שלוש שנים ל-7.10: מנהיגי הטק היו אתנו; למה הם שינו כיוון?

טבח ה-7 באוקטובר היכה בתדהמה ובזעזוע לא רק אותנו: רבים בעולם, כולל כאלה שאחר כך "התהפכו" עלינו, הביעו תמיכה בישראל, הסתייגות חריפה מהטבח ואמפטיה לנפגעים, לחטופים ולבני משפחותיהם. זה נכון גם לגבי מנהיגי העולם – ובמיוחד נשיא ארצות הברית דאז, ג'ו ביידן, שביקר ביקור הזדהות בארץ כמה ימים אחרי הטבח – וגם לראשי חברות ההיי-טק הענקיות. לפחות לרובם.

בזה אחר זה, מנהיגי הטק פרסמו הודעות גינוי וזעזוע מהטבח – סאטיה נאדלה ממיקרוסופט, טים קוק מאפל, אנדי ג'סי מאמזון, מארק צוקרברג ממטא, סונדאר פיצ'אי מגוגל ועוד. גם אורקל, שהמנכ"לית שלה דאז, צפרא כץ, נולדה בישראל, פרסמה הודעת תמיכה. כל אותם תאגידים הביעו הזדהות עם עובדי החברות שלהם בישראל וציינו שהם מתמקדים בשמירה על ביטחונם.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, סיפר לעובדי החברה ימים אחדים לאחר הטבח כי אחד העובדים נחטף לעזה (אבינתן אור, ששוחרר בהפסקת האש שסיימה את המלחמה), והביע הזדהות עם "חברי היקר", איל וולדמן – מייסד מלאנוקס, שאנבידיה קנתה שנים ספורות לפני כן – על הרצח של ביתו, דניאל ז"ל, ובן זוגה, נועם ז"ל, בטבח.

אלא שמהר מאוד הרוחות השתנו. לא, מנהיגי הטק לא נהיו פרו-פלסטיניים, לפחות לא במוצהר, ואף אחד מהם לא הצטרף לתנועת ה-BDS, אבל הם הפסיקו להתבטא בנושא. החברות אמנם המשיכו לתמוך בעובדים, כולל במקרים פרטניים של חללים וחטופים שהועסקו בהן, וכאלה שבני משפחותיהם מתו במלחמה. חלקן אף תרמו לארגוני סיוע, כגון מגן דוד אדום, והיו כאלה שסיפקו פתרונות טכנולוגיים לחמ"לים שסייעו לאיתור חטופים ונעדרים ולמפונים. אבל, בדרך כלל זה נעשה בדיסקרטיות או פורסם יחסית בצמצום – בפוסטים ברשתות החברתיות, ומקסימום בתקשורת הכלכלית והטכנולוגית בישראל. בהמשך, קולן של החברות האלה בכל הנוגע למלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס, ולשאר האויבים שלנו, נדם.

למה זה קרה?

התשובה לשאלה הזאת נעוצה בכמה סיבות, שמתחלקות לפי שנים. אם ב-2023 הכף נטתה לטובת ישראל, ב-2024 נתנו את הטון מחאות העובדים נגד שיתוף הפעולה של החברות "שלהם" עם ישראל – מה ש-"סייע" למנהיגים לעבור לשתיקה, וב-2025 נכנס דונלד טראמפ לבית הלבן, והמנכ"לים של חברות הטק הגדולות הפסיקו כמעט לחלוטין להתבטא בנושאים פוליטיים.

המחאות נגד הקשרים של החברות עם ישראל אמנם החלו עוד לפני ה-7 באוקטובר, אבל התגברו מאוד לאחר מכן. שתי החברות הבולטות בהקשר זה הן גוגל קלאוד ו-AWS – שתי הזוכות במכרז הענן הממשלתי של ישראל, נימבוס. עובדים בהן ביטאו את המחאה שלהם ברשת, הפגינו ואף הקימו קבוצות פנימיות. הקריאות האלה הלכו והתגברו ככל שהמלחמה בעזה הלכה והתמשכה, וככל שיצאו משם עוד ועוד תמונות וסרטונים של אזרחים הרוגים, גופות של ילדים ושכונות שלמות הרוסות.

הפגנה נגד השתתפות גוגל בפרויקט נימבוס. צילום: ShutterStock (ארכיון)

זה לא גרם למנכ"לים של החברות האלה לצאת בהצהרות אנטי ישראליות, ו-ודאי שלא לצאת ממכרז שמכניס להן לא מעט מיליארדים, אבל אין ספק שההתרעמות של אותם עובדים לא "עודדה" אותם להוסיף ולהביע תמיכה בישראל. לכך יש להוסיף את העובדה שהתאגידים האלה מחזיקים בפעילות ענפה בישראל – של מו"פ, מכירות ועוד. מה שכן, החברות ניסו, במידה רבה של הצלחה, לדכא את הקולות האלה: גוגל פיטרה באפריל 2024 עשרות עובדים שהפגינו נגד ההשתתפות שלה בנימבוס, ומיקרוסופט, שיש לה קשרים הדוקים עם ישראל, פיטרה עובדים שהתנגדו לכך ב-2025. מיקרוסופט גם ניתקה את הגישה של יחידה 8200 של צה"ל לשירות הענן שלה, Azure, לאחר שהגרדיאן והעיתונאי הישראלי יובל אברהם חשפו שהיא משתמשת בו לאיסוף וניתוח ארכיון ענק של מיליוני שיחות טלפון ותקשורת יומיומית של אזרחים פלסטינים בגדה ובעזה, והשימוש הזה עלה מאוד במהלך המלחמה.

מנהיגי הטק לא השתתקו בגלל הדעה הפוליטית שלהם – בין אם הם תומכים בישראל או לא. הם עשו זאת כי הם חזרו להיות מנהלי סיכונים

סוף עידן "התאגיד המוסרי"

אלא שיש לכך עוד סיבה, שאמנם לא קשורה לישראל, לפחות לא במישרין, אבל ייתכן שהיא הסיבה המרכזית לשתיקה הרועמת: סופו של עידן "התאגיד המוסרי", שבו חברות ומנהיגי טק חשו חובה לקחת צד בסוגיות ערכיות וחברתיות. זה לא קרה במקרה, וזה נובע במידה רבה מכניסתו החוזרת של דונלד טראמפ לבית הלבן בראשית 2025. הם הבינו שהתבטאויות בנושאים פוליטיים עלולות לעלות לחברות בחוזים עם הבית הלבן, הפנטגון ושאר גופי הממשל – ולכל החברות האלה יש חוזים מאוד שמנים איתם – ולהכניס אותן לתסבוכות רגולטוריות ומשפטיות מול הממשל, ולו עקב הנקמנות של הנשיא האמריקני. הנושא הישראלי-פלסטיני הוא חלק מכך.

נושא בולט שהחברות קיצצו את התקציבים שהן הקצו לו, וביד נדיבה, קודם לכן והפסיקו את הפעילויות שלהן בו הוא הגיוון וההכללה (DEI). לפני עידן טראמפ, ההיי-טק היה נושא הדגל של נושא הגיוון וההכללה, בעיקר בנוגע לזכויות נשים ולהט"בים. אלא שטראמפ לא אוהב DEI, ואחד הדברים הראשונים שהוא ויד ימינו דאז, אילון מאסק (אם כבר מדברים על מנהיגי טק), עשו היה לבטל את התוכניות שעסקו בכך בממשל האמריקני. ענקיות הטק ומנהיגיהן הבינו מהר מאוד את המסר, הניפו את הגרזן על התוכניות האלה ושמו, בהתנדבות, מחסום ל-"פיהן" בנושאים הללו.

המסקנה מכל זה היא שמנהיגי הטק לא השתתקו בגלל הדעה הפוליטית שלהם – בין אם הם תומכים בישראל או לא. הם עשו זאת כי הם חזרו להיות מנהלי סיכונים: המנכ"לים של גוגל, אמזון, מיקרוסופט ושאר החברות המדוברות הבינו שבאקלים שבו יש נשיא שלא רואה בעין יפה התבטאויות פוליטיות של מנהיגי טק וכלכלה בכלל, ומהצד השני יש עובדים קולניים שמתנגדים לישראל – עדיף להם לשתוק. אם הם היו ממשיכים "לדבר" ולהביע דעה, הם היו מסתכנים באיבוד לקוחות, ביטול חוזים ויחסי ציבור רעים, וכל זה היה עלול לעלות לחברות הללו הרבה מאוד כסף. וזה, כידוע, מה שחשוב באמת.