"עובדים רבים עדיין חוששים לצאת מהארון – גם בהיי-טק"

פרויקט הגאווה של אנשים ומחשבים נולד כדי להעלות על נס את הנראות והשילוב של הקהילה הלהט"בית בהיי-טק. השנה בחרנו להחזיר אותו אל קדמת הבמה, לנוכח מגמות מדאיגות של צמצום פעילויות הגיוון וההכללה בענף, לצד האקלים הציבורי והפוליטי המורכב בישראל. אף על פי שזיהינו השנה ירידה משמעותית בהיענות של החברות לעומת העבר – מה שמצביע על מגמה מטרידה, תעשיית ההיי-טק נותרה מרחב מקבל ותומך לקהילה, וישנן חברות רבות שעדיין נושאות בגאווה את דגל הגיוון. לאחר שהצגנו את חלקו הראשון של הפרויקט, לפניכם.ן חלקו השני והאחרון, שמובא לפי סדר ה-א"ב:

תומר יאיר זמל, מנהל אסטרטגיית הצלחת לקוח לארגוני אנטרפרייז באודיוקודס

ספר על הניסיון שלך כהומו בהיי-טק.
"את הדרך שלי בהיי-טק התחלתי עמוק בתוך הארון. גדלתי בירושלים, בסביבה שבה המילה 'הומו' הייתה טעונה, והסתובבתי במשך שנים עם פחד עצום מפני חשיפה. להגיע למשרד יום אחר יום, להעביר שעות יחד ולבחור להסתיר חלק מהותי כל כך – זה מייצר רעש פנימי קבוע ועייפות נפשית. מנגנוני ההגנה שלי היו כה מתוחכמים, עד שהשקר האלגנטי הפך למשהו שרציתי להאמין בו בעצמי. היציאה שלי מהארון הגיעה מאוחר, בגיל 32, וגם אז, המעבר לחיים אותנטיים במשרד לקח לי זמן. שנאתי לשקר, וכששיחות החולין הגיעו לנושאי זוגיות, פשוט חייכתי במבוכה וקיוויתי שלא ישאלו יותר.

הכול השתנה ביום אחד, בזכות בריטני ספירס. ישבתי במשרד, וכשיצאו החדשות שהיא מגיעה להופעה בארץ נפלטה לי צעקה ספונטנית, שחשפה בבת אחת את כל מה שניסיתי להסתיר. באותו רגע, 'האוחץ' הפנימי' שלי החליט שתקופת המבחן נגמרה. מאז, התהליך רק תפס תאוצה. הייתי אז העובד הלהט"בי היחיד בחברה, ושנה לאחר מכן מנהלת המשרד הפתיעה וצבעה את כולו בצבעי הגאווה לכבוד ההאפי האוור. עבורה זה היה אקט קטן, עבורי זה המיס את הלב. לאורך השנים למדתי לשלב בין המקצועיות לבין מי שאני, והקולגות התרגלו לשילוב של 'מה קורה, אחי?' ו-'אני מתה' באותו משפט. כיום, אני מוביל, תולה דגלי גאווה במשרד בעצמי ומקדם הסברה, כי המשמעות של גאווה עבורי היא להיות שלם בכל חדר, בלי לשנות את הצבעים שלך כדי להתאים לקירות".

מהי גאווה בעיניך?
"בעיניי, גאווה היא הוויה יום יומית. זה לא קמפיין שצריך לנתח, אלא תחושה פנימית, שהופכת לחלק בלתי מודע מהנשימה שלך. המשמעות היא ללכת, לדבר, לצחוק ולהיות מי שאתה עד הסוף, בלי לערוך את עצמך מראש ובלי פילטרים. יחד עם זאת, אנחנו עדיין לא לגמרי שם. גם במרחבים פתוחים, להט"בים חווים לעתים פער תרבותי בשיחות מסדרון רגילות, כשהבסיס החברתי של השאר נבנה מחומרים אחרים לגמרי. גאווה אמיתית היא לחצות את הפער הזה, היא השינוי שבין 'לקבל הזמנה לחדר' לבין ההבנה שאתה יכול להיכנס אליו עם כל מי שאתה, בביטחון מלא".

תומר יאיר זמל, מנהל אסטרטגיית הצלחת לקוח לארגוני אנטרפרייז באודיוקודס. צילום: פרטי

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"היחס שלי לשילוב הגאווה במקום העבודה שלי, אודיוקודס, עבר תפנית דרמטית. בעבר הסתתרתי; כיום זה אחד הדברים הראשונים שאני מביא איתי לשולחן כחלק בלתי נפרד מתעודת הזהות שלי. חשוב לי לוודא מראש שאני נכנס למרחב שבו הקהילה שלי היא לא משהו שצריך 'להכיל', אלא חלק מה-DNA. בצוות שלי מצאתי בית, שמכבד ומחבק את המקום הזה באופן טבעי לחלוטין. המשרד מקושט בגאווה כחלק מהנורמה הרגילה, וזה מאפשר לי את השקט הנפשי להצטיין מקצועית".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בהיי-טק השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"התנודות הפוליטיות והחברתיות, בארץ ובעולם, משפיעות עלינו ישירות. מצד אחד, יש כיום אנשים חזקים ומשפיעים בעמדות כוח שמייצגים את הקהילה. מהצד השני, אנחנו חווים תהליכים מדאיגים של פילוג ושמרנות קיצונית. בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, סביב המתחים הציבוריים בישראל, הייתה תחושה מוחשית שאנחנו עלולים לצעוד 50 שנה לאחור, והחשש לחוות שוב הסתרה ברמה הלאומית היה אמיתי מאוד. דווקא בגלל המורכבות הזו, לחברות ההיי-טק ולמצעדי הגאווה יש תפקיד היסטורי של מגדלור. השינוי המשמעותי ביותר בשנים האחרונות הוא לא שהכול נהיה קל, אלא שיש לנו כיום הרבה יותר קולות, מנהלים ומרחבים עסקיים שאומרים לנו בבירור: אתם כאן, אתם שייכים, ויש לכם מקום".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"חד משמעית כן. אמנם, זכיתי לעבוד בסביבה מחבקת שעזרה לי להשיל את הפחדים, אך החוויה האישית שלי אינה נחלת הכלל. תעשיית ההיי-טק נתפסת כליברלית, אבל מתחת לפני השטח, עובדים רבים עדיין חוששים לצאת מהארון ומפחדים מהשלכות מקצועיות. בנוסף, קיים אצל חלק מהאנשים את הדיסוננס של 'למה צריך מצעד אם כולנו שווים', מבלי להבין את המשקל הרגשי והטראומות שכרוכות בנטייה שונה.

בנוסף, יש פער עצום בין החברות המובילות במרכז לבין חברות שבהן הנושא שקוף לחלוטין. השאיפה שלי היא להגיע לאותם מקומות שעדיין פועלים בתוך קופסה, לפתוח בהם חלון, לתלות דגל גאווה ולהסביר. התהליך הזה לוקח זמן, אבל הקהילה שלנו נמצאת בתנועה מתמדת, והיא כאן כדי להישאר".

אדם מוס, מנהל אופרציות אונליין וספקים בפיוניר

ספר על הניסיון שלך כגיי בהיי-טק.
"אני עובד בפיוניר כבר 16 שנים, וראיתי לאורך התקופה הזו התקדמות משמעותית. אני עדיין זוכר תקופות שבהן הנושא היה כמעט טאבו במקום העבודה.

בתחילת הקריירה שלי, אנשים היו לרוב זהירים יותר בכל הנוגע לפתיחות לגבי הזהות המינית שלהם בעבודה. כיום אני רואה הרבה יותר קבלה, נראות ותמיכה. אף שתמיד יש מקום לשיפור, אני מרגיש כיום הרבה יותר בנוח להביא את עצמי באופן מלא למקום העבודה, בהשוואה לשנים עברו. היכולת להיות אותנטי מאפשרת לאנשים להשקיע את האנרגיה שלהם בעבודה טובה, במקום לדאוג לאופן שבו יתפסו אותם".

מה המשמעות של גאווה עבורך?
"עבורי, גאווה היא עניין של אותנטיות, נראות והכלה. זו הזדמנות לחגוג את הדרך שכבר עשינו, ובמקביל להכיר בכך שעדיין יש עבודה לעשות. נושא הגאווה עוסק גם ביצירת סביבות שבהן כל אחד מרגיש שייך, ללא קשר לרקע או לזהות שלו. בסופו של דבר, מדובר בכך שאנשים יוערכו בזכות התרומה שלהם, ויוכלו להיות מי שהם ללא פחד או היסוס".

אדם מוס, מנהל אופרציות אונליין וספקים בפיוניר. צילום: עצמי

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אחד הדברים שהערכתי ואני מעריך לאורך השנים שלי בפיוניר הוא לראות כיצד הגיוון וההכללה הפכו בה לנושא משמעותי יותר ויותר עם הזמן. החברה פעלה כדי לטפח תרבות מכילה, שבה אנשים מרקעים שונים יכולים להצליח. תמיכה בקהילות עובדים, שיח פתוח ודגש חזק על כבוד הדדי תרמו כולם ליצירת סביבת עבודה שבה אנשים מרגישים רצויים. ההכללה היא משמעותית ביותר כשהיא הופכת לחלק מהתרבות היומיומית, ואני רואה התקדמות חיובית בהיבט הזה".

האם לדעתך המצב של להט״בים.ות בכלל, ובתעשיית ההיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בעקבות ההתפתחויות במדינה?
"התקדמות היא לעתים רחוקות תהליך ליניארי. נכון שיש הרבה יותר נראות, מודעות ותמיכה בלהט״בים לעומת התקופה שבה התחלתי את הקריירה, אבל התפתחויות חברתיות ופוליטיות רחבות יותר עלולות ליצור חוסר ודאות, ולהזכיר לנו שאסור לקחת את ההתקדמות כמובנת מאליה. מה שחשוב הוא להמשיך ליצור מקומות עבודה שבהם אנשים מרגישים בטוחים, מכובדים ושייכים, ללא קשר למה שקורה מחוץ למשרד".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תעשיית ההיי-טק לעתים קרובות נחשבת מובילה בתחום הזה, ואני מקווה שהיא תמשיך לשמש דוגמה חיובית. בפיוניר אנחנו רואים לא מעט להט״בים בתפקידי הנהלה בכירים, וזה מעורר השראה עבור רבים מאיתנו, בקהילה".

אביעד סבג זנו, מנהל גיוס ישראל ואירופה באקסוניוס

ספר על הניסיון שלך כהומו בהיי-טק.
"אני מנהל גיוס בהיי-טק כבר שנים רבות – מה שמאפשר לי לראות מקרוב את הטרנספורמציה שהענף הזה עבר. בחיים האישיים שלי, אני נמצא כבר מעל 19 שנים בזוגיות יציבה ומאושרת עם גיל, מעצב פנים, ואנחנו הורים גאים לשני ילדים מהממים בני 5.5 ו-2.5.

הניסיון שלי כהומו בהיי-טק משלב את שני העולמות האלה: היכולת להביא את עצמי ואת התא המשפחתי שלי במלואם למקום העבודה, בלי מסכות ובלי פילטרים. לאורך השנים ראיתי איך חברות טכנולוגיה הופכות ממרחב שפשוט מקבל את השונה לכזה שיוצר באופן אקטיבי סביבה שוויונית ומחבקת עבור משפחות מכל הסוגים".

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי זה ארגונים שיודעים לשים את המודעות הלהט״בית, ההכללה והשוויון כחלק מהערכים שמובילים אותם כארגון עסקי. כשיצאתי מהארון בגיל 17, לפני 25 שנים, ובתחילת חיי הבוגרים לא ראיתי שיח פתוח, גלוי וכנה על גאווה ונטייה מינית בפריים טיים. לשמחתי, המציאות השתנתה, ובעיקר יש תחושה של התבגרות בקהילה והבנה במרחב העסקי של חשיבות קיום שיח מקדם ומגוון".

אביעד סבג זנו, מנהל גיוס ישראל ואירופה באקסוניוס. צילום: ויקטור לוי

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"באקסוניוס, השוויון מעוגן במדיניות הארגונית הגלובלית: זכויות סביב חתונה, הבאת ילדים לעולם, חופשות לידה ועוד. בנוסף, אני גאה בכך שבאחרונה זכינו בתו הזהב (הדרגה הגבוהה ביותר) של עמותת LGBTwork. התו הוא הוכחה לכך שאנחנו ארגון מגוון ולהט"ב פרנדלי בהיבטים רבים. בנוסף, יש לנו תא גאה פעיל, ומדי שנה אנחנו מקיימים אירוע גאווה ומארחים פאנלים שונים בתחום".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות בגלל ההתפתחויות במדינה?
"אני לא חושב שהוא השתנה לרעת הלהט"בים, אבל אנחנו נמצאים בנקודת רתיחה גורלית. זו מציאות שבה אלמנטים וגורמים חייבים להשתנות על מנת למנוע שינויים רדיקליים".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כמו בכל דבר בחיים, תמיד יש מה לשפר. כמנהל גיוס, אני חושב שהשלב הבא של ההייטק צריך להתמקד בשני ערוצים מרכזיים: ראשית, עלינו לייצר גיוון אמיתי בתוך הקהילה עצמה, ולשים דגש חזק יותר על שילוב אוכלוסיות שעדיין חוות חסמי כניסה קשים לתעשייה. שנית, הגיע הזמן לצאת מהבועה של המרכז ולהרחיב את המודעות, התמיכה והאירועים הגאים גם למרכזי הפיתוח והשלוחות בפריפריה".

צליל מגן, מהנדסת תוכנה בכירה בסיילספורס ומובילת קהילת Outforce בישראל

ספרי על הניסיון שלך כחברת קהילת הלהט"ב בהיי-טק.
"להיות להט”ב.ית בהיי-טק זה משהו שפעם היה הרבה יותר קשה לדבר עליו, וכיום יש בענף הרבה יותר מקום להביא את עצמך כמו שאת. עדיין יש רגעים של חוסר נוחות או חשש איך יגיבו, במיוחד מול אנשים חדשים או בסביבות יותר שמרניות, אבל לשמחתי, יצא לי לעבוד עם אנשים פתוחים ומקבלים. מבחינתי, עצם זה שאפשר לדבר על החיים האישיים בלי להסתיר או לחשוב פעמיים זה לא מובן מאליו".

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בשבילי היא פשוט להיות מי שאת בלי פחד. לא להרגיש שאת צריכה להתנצל או להסתיר חלקים מעצמך. זה גם מקום של קהילה, תמיכה וחיבור בין אנשים שעברו חוויות דומות. במקביל, גאווה היא תזכורת לזה שיש עוד עבודה לעשות כדי שכל אחד ואחת ירגישו בטוחים ושווים".

צליל מגן, מהנדסת תוכנה בכירה בסיילספורס ומובילת קהילת Outforce בישראל. צילום: יח"צ

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש בסיילספורס מקום נרחב לשיח פתוח ולקידום גיוון והכללה. יש קהילות עובדים פעילות, כמו Outforce, שמקדמות אירועים, הרצאות ויוזמות סביב הקהילה הגאה. מעבר לזה, יש כאן תחושה שבאמת אכפת לאנשים – לא רק ברמת ההצהרות, אלא גם ביום יום. אני מובילה את קהילת Outforce בישראל, וחשוב לי ליצור מקום בטוח, מחבר ומשמעותי לעובדים ולעובדות מהקהילה, וגם לבעלי ברית".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"כן. מצד אחד יש יותר מודעות, ייצוג ושיח פתוח ממה שהיה בעבר, אך מהצד השני, בשנים האחרונות יש יותר קיטוב ושיח פחות סובלני במקומות מסוימים. דווקא בגלל זה יש חשיבות גדולה לקהילות, לחינוך ולמקומות עבודה שבוחרים באופן ברור לעמוד לצד העובדים שלהם וליצור סביבה בטוחה ומכילה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?

"תמיד יש מה לשפר.

השלב הבא הוא לא רק לקבל להט"בים, אלא באמת להבין ולתת מקום. לדוגמה, לשים לב לשפה, לדאוג לייצוג מגוון בתפקידי הנהלה ולהמשיך לייצר מרחבים בטוחים שבהם אנשים יכולים להרגיש בנוח להיות עצמם. בנוסף, חשוב לזכור שלא כולם חווים את אותה חוויה, ויש אנשים בקהילה שעדיין מתמודדים עם קשיים משמעותיים גם בתוך עולם ההיי-טק".

רינת קפוזה, מנהלת מערך סביבת עבודה ותפעול באווינסד

ספרי על הניסיון שלך כלסבית בהיי-טק.
"רוב הזמן אני פשוט עובדת כאשת מקצוע, ולא מרגישה שהזהות הלהט"בית שלי נמצאת במרכז. אני רוצה להישפט על העבודה, היכולות ועל התרומה שלי לארגון.

אני זוכרת שבעבודה הראשונה שלי בהיי-טק, כשהייתי בתחילת הדרך שלי בתל אביב, כלסבית צעירה מחוץ לארון, קצת התביישתי ולא תמיד ידעתי איך ומתי לדבר על זה. בסופו של דבר מישהו הוציא אותי מהארון בלי שהתכוון, ועל אף שבאותו הרגע זה היה מביך עבורי, גיליתי שזה לא היה סיפור גדול עבור הסביבה. בדיעבד, הוקל לי שזה כבר לא היה אישיו ושלא הייתי צריכה להמשיך להסתיר חלק ממי שאני. מאז אני מרגישה שבענף ההיי-טק יש לרוב מקום להיות מי שאת, בלי לחשוש שזה ישפיע על האופן שבו יתפסו אותך מקצועית".

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה מבחינתי היא היכולת להיות מי שאני בלי להתנצל ובלי להסתיר. זאת לא רק חגיגה של זהות, אלא גם תחושת ביטחון ושייכות. הידיעה שאני יכולה לדבר על החיים, הזוגיות והמשפחה שלי בדיוק כמו כל אדם אחר, בלי לחשוב פעמיים. זו גם תזכורת לכך שמה שנראה לנו כיום טבעי ומובן מאליו הוא תוצאה של מאבקים של א.נשים שבאו לפנינו, ושעדיין יש עבודה לעשות כדי שכל הא.נשים יוכלו לחיות בביטחון, בשוויון ובחופש להיות מי שהם.ן".

רינת קפוזה, מנהלת מערך סביבת עבודה ותפעול באווינסד. צילום: הגר בדר

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"באווינסד, הגיוון לא נשאר ברמת הסיסמאות. יש תחושה אמיתית של קבלה וכבוד לאנשים מרקעים שונים, והיכולת להיות עצמך לא תלויה בזהות, מגדר או נטייה מינית. מעבר למדיניות, זה בא לידי ביטוי ביום יום ובתרבות הארגונית. התחושה היא שלא רק 'מאפשרים' לך להיות מי שאת, אלא רואים בכך חלק טבעי מהמרקם האנושי של הארגון. בעיניי, זו המשמעות האמיתית של סביבת עבודה מכילה".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות בגלל ההתפתחויות במדינה?
"יש לנו פריבילגיה לעבוד בסקטור ליברלי ופתוח יחסית. המגמה בהיי-טק היא לאפשר לאנשים להיות מי שהם, בלי מסכות, מתוך הבנה שכאשר אדם מרגיש בטוח ומקובל הוא יכול להביא את המיטב שבו ולתרום יותר לארגון.

ברמה הרחבה יותר, אני חוששת שבשנים האחרונות יש תנועה בכיוון ההפוך. במקום לראות יותר הכללה, קבלה ופתיחות כלפי מגוון זהויות, יש הרבה קולות אנטי ליברליים במרחב הציבורי. אנחנו רואים עלייה במקרי אלימות על רקע להט"בפובי ובשיח שמערער על הלגיטימיות של קהילות שלמות.

עצוב מאוד שבישראל של היום עדיין יש א.נשים שלא מרגישים.ות בטוחים.ות להיות מי שהם.ן, ושיש מי שחוששים.ות שהזכויות שלהם.ן אינן מובנות מאליהן".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"באופן כללי, ההיי-טק נמצא במקום טוב יחסית, אבל תמיד יש מקום להתפתח. לא מספיק להניף דגל ביוני; חשוב לוודא שהמדיניות, ההטבות והשיח הארגוני באמת כוללים את כל סוגי המשפחות והזהויות לאורך כל השנה.

בנוסף, יש עדיין פערים משמעותיים בכל הנוגע לשילוב ולהכללה של הקהילה הטרנסית. זו קהילה שמתמודדת עם חסמים רבים בחברה בכלל ובשוק העבודה בפרט, וגם ההיי-טק, למרות היותו מתקדם יחסית, לא חף מהם. הייתי רוצה לראות יותר טרנסים וטרנסיות משתלבים בתעשייה, ויותר ארגונים שפועלים באופן אקטיבי כדי לאפשר להם הזדמנות שווה להצליח ולהוביל.

האתגר הבא הוא לחשוב איך מעבירים את הידע והניסיון שנצברו בהקשר של הגיוון וההכללה בהיי-טק לסקטורים אחרים. היה טוב לראות יותר אנשי ונשות גיוון והכללה עובדים מול המגזר הציבורי וארגונים נוספים, מעבירים סדנאות והרצאות על בניית סביבת עבודה מכילה, על גיוס הוגן ומכבד, ועל יצירת תרבות ארגונית שמאפשרת לכל אדם להרגיש שייך".

בן קצפ, מנהל פיתוח עסקי ומכירות בנטורל אינטליג'נס

ספר על הניסיון שלך כהומו בהיי-טק.
"כגבר הומו, המרחב ההיי-טקיסטי הרגיש לי ידידותי ובטוח מהרגע הראשון. בניגוד למרחבים תעסוקתיים אחרים שבהם עבדתי בחיי, בנטורל אינטליג'נס הרגשתי מהרגע הראשון שהזהות המינית שלי היא נון-אישיו. דיברתי על בני זוג ועל החיים האישיים שלי מבלי להרגיש חריגות או חשש, ומעולם לא הרגשתי צורך 'לצאת מהארון' באופן רשמי או להסביר את עצמי ואת הנטיות המיניות שלי. הזהות שלי התקבלה כעובדה קיימת – אופציה שווה בין שוות".

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא היכולת להתחבר לחוויה פנימית ולבחור לחיות את חייך בהתאם – מבלי לאפשר לנורמות, שיפוטיות או ביקורת חיצונית לערער אותך. אנחנו חיים בעולם מלא בנורמות חברתיות שלא תמיד מתאימות לכל אדם ואדם, ולעתים הלחץ החברתי להיות שווה, נורמלי, 'נכון', עלול לערער ולייצר תחושת חריגות ובדידות. היכולת לבחור את מה שנעים ועושה לי טוב, גם אם זה עשוי להצטייר כשונה ואחר, חשובה לקיום חיים של אושר, נתינה ותחושת גאווה פנימית".

בן קצפ, מנהל פיתוח עסקי ומכירות בנטורל אינטליג'נס. צילום: דן מילר

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"קודם כל, יש בנטורל אינטליג'נס נראות להט"בית רחבה – עובדים רבים מכלל הקשת (לא מספיק מהקשת הטרנסית, לצערי) שנמצאים מחוץ לארון ומדברים על החיים הפרטיים שלהם – מה שמאפשר גיוון. בנוסף, יש לנו תא גאה חזק ופעיל, שדואג לפעול עבורנו ולקיים פעילויות והרבה פאן משותף.

נטורל אינטליג'נס היא אחת החברות הראשונות בישראל שבאמת שמו את נושא השוויון וההכלה של הקהילה הלהט"בית במרכז. מעבר ליצירת סביבת עבודה פתוחה ומכילה, היא הייתה הראשונה בארץ שהציעה מענקי פונדקאות למשפחות גאות – מה שאחר כך הפך לסטנדרט בתעשייה, והחברה תומכת לאורך השנים בארגוני הקהילה כמו מעברים לקשת הטרנסית, LGBTWork ואגודת הלהט"ב. במשך יותר מחמש שנים אירחנו אצלנו את הפעילות של עמותת מעברים ועובדים אצלנו התנדבו בה לליווי מקצועי ומנטורינג".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"גם בתוך הקהילה הלהט"בית וגם בהיי-טק הלך והתהווה תהליך של נורמליזציה ושל תנועה לכיוון הטרו-נורמטיביות. יש תהליך חיובי של קבלה ושל הגברת הנראות הלהט"בית במרחב, בשוק התעסוקה, בתקשורת, בתרבות ובפוליטיקה, אבל מהצד השני יש גם תחושה שנדחקו לשוליים קבוצות מסוימות, ביניהן הקהילה הטרנסית, שעדיין לא מתקבלות מספיק חברתית ולא זוכות לשוויון הזדמנויות, משום שהן נתפסות כפחות 'נורמטיביות'".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"חודש הגאווה הוא דבר חשוב, אבל חשוב יותר להפגין תמיכה בקהילה ולהגביר את הנראות שלה לאורך כל השנה. יש תחושה שעם השנים חודש הגאווה הולך והופך להיות אירוע פרסומי-שיווקי, שמושקעים בו תקציבי ענק, שזה דבר מבורך ובעיקר מאוד כיף, אבל הייתי שמח יותר לגלות שקובעים מטרות מדידות לשיפור מצבה של הקהילה. גיוון ושוויון גם חשובים ערכית וגם נכונים עסקית להיי-טק – ואני סבור שהאקו-סיסטם יכול וצריך לשמש ככור היתוך למתן הזדמנויות שוות לקהילות רחבות ומוחלשות".