כיצד להשתמש ב-AI ולא לפשוט את הרגל?

"משך עשרות שנים, ידענו לחסוך כסף בפרויקטי IT. ידענו להקים ולשלב את המרכיבים – אנשים, זמן וכסף – וכך ליצור 'קוקטייל', תמהיל שממנו ניתן 'לשתות' ערך עסקי. כעת נוסף מרכיב חדש: הבינה המלאכותית. חלקנו רואים בו קישוט. אבל הוא לא קישוט. כאשר מוסיפים בינה מלאכותית למשוואה, נדרש למדוד את כל אחד ממרכיביה, כדי לחשוף את העלות האמיתית שלה, ועל בסיס הנתונים – להתייעל ולחסוך", כך אמר אדם צייטלין, מוביל מרכז כלכלת AI בדלויט ישראל.

צייטלין אמר כי "יש להבין שהמשוואה הקיימת כבר לא רלוונטית וצריך לפתח משוואה אחרת. זו המשמעות העמוקה של כלכלת ה-AI – איך לזהות ולכמת את הערך. מה שכל מנמ"ר.ית צריך.ה לדעת על כלכלה זו הוא 'מה מקבלים מכל ה-AI הזה'. רק כך ניתן להטמיע בינה מלאכותית בצורה מושכלת – והגיונית כלכלית".

דבריו חתמו מפגש של הפורמים C3 ו-CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') במשרדי דלויט בתל אביב. את המפגש הנחה רונן זרצקי, יו"ר פורום C3 ומנכ"ל BSD-IT, ופתח אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. נושא הכינוס היה "שלושה קולות, אסטרטגיה אחת", והוא עסק בדרכים לבניית אסטרטגיית IT אחת, בעידן שבו הבינה המלאכותית, הסייבר, וכן החדשנות והעסקים – חייבים לפעול יחד.

השאלות שעולות בעידן כלכלת ה-AI

"ב-2025", אמר צייטלין, "ארגונים כבר החלו לאמץ בצורה מלאה רכיבי ויכולות בינה מלאכותית. במחצית הראשונה של 2026, השוק הבין שלעשות שימוש ב-AI, וכמה שיותר ממנו, זה נהדר בהיבט האימוץ – אבל הרבה פחות נהדר לקופת הארגון ולסמנכ"ל הכספים. פתאום עולה דרישה להגביל את השימוש בתחום, כי הוא בא עם עלויות נרחבות. בעקבות זאת צצות השאלות שמהוות את הבסיס לכלכלת ה-AI: איך עונים למי שמשלם (אנשי הכספים)? מה עשו העובדים בארגון עם ה-AI? מה היו התוצרים שהתקבלו? ומה התועלות מכך?".

אדם צייטלין, מוביל מרכז כלכלת AI בדלויט ישראל. צילום: יח"צ

הוא הסביר כי "על מנת לממש כלכלת AI באופן הגיוני עסקית ומושכל, יש להפנים שהבינה המלאכותית מתומחרת באופן שונה מכלל הרכיבים שאותם תמחרנו עד היום. הבנו שבבואנו לבחון את העלויות בתחום, יש לשנות את השאלות: השאלה היא לא 'כמה עולים מיליון טוקנים ממודל מסוים לשימוש ב-AI?', אלא 'מה עושים עם הטוקנים האלה?'. למשל, אם בוטים בשירות הלקוחות של הארגון עשו שימוש בטוקנים, יש לראות את כלל הפעילות של הבוטים, מהשיחה הראשונה עד האחרונה ולפעמים כולל בן אנוש באמצע, עד שהגענו לפתרון הבעיה, כולל כל שיחות ההמשך. רק כך ניתן להבין כי עלות שיחה סטנדרטית של בוט, לדוגמה, של 30 סנט בערך, היא רק חלק מהתשובה והעלות האמיתית גבוהה יותר".

מהו השינוי התפיסתי?

לדברי צייטלין, "השינוי התפיסתי הוא לערוך מדדים שמותאמים ללקוח הארגוני, ואז לבדוק מה היו התמורות שהתקבלו. כך למשל, בעולם הפיתוח, לא עוזר הרבה לבדוק כמה טוקנים המפתח צרך וכמה מהר הוא מיצה את תקציב הטוקנים – אלא יש לבחון, לדוגמה, כמה מתוך הקוד שעליו המפתח עבד נכנס למוצר או לשירות המפותחים, והאם נדרשו שינויים לאחר מכן. אסור לשכוח שחלק מהתועלות יתקבלו וייראו רק בעוד ימים, שבועות או חודשים. יש למצוא את העובדים ורכיבי הבינה המלאכותית שמשיאים ערך. אמנם, קל למדוד בכמה טוקנים נעשה שימוש – אבל מדידה אמיתית קשורה להבנת הערך מהשימוש ב-AI".

לסיכום אמר צייטלין: "אנחנו ניצבים בפני תחום כלכלה חדש. בכלכלה של היום, ה-AI היא עוד גורם ייצור. רק אחרי שנבין מה הבינה המלאכותית באמת עושה בארגון, כמה היא עולה ומה היו התועלות שהתקבלו מהשימוש בה – ניתן יהיה ללכת לסמנכ"ל הכספים ולהסביר לו את הערך שהתקבל בארגון, וכך לנתב בצורה נכונה את תקציבי הארגון בעתיד".