובלנות בכל מה שקשור להעסקת נשים, אבל רמת התובענות והדרישות לא פחותה כהוא זה מהגברים.

עו"ד בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע, אמרה אתמול כי נשים בישראל מדירות את עצמן מההיי-טק. אחת הסיבות לכך היא חוסר האמונה והנחישות שהן יכולות לעשות קריירה בהיי-טק ובעת ובעונה אחת לשמור על המסגרת המשפחתית האישית. המשואה שתדליק פסברג בערב יום העצמאות תהיה עדות חיה לכך שזה אפשרי. צריך רק לרצות.