אימוץ AI: התעשייה אפילו לא מתחילה להדביק את ההיי-טק

שיעור אימוץ הבינה המלאכותית בתעשייה נמוך בהרבה מזה שבמגזר ההיי-טק – כך עולה מנתונים שעיבדו בהתאחדות התעשיינים, על פי סקר של הלמ"ס מהחודש שעבר. על פי הנתונים, בעוד שיותר משלושת רבעי (76%) ממגזר ההיי-טק כבר אימצו כלי AI, בתעשייה המספר עומד על 42% בלבד.

עוד עולה מהדאטה פער בין מגזרי התעשייה וההיי-טק ברמת הנכונות להגדיל את הטמעת ה-AI: כמעט מחצית (47%) מהמנהלים בתעשייה הצהירו שיעשו זאת בחצי השנה הקרובה, לעומת 63% מהמנהלים בחברות הטכנולוגיה. קיים הבדל גם בין הצרכים והמקומות בארגון שהבינה המלאכותית משמשת בהם: בעוד שבתעשייה, עיקר השימוש ב-AI הוא בבקאופיס (למשל שיווק), בהיי-טק ההטמעה היא בעיקר במו"פ. בהקשר זה, 81% מהמנהלים בתעשייה שהשתתפו בסקר של הלמ"ס ציינו שלהטמעת בינה מלאכותית יש השפעה ישירה על המו"פ. בהיי-טק מדובר בקונצנזוס, עם 99% מהמנהלים שענו כך.

רק 1.5% מחברות התעשייה משתמשות בכלי AI בתשלום

הסקר מצא פערים בשימוש ב-AI גם לפי גודל החברה: בעוד ש-41% מחברות ההיי-טק הגדולות משתמשות בכלי בינה מלאכותית בתשלום, בחברות הקטנות מדובר ברבע בלבד. בתעשייה המסורתית, רק 1.5% מהחברות והמפעלים משלמים על כלי בינה מלאכותית.

עוד עולה מהנתונים כי 66% מחברות התעשייה קיימו הכשרות לעובדים בנושא בינה מלאכותית, בהשוואה ל-82% מחברות ההיי-טק. 24% ממנהלי המפעלים מציינים את העדר הידע על בינה מלאכותית כאחד החסמים שמונעים את הרחבת הטמעת הכלים, לעומת 6% בלבד בהיי-טק. נתון מעניין נוסף הוא שבניגוד להיי-טק, במגזר התעשייה אין חשש שהבינה המלאכותית תביא לפיטורי עובדים, והתעשיינים עדיין לא פיטרו עובדים בגלל ה-AI. זאת, על אף החדירה, המסוימת, של הרובוטים למגזר התעשייתי.

הזדמנות להאיץ את התעשיה 4.0

נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר לאנשים ומחשבים כי "הבינה המלאכותית מהווה הזדמנות להאצת הטמעת התעשיה 4.0 בישראל – תהליך שעדיין מתקדם באיטיות. הטמעת AI בתעשייה היא מהלך מורכב, וכדי לשלב כלי בינה מלאכותית בתהליכי ERP, למשך, נדרשות תשתית של חיישנים ותוכנות מתאימות לאיסוף הנתונים".

"המטרה היא ליישם את כלי הבינה המלאכותית בתעשייה לטובת שיפור תהליכי ייצור ליבתיים: אופטימיזציה של צווארי בקבוק, תחזוקה חזויה ובקרה על קצב מכונות", אמר היימן.

בהתייחסו לתוצאות סקר הלמ"ס ועיבוד הנתונים שביצע האגף שבראשותו, הוא הסביר כי "מלבד חוסר בכלים ושיטות לאינטגרציה, יש בתעשייה קושי בהוכחת החזר ההשקעה למנהלים. הנהלות עסוקות בהתמודדות עם אתגרי היומיום, כמו שער הדולר והמצב הביטחוני, וקשה מאוד להצדיק השקעות בבינה מלאכותית ללא ROI ברור מראש".

חסם נוסף, לדבריו, הוא כזה שיש כמעט בכל מקרה שבו יוצאות לשוק טכנולוגיות חדשות משמעותיות: התנגדות לשינוי. "זה בא לידי ביטוי במיוחד בחברות שיש להן מערכות ליבה גדולות, כמו מערכות ERP. בחברות כאלה, קשה להזיז את הספינה ולבצע שינויים מערכתיים", ציין היימן.

כיצד אפשר לשפר את המצב?

היימן אמר שההתאחדות ערה לפערים המשמעותיים בהטמעת AI בין התעשייה המסורתית להיי-טק, ופירט את הפעולות שהיא נוקטת כדי לשפר את המצב: "הפעילות היא בשלושה צירים – מודעות והכשרות, קידום תוכניות ממשלתיות וליווי צמוד לעסקים. בתחום של הגברת המודעות, ההתאחדות מארגנת כנסים וימי עיון, שמתמקדים בהטמעת AI בתהליכים עסקיים – ולא רק שיווק וכספים. בנוסף, ההתאחדות פועלת לקידום תוכניות סיוע ממשלתיות שיתמכו בתהליכי הטמעה כללים, על מנת שיתאימו לכלל החברות ולא רק לכלים נקודתיים".

"המסלול השלישי, המעשי, הוא הליווי הפרטני", הוסיף. "אנחנו מבצעים פעולות שונות כדי לחבר בין תעשיינים לחברות הייעוץ הטובות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, וכן מקדמים 'לימוד עמיתים' וקהילות שיתוף ידע בין תעשיינים".

מה הצפי שלכם לעתיד? האם יש סיכוי לצמצם את הפערים?
"אין ספק שנושא הבינה המלאכותית מעורר עניין רב, אבל הוא עדיין נמצא בחיתולים בתחומים מסוימים, כמו בתעשייה, במיוחד בכל מה שקשור ליישום ברמת הארגון או המפעל. אימוץ נכון של AI יכול לסייע לישראל להדביק פערים בפריון מול העולם, ואני משוכנע שהתעשייה תצעד לשם".