מצעד הגאווה של ההיי-טק

לפני כמה שנים, לרגל חודש הגאווה, החלטנו באנשים ומחשבים להשיק פרויקט מיוחד, שיעלה על נס את הלהט"בים.ות בהיי-טק, ואת החשיבות של הנראות, הגיוון וההכללה. מאז, במשך מספר שנים, פרסמנו את סיפוריהם.ן של בני.ות הקהילה בענף – על הניסיון שלהם.ן, כל אחד ואחת עם הסיפור שלו.ה. בהמשך החלטנו להפסיק עם הפרויקט ולציין את חודש הגאווה באתר ובניוזלטר שלנו בדרכים אחרות.

השנה בחרנו לחזור לפרויקט הזה, בגלל המגמות הלא טובות שאנחנו רואים בשנים האחרונות: הצמצום, עד כדי ביטול, של פעילויות הגיוון וההכללה בחברות היי-טק שונות, הלהט"בפוביה הנושבת מהממשלה, העובדה שעדיין אין לקהילת הלהט"ב זכויות שוות באופן מלא ועליית מקרי האלימות נגד בנות ובני הקהילה הגאה – כולל ב-"מרחב הבטוח" והמקבל של תל אביב. במיוחד בתקופה כזאת, הנראות הלהט"בית והחגיגה שלה בפומבי – חשובות, וההיי-טק הוא זה שצריך להוביל אותה.

בפרויקטים הקודמים, חברות נענו ברצון לפרויקט ונלחמו על ההשתתפות בו. קיבלנו עשרות רבות של תשובות מעובדים.ות להט"בים.ות שלהן. השנה קיבלנו 12 תשובות בלבד. נראה שזה חלק ממגמה מדאיגה, גם אם היא לא מוכרזת. אמנם, פלייטיקה וגוגל לקחו חלק והשקיעו במצעד הגאווה בתל אביב, ומיקרוסופט קיימה גם השנה אירוע גאווה גדול, אבל אלה חברות גדולות ורב לאומיות.

ובכל זאת, הקבלה של להט"בים.ות בהיי-טק גדולה, ובהרבה, מאשר במגזרים אחרים, ויש חברות שעדיין נושאות בגאווה את סיסמת הגיוון וההכללה בכלל, ושל קהילת הגייז בפרט. וגם את זה אנחנו רוצים לציין בפרויקט הזה. לפניכם.ן הפרויקט, בשני חלקים, לפי סדר ה-א"ב:

שירה אלמלח שטרן, עובדת נס טכנולוגיות, מומחית במוקד התמיכה של שירותי בריאות כללית

ספרי על הניסיון שלך כלסבית בהיי-טק.
"אני חייבת לציין שלרוב, החוויות והניסיון שלי כלסבית מחברות היי-טק שעבדתי בהן היו מאוד חיוביות. הדוגמה האחרונה שאני יכולה לתת היא ממקום העבודה הנוכחי שלי, נס: ממש לא מזמן נולדו לי ולבת הזוג שלי תאומים, שאותם היא ילדה. התינוקות החדשים שהצטרפו למשפחה שלנו עדיין לא רשומים חוקית כילדים שלי, משום שלוקח לא מעט זמן לקבל צו הורות. ועדיין, נס התייחסה להיריון שלה כאל היריון של הילדים שלי, ואף פינקה אותי במתנת לידה. זה לא היה מובן מאליו עבורי בכלל".

מהי גאווה בעינייך?
"אני קצת שונה בנוף של הקהילה בנושא הזה: אף על פי שעד לאחרונה הייתי מאוד פעילה בקהילה, ואף שימשתי כרכזת קהילת הלהט"ב באילת, אני רואה את ה-'גאווה' בצורה קצת שונה.

אני מאמינה בלהיות חלק מהציבור הישראלי, וחושבת שהגאווה נובעת מהמקום של שוויון מוחלט, ללא צורך לחגוג או לציין את זה במיוחד. השאיפה שלי, עבור הקהילה ועבור המשפחה הפרטית שלי, היא שזה יהיה נון-אישיו, ושלא נצטרך לעשות כתבות על קהילת הלהט"ב, אלא שפשוט נהיה עוד ישראלים, עוד יהודים, עוד משפחות יפות".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל ולקהילת הלהט"ב בפרט?
"נס לא מתייחסת באופן אחר או מיוחד לאף מגזר או קהילה. החברה רואה את כולם כשווים, בדיוק כמו שאני מאמינה שצריך להיות. נס בנויה מגיוון אדיר, וכולנו עובדים וחיים ביום יום, זו לצד זה, באופן טבעי ושוויוני.

חשוב להגיד שאני מרגישה בנוח במקום שבו אני עובדת, כפי שאמרתי, מתייחסים למשפחה שלי ככל המשפחות, וזה כל מה שאני מצפה ממעסיק".

האם לדעתך המצב של להט"בים בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"לצערי הרב, המצב הורע. זה מתחיל במי עומד בראש מערכת החינוך שלנו ואילו תכנים נכנסים לבתי הספר. המצב במדינה של קהילת הלהט"ב לא טוב, ולצערי הוא הולך ומידרדר בשנים האחרונות".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. יש לקהילת היי-טק הרבה מאוד כוח, והיא יכולה למנף את הכוח הזה למקומות מאוד טובים, גם בהקשר הלהט"בי. הייתי רוצה שלא ניתפס כחריגים בנוף.

לדוגמה, ישר עם כניסתי לתפקיד, לפני כשנתיים, הציגו אותי בפני הלסבית הנוספת במשרד. זה היה משעשע ואני בטוחה שנעשה ממקום טוב, מה גם שזאת הייתה מישהי שגדלה איתי באילת והכרנו מצוין, אבל אני רוצה שזה יהיה נון-אישיו. וחוץ מזה, כל אחד ואחת מאתנו הוא.היא הרבה יותר מאשר לסבית, הומו, בי או טרנס. אני אימא לשני זוגות תאומים, אני בת זוג, אני אישה, אני מקצוענית בתחומי ועוד. הלסביות היא החלק הכי קטן בי, ולא רק הוא מגדיר אותי".

רון בן יצחק, מפתחת BI באפספלייר

ספרי על הניסיון שלך כלסבית בהיי-טק.
"הניסיון שלי בהיי-טק הוא בעיקרו חיובי. לא הרגשתי שאני צריכה להסתיר את עצמי, ובמהלך הזמן הגעתי למצב שבו כל המעגל הקרוב, שעובד צמוד אליי, יודע מי אני, וזה מרגיש טבעי לגמרי. זה לא קרה ביום אחד, אבל ההיי-טק, כסביבה, מאפשר את זה יותר ממקומות אחרים. יש פחות שיפוטיות ויותר פתיחות, ואנשים פחות מתעסקים במה שלא קשור לעבודה עצמה".

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא היכולת להרגיש בנוח עם מי שאני ומה שאני, בלי להתנצל ובלי להסביר את עצמי. גאווה היא התשובה לכל השנים שבהן היינו צריכים.ות להסתיר את עצמנו. זו ההכרזה שהגענו למקום של קבלה, בפנים ובחוץ".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל ולקהילת הלהט"ב בפרט?
"אפספלייר היא חברה עם מרקם אנושי מגוון מאוד, וזה ניכר בכל שכבות הארגון. בחודש הגאווה מתקיימים בחברה אירועים שמציינים את החודש, ויש תחושה שהיא מייחסת לזה חשיבות אמיתית".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"כן, והשינוי מורגש. האקלים הפוליטי בשנתיים-שלוש האחרונות, הרפורמה המשפטית, הממשלה הנוכחית ומה שנראה כנסיגה מהתקדמות בזכויות יצרו תחושת חרדה אמיתית בקהילה. הרגשנו שמה שנחשב מובן מאליו – לא כל כך מובן מאליו. ההיי-טק הוא בועה מוגנת יחסית, אבל אנחנו לא חיים רק בתוכה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד יש מה לשפר. חברות רבות מציינות גאווה בחודש יוני ואז חוזרות לשגרה – וזה לא מספיק. גיוון אמיתי הוא לא רק אירועים; הוא בא לידי ביטוי בגיוס, בקידום ובנכונות לשמוע גם כשזה לא נוח. נשים בכלל, ולסביות בפרט, עדיין נמצאות בתת-ייצוג בהיי-טק, והייתי רוצה לראות יותר יוזמות שמשלבות לסביות בתעשייה באופן מכוון ופעיל".

סהר בן שושן, מנהל מוצר בדורלופ

ספר על הניסיון שלך כגיי בהיי-טק.
"לשמחתי, בכל המקומות שבהם עבדתי הייתי מחוץ לארון והרגשתי בנוח עם זה. אף פעם לא הרגשתי צורך להסתיר את מי שאני. אבל, כל להט”ב מכיר את הרגע הזה – בתחילת הדרך, בראיון עבודה או ביום הראשון במקום החדש – שבו הוא לא יודע מול מי הוא יושב ומה הגישה שלו לקהילה.

למרות החשש הראשוני הזה, החוויה שלי בהיי-טק מאוד חיובית. ברוב המקרים הרגשתי שהאנשים סביבי מתעניינים בי כאדם וכאיש מקצוע, ולא מגדירים אותי לפי הנטייה המינית שלי".

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא היכולת להיות מי שאתה בלי לחשוב על זה יותר מדי. זה אומר שאני יכול לדבר על בן הזוג שלי בדיוק כמו שכל סטרייט מדבר על בת הזוג שלו – בלי לחשוש, בלי להתנצל ובלי להרגיש שונה. מבחינתי גאווה היא לא רק מצעדים ודגלים, היא שוויון אמיתי בחיי היומיום".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"המנהלת הישירה שלי היא גם מהקהילה, ומבחינתי זה אומר הכול על רמת הנוחות וההכללה בארגון. אני מרגיש מאוד בנוח להיות מי שאני, בייחוד בגלל העובדה שישנם.ן עוד הרבה להט"בים.ות בדורלופ. הגיוון אצלנו הוא לא משהו שמופיע רק במצגת או באתר החברה, אלא דבר שפוגשים ביום יום, במסדרון ובכל שכבות הארגון".

האם לדעתך המצב של להט”בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"זו שאלה מעניינת, כי לפני כשנה אני ובן הזוג שלי הקמנו את PrideTech – קהילה ללהט”בים.ות בתעשיית הטק. אנחנו מקיימים מפגשים מקצועיים וחברתיים, חלקם סביב טק ונושאים שונים בעולמות הטכנולוגיה, וחלקם פשוט כדי להכיר אנשים חדשים, לבנות קשרים וליצור נטוורקינג. מבחינתי זה מוכיח שיש רצון גדול של אנשים להרגיש חלק מקהילה מקצועית וחברתית שמבינה אותם. למרות האתגרים והמתחים שקיימים כיום במדינה, תעשיית ההיי-טק עדיין מובילה בכל מה שקשור לקבלה, גיוון והכללה, של הקהילה הגאה ובכלל".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"המצב של להט"בים.ות בתעשיית הטק טוב מאוד. תמיד אפשר להשתפר, אבל אם אני מסתכל על החוויה האישית שלי ועל מה שאני רואה סביבי, התעשייה נמצאת במקום מאוד מתקדם. הייתי שמח לראות את אותם ערכים של קבלה, גיוון ושוויון מגיעים למגזרים נוספים במשק, כדי שכל אחד יוכל להרגיש בנוח להיות מי שהוא – לא רק בהיי-טק".

יונתן ג'ורלט, מנהל פיתוח עסקי ב-NTT ישראל

ספר על הניסיון שלך כהומו בהיי-טק.
"אני נמצא בתחילת דרכי המקצועית בהיי-טק, לאחר שסיימתי באחרונה את לימודי התואר הראשון שלי. עד כה אני מרגיש שהתמזל מזלי להיות חלק מסביבה מקצועית מקבלת, פתוחה ופרוגרסיבית. הנטייה המינית שלי לא נתפסת כעניין מיוחד או כמשהו שמגדיר אותי במקום העבודה, אלא כחלק טבעי ממי שאני.

ב-NTT ישראל אני מרגיש שיש לי מקום אמיתי. מקום להביע את דעתי, לשתף ברעיונות שלי ולהיות נוכח כפי שאני. מעולם לא הרגשתי שונה או חריג בגלל הזהות המינית שלי, אלא להיפך. אני מוקף באנשים שמקבלים אותי באופן מלא ומאפשרים לי להיות הגרסה האותנטית ביותר של עצמי".

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא היכולת להסתכל על עצמך, לזהות את הדברים שמייחדים אותך, ולראות בהם מקור לכוח ולא סיבה להסתתרות. זו היכולת לאהוב את הייחודיות שלך, לחגוג אותה ולהיות גאה במי שאתה, על כל הגוונים והצבעים שמרכיבים אותך.

בעיניי, גאווה אמיתית היא לא לתת לנטייה המינית להיות המאפיין היחיד שמגדיר אדם, אלא לראות את מכלול הזהויות, הכישורים, החלומות והערכים שלו. בנוסף, גאווה היא היכולת להיות גלוי ואותנטי, ולדעת שהאנשים סביבך מקבלים אותך בזרועות פתוחות".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"זכיתי לעבוד בסביבת עבודה פתוחה ומקבלת במיוחד. על אף שאנחנו צוות קטן יחסית, ערכי השוויון, קבלת האחר והגיוון מורגשים היטב ביומיום. הצוות שלנו משקף במידה רבה את הפסיפס של החברה הישראלית – הומו, אם חרדית שעוסקת בסייבר, כותבת תוכן בריטית, מתכנת ממוצא רוסי, וזו רק הרביעייה הפותחת. הגיוון האנושי הזה יוצר סביבת עבודה עשירה, יצירתית ומכילה.

NTT ישראל מביעה תמיכה בקהילה הגאה. עם פתיחת חודש הגאווה, מנהלת האופרציה של המשרד דאגה לעדכן את חומרי המיתוג הפנימיים, כולל רקעים ממותגים ותגי עובד מיוחדים, כאות לסולידריות ותמיכה".

האם לדעתך מצבם של להט"בים בישראל בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"למרות ההתקדמות הרבה, עדיין לא פשוט להיות חלק מהקהילה הלהט"בית בישראל. מצד אחד, אני חי בתל אביב, עובד בחברת היי-טק מתקדמת ומוקף באנשים מקבלים ותומכים. החיים כהומו בתל אביב, ובמיוחד בפלורנטין, שנחשבת לאחד המרכזים הבולטים של הקהילה הגאה, יכולים להיות חוויה מעצימה ומלאת חופש.

מהצד השני, המציאות בישראל מורכבת הרבה יותר. ישנם עדיין חברי קהילה שמתמודדים עם אפליה, אלימות ואתגרים משמעותיים. במיוחד בולט מצבם.ן של אחיי ואחיותיי בקהילה הטרנסג'נדרית, שנאלצים.ות להתמודד עם גילויי שנאה ואלימות בתדירות גבוהה מדי. בנוסף, זוגות חד מיניים עדיין מתמודדים עם חסמים בתחומי הנישואין, ההורות וההכרה המלאה בזכויותיהם.

בתעשיית ההיי-טק אני רואה שינוי משמעותי לטובה. הקהילה הגאה הפכה לחלק טבעי ובלתי נפרד מהאקו-סיסטם, ודמויות בולטות, כמו אסף רפפורט, מהוות מקור השראה עבור רבים. עם זאת, המחויבות לגיוון והכללה צריכה להתקיים לאורך כל השנה, ולא רק בחודש יוני".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. הייתי רוצה לראות ייצוג רחב יותר של כלל חברי הקהילה הגאה בכל הדרגים והתפקידים, ובמיוחד בתפקידי ניהול והובלה בכירים, שבהם הנוכחות עדיין אינה מספקת. בנוסף, הייתי שמח לראות יותר התאמות ותמיכה עבור משפחות וזוגות להט"ביים בתנאי ההעסקה ובהטבות. חשוב גם להמשיך להעלות מודעות ולהעמיק את ההיכרות של עובדים ומנהלים עם האתגרים הייחודיים שעימם מתמודדת הקהילה".

מתן גלברג, מנהל מוניטיזציית סוליטר בפלייטיקה

ספר על הניסיון שלך כגיי בהיי-טק.
"הצטרפתי לפלייטיקה לפני שנתיים וחצי. עוד לפני שהגעתי שמעתי דברים חיוביים על החברה – לא רק בהיבט המקצועי והטכנולוגי, אלא גם על סביבת העבודה המכילה והפתוחה כלפי הקהילה הלהט"בית. מהרגע הראשון שלי בארגון התאהבתי והרגשתי שאני יכול להיות מי שאני, ואין כל צורך שאשאיר חלקים מהזהות שלי מחוץ לדלת המשרד. מקבלים אותי בדיוק כפי שאני, וזה מאפשר לי להביא את מקסימום היצירתיות והאנרגיה שלי לעבודה".

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא היכולת והזכות לחיות בכל יום מחדש בלי מסכות. זה אומר לחיות את החיים שלי בחופשיות, מבלי לחשוש משיפוטיות".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל ולקהילת הלהט"ב בפרט?
"בפלייטיקה, הגיוון והתמיכה בקהילה הם לא סיסמה, אלא מחויבות עמוקה ומתמשכת, שמלווה את הארגון לאורך שנים רבות. בכל שנה החברה מתמקדת בקו מנחה שמוביל את הפעילות. השנה, למשל, הקו המנחה הוא Celebrating Everyone, והוא מלווה את הפעילויות בחברה לאורך כל השנה.

הכוח האמיתי בפלייטיקה מגיע מההמשכיות והעקביות של העשייה – הן בתוך הארגון והן מחוצה לו, בחברה הישראלית. בתוך פלייטיקה פועל באופן קבוע התא הגאה שלנו, LGBTika, שדואג להביא את הקול, הזהות והגיוון של העובדים והעובדות. רוח העשייה הזו באה לידי ביטוי, למשל, בקמפיין תצלומים מרגש שעשינו בעבר, והציג את הפנים המגוונות של חברי.ות הקהילה כהורים, בני ובנות זוג, אנשי.נשות טכנולוגיה ומשרתי.ות מילואים.

במקביל, החברה מקפידה לתרגם את המחויבות הזו לתמיכה חברתית רחבה בחוץ. בשנתיים האחרונות פלייטיקה תמכה בחיזוק קהילת בני.ות הגיל השלישי מהקהילה, בשיתוף פעולה עם המרכז הגאה בתל אביב, ולפני כן פעלה יחד עם ארגון הנוער הגאה, איגי, במטרה לתמוך בבני נוער ובצעירים הלהט"בים.ות.

השנה, פלייטיקה לקחה לקחת חלק במצעד הגאווה בתל אביב, עם אוטובוס בשיתוף ForReal של ערן סוויסה. באוטובוס התארחו חברי התא הגאה לצד משפיענים ויוצרי תוכן, וה-DJ מיסטרמיס, הפופולרי בקהילה".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"התשובה לשאלה הזו תלויה בשני משתנים: בארגון שבו אתה עובד ובמיקום הגיאוגרפי שלך. בדיוק כפי שלגור בתל אביב או בדרום הארץ מייצר חוויית חיים שונה לחלוטין עבור חבר.ת קהילה, כך גם מקום העבודה משנה את כל התמונה. אני מכיר המון אנשים שלא יצאו מהארון במקום העבודה, על אף שבחיים האישיים שלהם הם מחוץ לארון".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בכל מקום עבודה, ובפרט בתעשיית ההיי-טק, היחס לאדם צריך להתבסס על הכישורים והמקצועיות. המטרה היא לייצר סביבה מכילה שמקבלת את השונות בכל אדם – בין אם זו הנטייה המינית שלו, המגדר או כל מאפיין אישי אחר, מבלי שתהווה פקטור כלשהו בכל נושא. ברגע שקבלת האחר תהיה מצב טבעי ומובן מאליו בכל החברות והארגונים, נדע שעשינו את השיפור האמיתי".

ניקול וויליס להב, מנהלת פרויקטים בצוות תוכן ב-וייבר

ספרי על הניסיון שלך כלסבית בהיי-טק.
"התחלתי לעבוד בהיי-טק בערך שנה לפני שהתחתנתי עם אשתי, נטע. אף פעם לא הרגשתי שונה מכל בת זוג או אימא אחרת במשרד. תמיד הרגשתי בנוח לשתף ולדבר על הזוגיות והמשפחה שלי עם החברים לעבודה, ולא זכור לי שאי פעם נתקלתי באמירות לא נעימות או ביחס שונה".

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא קודם כל לא להרגיש שונה. אני בהחלט מרגישה חלק מהקהילה הגאה, אבל התפיסה שלי עברה שינוי. בעבר הרגשתי חלק מקהילה לסבית גלובלית ולצערי, מאז ה-7 באוקטובר זה השתנה לחלוטין, בעקבות היחס המפלה שמקבלות ישראליות ויהודיות בעולם.

אני מרגישה שייכות חזקה לקהילה המקומית בארץ, אבל השייכות הזו כבר לא מנהלת את חיי היום יום שלי. הזהות הלסבית היא חלק ממכלול הזהויות שלי, ותופסת כיום מקום מעט יותר משני. עבורי זו גאווה אמיתית, כי השאיפה שלי תמיד הייתה שהיותי לסבית יהיה פשוט נון-אישיו".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל ולקהילת הלהט"ב בפרט?
"ב-וייבר אני מרגישה בנוח להיות לחלוטין מי שאני לדבר על עצמי ועל המשפחה שלי בחופשיות. מעולם לא נתקלתי ביחס חריג כלשהי או בתגובה שונה בגלל היותי לסבית, ובעיניי זה הדבר הכי חשוב בסביבת עבודה.

מעבר לתחושה האישית, החברה דואגת להראות תמיכה ניכרת. תמיד יש ציון של חודש הגאווה ודגלי הגאווה תלויים במשרד לאורך כל השנה, ולא רק ביוני".

האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה?
"המצב שלנו הפך למורכב מאוד בשנים האחרונות. כפי שציינתי, אני מאוד מושפעת מהיחס כלפינו בעולם. אם בעבר, כשהייתי מטיילת בחו"ל אוטומטית הייתי מחפשת ומבקרת במרחבים וקהילות של להט"בים.ות, כיום אני נמנעת מזה לחלוטין".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"המשימה הכי חשובה של תעשיית ההיי-טק היא לייצר סביבה שבה כל עובד ועובדת ירגישו בנוח להיות מי שהם והן מהרגע הראשון. זה קריטי במיוחד עבור עובדים חדשים, שמצטרפים לחברה ועדיין מנסים להבין את התרבות הארגונית ו-'מי נגד מי'. במובן הזה, אני חייבת לציין שיש לי מזל גדול לעבוד ב-וייבר – חברה שחרטה על דגלה את קבלת האחר והגיוון, ומיישמת את זה בצורה נפלאה ביום יום".

חלקו השני של הפרויקט יפורסם מחר (ג').