הגבול הדק

יונתן קורפל דן באיסור המפורש של חדירה למערכות מידע של אחרים

לא מזמן נחשפה פרשה שבמסגרתה חשוד הבלוגר ואיש המחשבים הלמו (כינוי שנגזר משמו המלא: הלוי משה) בהוצאה ופרסום של חומר משפטי חסוי ממערכת נט המשפט.

הלמו היה מעורב כבר כמה פעמים בחקירות ומשפטים בהם הואשם בעבירות שהיו קשורות במישרין או בעקיפין למערכות מידע, על רשתותיהן. ברוב המקרים הוא יצא זכאי. בראיון שנתן בסוף השבוע לערוץ 2, אחד מהטיעונים העיקריים שהעלה היה שהוא כלל לא פרץ לשום מערכת, אלא עשה שימוש רגיל ומותר בלבד באתר פתוח לציבור.

אין בכוונתי להיכנס לפרטי החקירה. נניח למערכת החוק על כל מרכיביה להגיד את דברה. אני מבקש לנצל את ההזדמנות שנקרתה על מנת לבחון את הסוגיה העקרונית שניבטת כאן מבין השיטין. אני מבקש להתמקד בשיח הציבורי שהתעורר בעקבותיו, שחלקו נשען על מושגים ופרשנויות שגויות.

החקירה הנדונה עוררה שוב אצל כמה גורמים במדיה, בעיקר באינטרנט, טענה ממנה אני חרד מאוד. בקרב לא מעטים שם רווחת משום מה התפישה, כי מותר לחדור למערכות מידע בכדי להוכיח שקיימים בהן מחדלי אבטחה. גישה זו שואבת עידוד מפרשנות מוטעית ולא מקצועית, למשל לפסק הדין שנתן שופט שלום בירושלים בדיוק לפני שלוש שנים. אז זוכה הלמו בנימוקים שונים מהאשמות של חדירה לחומר מחשב, מסירת מידע כוזב, התחזות לגולש אחר, פגיעה בפרטיות וניסיון לפגוע בפעולת המרכז הממשלתי לגביית קנסות.

חשוב שייאמר, ובצורה ברורה, שאף בית משפט בישראל לא נתן מעולם הסכמה לכניסה לא חוקית למערכת ממוחשבת. אסור לאף אחד, גם אם, לכאורה, פעולתו רצופת כוונות טובות, להיכנס למערכת מידע של ישות אחרת. אף אחד מאתנו לא היה מקבל בהבנה הימצאותו של זר בביתו שלו, גם אם הפורץ היה מנסה להסביר שחדר אלינו בחשאי בכדי לפקוח את עינינו ולהבהיר שהוא לא מוגן כהלכה. זה כלל לא עולה על הדעת. אם מאן דהו מזוכה מאשמה של חדירה לא מורשית, זה אך ורק מפני שלא הצליחו להוכיח שפרץ בכלל למערכת מידע או ביצע מעשה אסור אחר הקשור בכך. מדובר בגבול דק שקל מאוד לחצות אותו לכיוון האסור.

אנחנו מצווים להנחיל לאנשי המקצוע ולנוער שלנו ערכים ברורים וחדים. אסור לעבור על החוק – נקודה. חדירה לכל מערכת מידע, או פגיעה כלשהי בה, היא מעשה פלילי. אסורה על האזרח גם חדירה למערכת מידע בארץ אחרת, אפילו כזו של אויבינו. מה שמותר למדינה אסור לאזרח הבודד לבצע על דעת עצמו. יש להסיר את הילת הגיבורים ממעשים שכאלה ואסור לקבל בקריצה או לוותר למי שעושה דין לעצמו. כאשר מותירים לבודדים לפעול על פי פרשנותם האישית ולא על פי המוגדר בחוק, קשה לדעת כיצד זה יסתיים. טוב בוודאי שלא יצא מכך.

תגובות

(14)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. נ.

    הקריצות והדאחקות אופייניות לישראלים בכל התחומים זה לא עושה לנו טוב

  2. גל

    כתבה יפה ומעניינת. התקדמות הטכנולוגיה יוצרת פער בין עולם המחשוב לבין עולם עריכת הדין, נוצר מצב שמערכת המשפט (שופטים ועורכי דין) לא מצליחה ״לעכל״ את צורת הפשיעה השונה מהפשיעה הסטנדרטית. פשיעה של חדירה למערכות מידע לא מקבלת את הבמה והעונש הראוי לאותו אדם, הרי אין הבדל בין חדירה למערכות מידע לבין פריצה לבית פרטי.

  3. רוזאנה

    פריצה למחשב היא כמו פריצה לבית

  4. המדריך של בורוכוב

    בורוכוב מתגובה 4 לא מבין עניין בסיסי הנתונים והמידע נמצאים במערכת המידע אתר האינטרנט משמש רק מסדרון כניסה לנתונים האלה

  5. אלירן סולו

    יש ציין כי אני נוטה להסכים איתך על כל הנאמר בכתבה, אלא שמאידך גיסא אני שואל את עצמי כיצד הטענה אודת איסור מוחלט על חדירת מערכות מידע במדינות אויבנו עולה בקנה אחד עם המציאות ביטחונית-מדינית המורכבת של ישראל והאם ניתן באמת לאכוף איסור בתחום זה ?

  6. דורון גרסיאני

    מצד אחד אני לא מופתע שאנשים כמוהו מקבלים גיבוי ומעשיו מקבלים תירוץ מהחברה הרחבה והמדיה הלא אנו חיים בעידן שבוא אנשים שמתפוצצים במסעדות ואוטובוסים נקראים בפי רבים לוחמי חופש. לכן אני עדיין כל כך מופתע שמשהו שההגדרה שלו היא CYBER TERROR לא מקבל חקיקה מתאימה וטיפול הולם בבתי המשפט.

  7. ב. גוד

    בעיקרון אני מסכים עם קורפל. גם אם הדלת פרוצה וגם אם הכוונה טובה לא פורצים לתחום אסור. אבל האמת, זה נורא מפתה כמו רכילות. לכאורה זו פריצה לתחום הפרט אבל הסקרנות, הסקרנות ומידה מסוימת גם הפיתוי.

  8. טוטו ת.

    מי יגן עלינו מפני פורצים אם לא פורצים לשעבר שמכירים את כל הטריקים

  9. בורוכוב

    זאת לא מערכת מידע חסויה. זה אתר אינטרנט שפתוח לציבור הרחב. הכתב לא מבדיל בין אתר אינטרנט לבין מערכת מידע.

  10. מומו

    ממש מפחידה החדירות של המערכות הציבוריות

אירועים קרובים