"ישראל חייבת לדאוג לאספקה עצמית של משאבי AI"

"מדינת ישראל חייבת לדאוג לאספקה עצמית של משאבי AI ולהיות חוליה פיזית בשרשרת האספקה העולמית של הבינה המלאכותית. יש לנו חלון הזדמנויות שהולך ומצטמצם", כך אמר היום (ג') אביתר פרץ, סגן החשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר.

פרץ נטל חלק בפאנל שעסק באתגרי הבינה המלאכותית, שהתקיים במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס נפתח היום בירושלים ויימשך יומיים. את הפאנל הנחתה דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון.

לדברי פרץ, המגמה העולמית מלמדת שלא מספיק להוביל את תחום הבינה המלאכותית רק באמצעות ההון האנושי, שבו ישראל מצטיינת, אלא צריך לעשות זאת גם במישור הפיזי. "המוח היהודי כבר לא מהווה תעודת ביטוח, משום שהמרוץ ל-AI הוא גם מרוץ של חומרה ואנרגיה", אמר. "לכן, עלינו לעבור מנכסים וירטואליים לנכסים פיזיים, כגון הקמת חוות שרתים, מרכזי עיבוד, מתקני אימון מודלים, מעבדות חדשנות ומפעלי שבבים".

גם ב-AI: אינטרסים גלובליים שאינם בהכרח לטובת ישראל

פרץ ציין כי יש אינטרסים גלובליים, שלא בהכרח פועלים לטובת ישראל, ושדוחפים להגבלת אספקת יחידות עיבוד גרפיות (GPUs) ושאר חומרה שתומכת בשירותי AI. לדבריו, זוהי עוד סיבה מדוע "אם לא נייצר כבר היום זמינות של תשתיות פיזיות, ביום פקודה יהיה מאוחר מדי".

סגן החשב הכללי דיבר על המחסור העולמי בזמינות אנרגיה, בשל הצריכה הגבוהה של מערכות ותשתיות בינה מלאכותית. "מדינות המפרץ קונות הכול בכסף, אבל מי שחושב שהפתרון יגיע מהמפרץ – טועה. בלי הון אנושי, ובתנאי אקלים של 50 מעלות במדבר, אף פתרון המבוסס על תשתיות מים ואנרגיה לא יספיק. לכן הן לא יכולות לפתור לבדן את הבעיה העולמית. זו הזדמנות עבורנו ליצור מצב שבו שרשרת האספקה העולמית של ה-AI לא תוכל לפעול בלעדינו", אמר.

"עלינו להחליף משקפיים"

פרץ הוסיף כי "אי אפשר לבחון את היתרון היחסי של מדינת ישראל במונחים של החזר השקעה ליניארי, או של הפסד שנובע ממחירי אנרגיה או מהשקעה שנראית לא הגיונית. עלינו להחליף משקפיים. העולם השתנה וממשיך להשתנות. מנועי הצמיחה יהיו במקומות שבהם תפעל הכלכלה העולמית, ובשנים הקרובות, כמעט כל פעילות כלכלית תושפע מהבינה המלאכותית – הן באמצעות שינוי תהליכים והתייעלות כוח האדם, והן על ידי צריכת משאבי AI והתשתיות הנלוות להם".

"לא בונים חזון על בסיס נתוני העבר, ואפילו לא על בסיס ההווה. אם נעבוד לפי האקסלים של אתמול – נישאר מאחור", הזהיר. "לאורך ההיסטוריה, בכל פעם שאנשים במדינה שלנו חשבו על חזון פורץ דרך, תמיד היו מי שביקשו לעצור את הסוסים. התפקיד שלנו, כפקידות בכירה, הוא לדבוק בחזון, וכשכולם אומרים 'לא' – לדעת לומר 'כן'".

"רבים ניסו לשכנע לא לבצע את נימבוס; הם התבדו"

בהמשך הוא התייחס לפרויקט הענן הלאומי נימבוס. לדבריו, "רבים ניסו לשכנע את הממשלה שלא לבצע אותו, משום שלא האמינו בהצלחתו. הם התבדו: כיום, נימבוס הוא מנוע צמיחה שמניע תעשיות שלמות".

עוד ציין פרץ כי "אגף החשב הכללי משתף פעולה עם המטה הלאומי לבינה מלאכותית, בין היתר באמצעות קידום תשתיות AI. החשב הכללי היוצא, יהלי רוטנברג, הניח את היסודות למהלך, והחשבת הכללית הנוכחית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מנתבת את משאבי האגף כדי להפוך את החזון הזה למציאות".

ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היה בין משתתפי הפאנל, והציג את החזון של המדינה בתחום. הוא ציין כי יש תוכניות מפורטות לעשור הקרוב, שיפורסמו בקרוב. עוד השתתפו בפאנל עדינה אקשטיין, סמנכ"לית התפעול של למונייד, וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית "דמוקרטיה בעידן המידע" במכון הישראלי לדמוקרטיה.