תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » זמן הכשרת המהנדסים והשפעתו על ההיי-טק הישראלי

זמן הכשרת המהנדסים והשפעתו על ההיי-טק הישראלי

מחקר של בנק ישראל גילה שהפער בין הזמן הארוך שנדרש כדי לסיים תואר במדעי המחשב לשינויים התכופים שקורים בענף גורם למחסור כרוני בכוח אדם בו ● הנתונים מציירים בצורה מדוייקת את המציאות בענפי ה-ICT בישראל של 2013, ונותנים חומר למחשבה

מאת 28 באוגוסט 2013, 17:29 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

קיים פער קבוע בין המציאות המשתנה בענף, שלעתים קשורה למצב כלכלי כללי בעולם או לתופעה נקודתית בענף, לקצב הזרמת המהנדסים מהאקדמיה

ענף טכנולוגיות המידע ידוע מאז ומתמיד בייחודיות ההון האנושי שלו. התופעה החלה בשנת 1995 והגיעה לשיאה בשנת 2011, אז הועסקו כשני שלישים מבוגרי מדעי המחשב והמהנדסים בענף זה ורק כשליש מהם הועסקו בענפים האחרים.

ככלל, בשנת 2011 הועסקו בענפי ה-IT יותר מ-190 אלף עובדים, המהווים קרוב ל-9% מהעובדים במגזר העסקי, קרוב למחציתם בענף שירותי המיחשוב, שהוא הגדול מביניהם. העלייה במספר המועסקים ובתוצר של ענף שירותי המיחשוב, המחקר והפיתוח ב-15 השנים האחרונות היא שהובילה את צמיחת ענפי טכנולוגיית המידע במשק, בעוד שתעשיית האלקטרוניקה שמרה על משקלה היחסי מבחינת מועסקים ומשקלה בתוצר העסקי בשנים האחרונות מעט ירד.

עובדה זו נתנה אופי מאוד מיוחד לענף זה, שבאה לידי ביטוי בעיקר בגילם הצעיר של הנקלטים לעבודה בו, מסיימי תואר ראשון בהנדסת מחשבים או מסיימי קורס תכנות. אחד המרכיבים הבולטים שמושכים את הצעירים הוא רמת השכר הגבוהה יחסית שקיימת בענף ה-ICT לעומת מגזרים אחרים במשק – רמת שכר שמעודדת צעירים רבים ללמוד את המקצוע ולהשתלב בו. אולם, למרות האטרקטיביות של המקצועות הללו, ישראל עדיין סובלת ממחסור כרוני בכוח אדם בתחומים מסוימים בענף.

מחקר חדש שהסתיים לא מכבר בבנק ישראל ונכתב על ידי ד"ר יואב פרידמן מחטיבת המחקר של הבנק גילה את אחת הסיבות למציאות זו: הפער בין משך זמן הלימודים הארוך שנדרש כדי לסיים תואר במדעי המחשב לשינויים התכופים שקורים בענף לאורך השנים. במילים אחרות, קיים פער קבוע בין המציאות המשתנה בענף, שלעתים קשורה למצב כלכלי כללי בעולם או לתופעה נקודתית בענף, לקצב הזרמת המהנדסים מהאקדמיה.

התופעה הזו מוכרת מזה שנים. השיא במספר מסיימי תואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת מחשבים והנדסת חשמל ואלקטרוניקה (כאחוז מהאוכלוסייה הצעירה) נרשם ב-2004, יותר מחמש שנים לאחר שחלה הקפיצה בתשואה ללימודים של מקצועות הללו, ורק בשנים 2006-2008, חמש עד שבע שנים לאחר משבר הדוט.קום, נרשמה ירידה במספר מסיימי התואר הראשון במקצועות אלה.

ייתכן שגם הייסוף הריאלי והירידה בביקושים העולמיים בשנים 2008-2009 תרמו לקיטון שחל במספר המועמדים ללימודי הנדסה ואדריכלות, מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטאות ב-2010 וב-2011. עוד נמצא במחקר, כי הגידול במשקל המועסקים בעלי משלח יד אקדמי בענפי טכנולוגיית המידע ב-15 השנים האחרונות, מ-24% ל-33%, היה משמעותי יותר מאשר בשאר ענפי המשק, שם הוא עלה מ-5.5% ל-9% בלבד.

המחקר מצביע על כך שלייחודיות ההון האנושי בענפי טכנולוגיית המידע ולהתרכזות של מרביתם לתעסוקה בענפים אלה עשוית להיות השלכות לגבי התפתחות השכר בתגובה לזעזועים. כך, למשל, ב-2008 וב-2009, כשהצטמצם הסחר העולמי והייסוף הריאלי פגע ברווחיות ענפי טכנולוגיית המידע, ירד השכר הריאלי בענפי ה-ICT בשיעור מצטבר של קרוב ל-7%, בעוד שבכלל המגזר העסקי (ללא טכנולוגיית המידע) הוא קטן ב-2.4% ובמגזר התעשייה (ללא האלקטרוניקה) – ב-2.2% בלבד.

המסקנה העיקרית מהמחקר היא שהריכוזיות הגבוהה של מהנדסים ובוגרי מדעי מחשב בסקטור אחד הופכת אותו לרגיש משני הכיוונים: מצד אחד, בזמן פריחה וביקושי שיא הוא לא מצליח לגייס את ההון האנושי הנדרש ומצד שני, כשיש משבר, הזעזועים בתוך הענף הזה גדולים יותר וירידות השכר בו דרמטיות. המחקר מראה שאחת התוצאות למציאות זו, כפי שעולה ממיתונים קודמים, בוגרי מדעים מדויקים, אנשי מחשבים ומתכנתים עזבו את הענף ועברו לעבוד במקצועות אחרים. הם לא חזרו אליו כאשר המצב הוטב, ובכך תרמו לפער קבוע בין זמן ההכשרה, אופי העובדים בהיי-טק והיכולת של הענף לממש את מטרותיו.

אין במחקר מסקנות אופרטיביות, אבל נראה שהוא מציב תמונת ראי ברורה ביותר, שמציירת בצורה מדויקת את המציאות בענפי ה-ICT בישראל של 2013. חומר למחשבה.

זמן הכשרת המהנדסים והשפעתו על ההיי-טק הישראלי Reviewed by on . ענף טכנולוגיות המידע ידוע מאז ומתמיד בייחודיות ההון האנושי שלו. התופעה החלה בשנת 1995 והגיעה לשיאה בשנת 2011, אז הועסקו כשני שלישים מבוגרי מדעי המחשב והמהנדסים ענף טכנולוגיות המידע ידוע מאז ומתמיד בייחודיות ההון האנושי שלו. התופעה החלה בשנת 1995 והגיעה לשיאה בשנת 2011, אז הועסקו כשני שלישים מבוגרי מדעי המחשב והמהנדסים Rating:

תגובות (1)

  • Avatar

    ישראל פטשניק

    כבר נמאס לשמוע על הצעירים. כאשר יש עשרות אם לא מאות ואולי אלפי מבוגרים שמחכים שיגייסו אותם לעבודה. זמן הכשרתם (במידה ויש צורך) , קצר לאין שיעור מכל מהנדס צעיר. שלא לדבר על הידע והנסיון האחרים שהם מביאים איתם.

הגיבו