פרודוקטיביות ה-SEO

יונתן קורפל קושר בין הפרדוקס הידוע לבין המקצוע החדשני

שינויי חוקים בעולם ה-SEO. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

ימי דצמבר, בהם מגיעות בכל שנה המכירות המקוונות לשיא חדש של כל הזמנים, הם תמיד התקופה בה עולה המסחר האלקטרוני לכותרות. ככל שגדל חלקו היחסי, כך גדלה התחרות ברשת על מיקום בתוצאות מנועי החיפוש. ביותר ויותר מקרים, עניין זה הוא לא פחות מאשר שאלה קיומית לארגון העסקי.

על רקע זה הולך ומתעצם מקצוע האופטימיזציה במנועי החיפוש (SEO). רבים וטובים מצעירי התעשייה קושרים את עתידם למקצוע חדש זה, שטרם נוצקו בו מספיק סטנדרטים ומסלולי קריירה. אותם מומחים, תפקידם להביא לשיפור במיקום דפי האתר של ארגון מסוים ברשימת התוצאות של מנוע חיפוש נתון, כאשר גולש מקיש מילת חיפוש רלוונטית לאותו ענף. כל בנק רוצה להימצא בצמרת הרשימה שמפיק המנוע כאשר הגולש התעניין ב-"הלוואה", "משכנתא" או "מניות". לשם כך הוא מוכן לשלם סכומים לא מבוטלים לאנשי מקצוע שמתמחים בפיצוח האלגוריתמים, הסודיים בחלקם, של מנועי החיפוש. משאת הנפש היא, כמובן, גוגל (Google), אולם גם מקומם של מנועי החיפוש האחרים לא נפקד.

אלא שהולך ומסתמן מצב עובדתי מעניין: קידום אתרים על ידי ארגונים שמתחרים זה בזה. מצב זה מזכיר את סימני השאלה הגדולים שעורר בזמנו מאמרו של אריק ברינג'ולפסון שפורסם ב־1993 אודות "פרדוקס הפרודוקטיביות". הכותב ביקש להאיר עובדה שהדהימה רבים: במשך שנים רבות התקיים מרוץ מטורף של מיחשוב הארגונים בארצות הברית, מתוך נקודת מוצא כי כך ורק כך ישתפר הפריון. בא המחבר החוקר והוכיח לכאורה כי לא נמצא רציו כלכלי בהשקעות בטכנולוגית המידע.

אין ספור חוקרים ניסו להסביר או לתרץ את הממצאים, אם לא לתקוף אותם. אחד מכיווני ההסבר נגע באימוץ הכלל משקי של המיחשוב. כאשר מפעלי העולם הובילו את חומרי הגלם והתוצרת המוגמרת בשיטות פרימיטיביות, הרי מי שהזדרז להתאים עצמו להובלה בשיטה החדשנית של הרכבות, שזה עתה הומצאו, רכש לעצמו יתרון תחרותי אדיר. אולם, משעברו המתחרים כולם לשימוש ברכבות, נעלם אותו יתרון יחסי. דומה הדבר למה שהתרחש בתחום המיחשוב: חלוצי עיבוד הנתונים האלקטרוני רכשו יתרון על אלה שהמשיכו לנהל מערכותיהם הסבוכות בצורה ידנית. ההוצאה הכספית הכבדה השתלמה באמצעות יתרונות שנרכשו. אולם, משאימצו כולם את מערכות המידע הממוחשבות, נעלם היתרון היחסי. כולם מוציאים הרבה כסף, לאף אחד מהם אין יתרון בתחום. התוצאה: יחס השקעה/פרודוקטיביות לא טוב.

בחזרה אל נושא הקידום במנועי החיפוש: כולם מקדמים את דפיהם באינטרנט באמצעות אנשי מקצוע. כאשר כך פועלים כל הארגונים, בעצם לא יכול לקרות הרבה, פרט ליותר ויותר הוצאות שמושתות על הארגונים. כל מי שמשקיע מקורות בעניין החשוב הזה, כלל ועיקר לא בטוח שיקבל תוצאות טובות יותר. שהרי במקביל לו, גם כל מתחריו מקודמים. בטוח רק דבר אחד: מי שלא משקיע בקידום ימצא עצמו בתחתית.

המצב המביך ייפתר מכיוון בלתי צפוי: השתנות הפרמטרים של מנוע החיפוש. אבל זוהי כבר סוגיה בפני עצמה.

תגובות

(10)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. סוזי

    פרדוקס הפרודוקטיביות זאת טענה נכונה מאד . הרבה אנשים לא מבינים כמה כסף מיותר נשפך במיחשוב מבלי שזה מביא שום תועלת לחברה .

  2. אמ.

    בנושא הזה רב הנסתר על הנגלה ואני לא בטוח שחלק מהקידום איננו חארטה

  3. גלית

    יונתן התחיל לכתוב מאמרים של מחשבה ולא של חדשות ורכילות

  4. עובד בענף

    חשבתם פעם איך אנשי הקידום יודעים על הפרמטרים?

  5. אדי

    מאמר מעניין מאד. ושוב מאוששת הפרקטיקה עתיקת היומין: המקדימים מרוויחים ולמאחרים לא נותר אלא ליישר קו

  6. Sami

    היום הקידום כבר אחר לגמרי מאשר פעם השיטה אחרת

  7. איש פרסום

    קורפל הנכבד-לא הבנתי מה רע שכולם מקדמים???

  8. חבר

    לא חשבתי כך אף פעם על הקידום באינטרנט-מעניין ומעורר המחשבה

אירועים קרובים