"AI זה לא קסם ומנהיגות טכנולוגית אינה מעשה כשפים"

"יש למנמ''ר.ית אתגרים חדשים: לא רק יעדי ה-IT ה-'קלאסיים', של יציבות, זמינות והתייעלות - כי אם AI שה-IT הופך אותה למחוללת השינוי הארגוני הנכסף", אמר טובי כוכב, שותף ו-CTO בחטיבת הייעוץ של דלויט ישראל

טובי כוכב, שותף ומנהל הטכנולוגיות של חטיבת הייעוץ בדלויט ישראל.

"הבינה המלאכותית איננה חדשנות נקודתית. ה-AI מצויה בארגז הכלים של ה-IT וככזו, היא משנה את תהליכי קבלת ההחלטות בארגון. הבינה המלאכותית מייצרת ערך ומציבה לארגונים אתגר תחרותי בשוק. מצב חדש זה מציב בפני המנמ"ר.ית אתגרים חדשים: לא רק יעדי ה-IT ה-'קלאסיים', של יציבות, זמינות והתייעלות – כי אם AI שה-IT הופך אותה למחוללת השינוי הארגוני הנכסף. AI איננה קסם, ומנהיגות טכנולוגית היא לא מעשה כשפים. אלה שיצליחו הם אלה שיידעו להוביל את הארגון באופן הנכון, בצורה סדורה, עם יכולת להרחיב את היקף ההשפעה של הבינה המלאכותית, ואז ישכילו לייצר ערך עסקי. תוך כדי, גם תפקידם של המנהיגים הטכנולוגיים ישתנה", כך אמר טובי כוכב, שותף ומנהל הטכנולוגיות בחטיבת הייעוץ של דלויט ישראל.

כוכב דיבר במסגרת מפגש של פורום GENAi מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים במשרדי דלויט ישראל בתל אביב. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

בדבריו הציג כוכב חמישה עקרונות מומלצים למימוש, כדי שארגונים יהיו טובים יותר בעידן חדש זה. "העקרון הראשון", אמר, "הוא להביא ערך עסקי – ולא להביט רק על הטכנולוגיה". לדבריו, "הגענו לשלב שבו הצלחת ה-AI לא נמדדת בהיקף הפיילוטים הנעשים בתחום, אלא בבחינת כל מקרה שמביא תוצאות מוכחות. התעדוף ייעשה על בסיס כמה מדדים: ההשפעה העסקית, הישימות הטכנית, הזמינות של הנתונים, זיהוי הסיכון ומועד קבלת הערך".

העקרון השני, לפי כוכב, הוא שאיכות ה-AI בארגון היא כאיכות התשתית שלה והחיבור לתהליכים. "בינה מלאכותית לא תניב ערך אם היא לא תחובר לתהליכים", ציין. "אז, ארגונים צריכים לשאול את עצמם מה הם עושים, ובהתאם – לבנות ארכיטקטורה נכונה, כאשר הדאטה הארגונית חייבת להיות נקייה ומוכנה ל-AI. כעומק איכות הדאטה – כך יהיה עומק השימוש ב-AI".

מתי עולה חשיבות המנמ"ר.ית?

הדובר הוסיף שהעקרון השלישי הוא ממשל, אמון – וסיכון. לפי כוכב, "עולם ה-AI מציג אתגר 'מטורף' בשדות רבים: הגנת הפרטיות, אבטחת מידע, אמינות התוצרים, הטיות לסוגיהן, אחריותיות ויכולת הסברתיות – האם המודל מסוגל להסביר למה התוצאה שהושגה היא הנכונה. ככל שמערכות ויישומי הבינה המלאכותית מוטמעים באופן עמוק יותר כך עולה החשיבות של אנשי ה-IT, והמנמ"ר.ית בראשם: עליהם.ן לוודא שפעילות הארגון בתחום נעשית בצורה בטוחה ומאובטחת".

שינוי ארגוני בעידן הביחד

"הבינה המלאכותית היא לא רק טכנולוגיה והשגת ערך עסקי", תיאר כוכב את העקרון הרביעי. "היא גם מודל הפעלה: כיצד מתקבלות החלטות, איך עוברים מפיילוט לייצור עם יכולת הרחבה שלו ובאיזה אופן עובדות ביחד קבוצות שונות – אנשי הדאטה, הביזנס, הסיכונים והסייבר. כמו כן, צריך לקבוע מיהו 'בעל הבית' על המקרה הנדון. על ה-IT, והמנמ"ר.ית בראש, לבנות מנגנון – ולא רק פתרון".

"בסופו של יום, אנשים הם כל הסיפור", תיאר כוכב את העקרון החמישי. "מדובר בשינוי שהוא לא רק טכנולוגי, אלא גם תרבותי-ארגוני. המנמ"ר.ית חייב.ת להוביל שינוי ארגוני ב-'עידן הביחד'. חשוב לשלב בין מומחי טכנולוגיה, אנשי דאטה והגורמים העסקיים בארגון. לחלקם נדרשים כישורים חדשים. על ההנהלה להבין איך לעבוד עם AI – לא רק לאשר השקעות בתחום. עוד נדרש להגדיל את מערכי ההדרכות לטובת הכשרות מקצועיות בתחום. יש לעשות זאת באופן רחב ורוחבי בארגון, ולא להתמקד רק בטאלנט".

לסיכום הוא אמר כי "בסופו של עידן זה, הארגון שיזכה לא יהיה זה שיביא את המודל הכי מתקדם – אלא מי שיידע לחבר בין הטכנולוגיה לעובדי הארגון הלא טכנולוגיים. תפקיד המנהיג הטכני הוא לא רק להביא מערכת גיבוי, למשל – אלא להשיא ערך, שיניב חדשנות לא נקודתית. מנהיג טכני שכזה פשוט משנה את הארגון".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים