"ישראל חייבת להתמקד ביתרונות היחסיים שלה במרוץ העולמי ל-AI"

"ישראל חייבת להתמקד ביתרונות היחסיים שלה במירוץ ה-AI ולפתח פתרונות שיפתרו בעיות אמיתיות בכל העולם", כך אמר תא"ל (מיל') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית. אסקל הציג היום (ה') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת את עיקרי האסטרטגיה הלאומית לקידום הבינה המלאכותית.

לדבריו, תפקיד המטה הוא להאיץ את אימוץ ה-AI בישראל ולמנף אותה לשיפור איכות החיים של האזרחים, תוך חיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

אסקל אמר כי "הבינה המלאכותית הפכה למשאב אסטרטגי עולמי – 'הנפט החדש'" – והזהיר כי חלון ההזדמנויות של ישראל להשתלב בחזית העולמית הולך ונסגר. עם זאת, הוא הדגיש כי "ישראל אינה צריכה להתחרות במעצמות בפיתוח מודלי השפה הגדולים ביותר, אלא להתמקד בתחומים שבהם יש לה יתרון יחסי".

לדבריו, אחד התחומים הללו הוא פיתוח מודלים יעילים ואיכותיים המותאמים לפתרון בעיות מעשיות, וכן פיתוח מערכות AI בטוחות. בהקשר זה אמר אסקל כי המטה מקדם הקמת מעבדות חדשנות משותפות עם מערך הסייבר הלאומי, במטרה לפתח פתרונות להגנת מערכות מבוססות בינה מלאכותית מפני איומי סייבר.

"הממשלה תגדיר אתגרים לאומיים ותשמש כלקוח הראשון של הפתרונות"

אסקל ציין כי הממשלה מתכננת לפתוח את המעבדות בפני האקדמיה והתעשייה הישראליות, ולאפשר להן גישה למאגרי מידע לאומיים, בכפוף להוראות הגנת הפרטיות. "המודל יהיה מבוסס על כך שהממשלה תגדיר את האתגרים הלאומיים ותשמש כלקוח הראשון של הפתרונות שיפותחו", אמר אסקל.

בין האתגרים שעליהם יתמקדו המעבדות נמנים גידול האוכלוסייה, עומסי תחבורה, שירותים ציבוריים ותחומים נוספים שבהם ניתן לרתום את הבינה המלאכותית לשיפור השירותים לאזרחים ולהגדלת הפריון.

בנושא הרגולציה אמר אסקל כי בקרוב יפורסם מסמך שיפרט את אופן יישום החלטת הממשלה בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, הרגולציה תהיה גמישה ותתעדכן בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות לאורך השנים.

אסקל התייחס גם לפיתוח ההון האנושי וציין כי המטה פועל בשיתוף משרד החינוך להטמעת אוריינות בינה מלאכותית כבר בחטיבות הביניים, לצד הרחבת ההכשרות לעובדים במשק, כדי להגדיל את הפריון באמצעות AI. בנוסף, מתכנן המטה לפעול להחזרת חוקרים ומהנדסים ישראלים מחו"ל, בין היתר באמצעות פעילות ייעודית בעמק הסיליקון.

תחום נוסף שבו, לדבריו, יש לישראל יתרון משמעותי הוא ה-Physical AI (בינה מלאכותית פיזית) – שילוב בין בינה מלאכותית לבין מערכות פיזיות ורובוטיות – תחום שבו לתעשיות הביטחוניות ולידע ההנדסי הישראלי יש ניסיון רב. המטה הלאומי לבינה מלאכותית יקיים כנס בנושא זה יחד עם אנשים ומחשבים ב-8 בספטמבר.

אסקל ציין את המעורבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו וצוות משרדו, ותמיכתו במשימות המטה.

אסקל התייחס גם למחשוב הקוונטי וציין כי לישראל אקו-סיסטם מתקדם בתחום, וכי בקרוב תפורסם מפת דרכים לאומית לפיתוח מחשב קוונטי. הוא הדגיש כי המירוץ העולמי בתחום מתנהל בקצב מהיר, וכי ישראל חייבת להמשיך להשקיע בטכנולוגיה זו, תוך שילוב יכולות הסייבר והתעשייה המקומית.

אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי, דאטה חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר. צילום: ניב קנטור

האתגר המרכזי – הקמת תשתיות מתאימות ובראשן תשתיות אנרגיה

בין המשתתפים בדיון היה אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר. פרץ אמר כי "ישראל נמצאת כיום בשלב מוקדם בהתפתחות הבינה המלאכותית, הדומה לדבריו לראשית עידן הטלפונים הסלולריים, ולכן אין מקום להמשיך לתכנן את העתיד באמצעות תפישות וכלים ישנים".

לדבריו, האתגר המרכזי הוא הקמת תשתיות מתאימות, ובראשן תשתיות אנרגיה, שיאפשרו את הצמיחה המואצת של תחום ה-AI.

פרץ ציין כי הגוף שבראשו הוא עומד פועל בשיתוף פעולה עם המטה הלאומי לבינה מלאכותית ותומך בפעילותו, והדגיש כי לצד ההיבט הטכנולוגי יש לבינה המלאכותית גם משמעות גיאו-פוליטית וביטחונית. השקעה בתשתיות וביכולות AI תחזק את יתרונה הטכנולוגי של ישראל ותסייע לה להתמודד עם אתגרי המלחמות העתידיות.

חברת הכנסת אורית פרקש, יו"ר הוועדה, סיכמה: "התכנית של מטה הבינה היא רחבת היקף וחשובה, אבל המבחן העיקרי שעלה בדיון שקיימתי לגביה כעת יהיה בהוצאתה לפועל ובתקצובה ארוך הטווח".