משבר הזיכרונות? מעתה אמרו משבר החשמל

חוות השרתים זוללות חשמל, אבל התשתית הקיימת לא יכולה לעמוד בביקושים ופתרונות האנרגיה הירוקה יקרים ● יעקב שאלתיאל, מנהל תחום תשתיות היברידיות ב-HPE, מסביר על אחד המשברים הבוערים בעולם ה-AI

אין מספיק חשמל לכל חוות השרתים שרוצים להקים.

בתחילת החודש כתבתי כאן על משבר זיכרונות שיוצרת תעשיית ה-AI. אלא שיש לתעשייה שמובילה את עולם הטכנולוגיה בעיה הרבה יותר גדולה: משבר חשמל. סיפרתי לכם כאן בעבר על חוות שרתים ירוקות ל-AI, אבל הרעב של החודשים האחרונים הביא למצב שממנו חששו: הדרישה ליישומי בינה מלאכותית יותר גדולה ממה שתשתית החשמל יכולה לתמוך בו.

לפני ימים אחדים דיווחנו כאן, באנשים ומחשבים, שרשות החשמל הורתה לנגה, חברת ניהול החשמל הישראלית, לעצור ל-140 ימים בקשות לחיבור לרשת החשמל של כל חוות השרתים בהספק של שמונה מגה-וואט ומעלה. ההחלטה הזו תואמת למדיניות של רגולטורים אחרים ברחבי העולם – אבל הבעיה נותרת בעינה: רשת החשמל בישראל ותחנות הכוח הקיימות לא מסוגלות לספק את הרעב לשרתי בינה מלאכותית. מאיפה הרעב הזה נוצר?

הבהלה החדשה לזהב

יעקב שאלתיאל, מנהל תחום תשתיות היברידיות ב-HPE, מסביר בשיחה עם אנשים ומחשבים כי "מה שקורה בשלוש השנים האחרונות זה שכולם מבינים שמי שיודע לתת שטח רצפה עם חשמל זמין יכול לעשות מזה הרבה מאוד כסף".

"ובאמת עושים מזה הרבה כסף", הוא מוסיף. "אנחנו רואים את המניות של מגה-דיסי ושל חברות אחרות בתחומים האלה. זה גורם לכל 'מחפשי הזהב' האחרים 'להסתובב' בשוק הזה, כולל חברות שלחלוטין לא קשורות לעניין: מחברות קמעונאות כמו יוחננוף ורמי לוי, ועד לתאגיד כמו מקורות… כל מיני חברות שלגמרי לא קשורות לעולמות של אנרגיה ומסירת שירותי דאטה סנטר אומרות: 'רגע, מי שיש לו שטח וחשמל יודע לעשות כסף. אנחנו רוצים לעשות כסף'. החברות האלה לא מבינות את המשמעויות הכבדות שיש בלבנות כזה דבר, לתפעל אותו וכדומה – אבל זה גרם לקפיצה ממש לא שפויה של דרישה ל-20 גיגה-וואט של חשמל".

כדי לסבר את האוזן, או את העין, 20 גיגה-וואט של חשמל הם יותר מ-10% מכלל צריכת החשמל במדינת ישראל(!). החשש הוא, ובצדק, שמשק החשמל במדינה יקרוס אם ימשיכו לחבר לרשת מרכזי נתונים זללני אנרגיה, ותחנות הכוח פשוט לא יוכלו לספק את הביקוש. לכן, רשות החשמל שמה את הרגל על הברקס.

יעקב שאלתיאל, מנהל תחום תשתיות היברידיות ב-HPE.

יעקב שאלתיאל, מנהל תחום תשתיות היברידיות ב-HPE. צילום: גדי סיארה

אנחנו לא לבד ב-"צרה" הזאת

כאמור, העניין הזה הוא לא בעיה ישראלית בלבד: רגולטורים ורשויות מקומיות בכל רחבי העולם המערבי חוששים מחוות השרתים התובעניות, שאמורות לספק את כל צורכי הג'מיני, הקלוד קוד, יצירת התמונות והפקת הסרטונים שלכם – כי ההשפעות הסביבתיות שלהן אדירות.

לדברי שאלתיאל "נוצר מצב שבו מדינות או מחוזות שמושפעים מאוד מהנושא הזה של בניית דאטה סנטרים אמרו: 'רק שנייה. אתם לוקחים לנו משאבי מים וחשמל מטורפים. אתם יוצרים השפעות סביבתיות שאנחנו עוד לא יודעים לכמת אותן'. אתן לך דוגמה: אם אתה רוצה לקרר דאטה סנטר של 100 מגה-וואט, אתה צריך 2.5 מיליון קוב מים מתוקים בשנה. מי שתייה. תאר לך מה זה עושה לסביבה…".

התנגשות חזיתית

הדריכה הזו על הברקס לא כל כך משפיעה על מדינות שנמצאות בחזית ה-AI, או כאלה שיש להן עתודות שטח גדולות ואין להן בעיה של צורך להתלבט לגבי שימושי שטח. אלא שזה לא המצב בישראל. אצלנו, כמדינה ששואפת להדביק את הפער בבינה המלאכותית שעדיין קיים בינה לבין מדינות אחרות, יש שאיפות מרובות לקידום התחום. אלה מתנגשות באופן ישיר עם צרכים יותר מיידיים של מדינה קטנה – כמו פגיעה בסביבה, צרכי אנרגיה מיידיים ועתודות שטח, שכאן לא קיימות.

בחו"ל, גופים כמו גוגל ואמזון מוצאים פתרונות יצירתיים לייצור אנרגיה, כמו כורים גרעיניים זעירים, או מיקרוסופט, שהשמישה בחזרה תחנת כוח גרעינית ישנה שהייתה בה דליפה לפני שנים רבות. בישראל הפתרונות האלה לא ריאליים, גם בגלל המציאות הביטחונית – וגם מסיבות אחרות. וגם, אין לנו מספיק שטח כדי להצמיד תחנת כוח פרטית לכל חוות שרתים גדולה, כמו שהממשלה הייתה רוצה.

והירוק היום יקר מאוד

"בסופו של דבר, בתור מדינה, המשאב העיקרי שלנו בתחום הזה הוא שמש, ואין לנו באמת מה להציע בהיבטים של פתרונות אלטרנטיביים אמיתיים", אומר שאלתיאל. הבכיר ב-HPE מוסיף כי "כיוון שאנחנו מדינה חמה מבחינת האקלים, גם הקירור יקר פה נורא. עכשיו, יש לנו טכנולוגיות קירור שחוסכות מים – אבל הן צורכות הרבה יותר חשמל. אף אחד לא אוהב אותן. נניח שקיבלתי אישור להקים חוות שרתים של 40 מגה-וואט. אני רוצה שכולם ישמשו להפקת כמה שיותר כוח מחשוב, אבל בפועל הם הולכים על בזבוז מים".

לסיכום, שאיפות הבינה המלאכותית של ישראל נמצאות בהתנגשות חזיתית עם תשתית החשמל המוגבלת, שלא ראתה את הנולד, ופתרונות ירוקים או אנרגיה מתחדשת לא יכולים לעזור כאן, פשוט מפני שהם לא מסוגלים לספק את הביקושים. זה מוביל לכך שתחנות כוח פחמיות ומזהמות יותר לא נסגרות, כי צריך את מה שהן מייצרות. שלתיאל מכנה זאת "התנגשות של החזון".

הדבר היחיד שאפשר לעשות כרגע הוא לשפר את הניצולת של הקיים, עד שתשתית החשמל בישראל תדביק את הפער (וזה לא יקרה מחר), או שהרעב ל-AI ישכך, מה שלא נראה באופק.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים