"היכן שיש שקיפות באתרי הרשויות – יש פחות שחיתות"

"מתוצאות מדד השקיפות של אתרי הרשויות המקומיות שפורסם אתמול (א') עולה כי היכן שיש שקיפות – יש פחות שחיתות, והמודעות בקרב ראשי הערים לנושא זה הולכת וגדלה", כך אומרת השופטת בדימוס, ד"ר דפנה אבניאלי, יו"ר עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל) בראיון לאנשים ומחשבים. 

העמותה פרסמה כאמור אתמול את מדד השקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לשנת 2025. המדד נערך בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי.

ד"ר אבניאלי מונתה לתפקיד ביולי אשתקד, והחליפה את השופטת בדימוס נילי ארד, לאחר שמונה שנות כהונה. אבניאלי כיהנה כשופטת בבתי משפט השלום והמחוזי בתל אביב במשך 25 שנים. בנוסף, שימשה כמרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, במכללה האקדמית נתניה ובמכללה למינהל.

לאחר פרישתה מכס השיפוט ניהלה במשך שנים את המכון לאמנות המשפט, שאותו יזמה והקימה במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיימה את תפקידה שם, מונתה לתפקידה הנוכחי. כמו כן פרסמה ד"ר אבניאלי שני ספרים: חסינות אישי ציבור ו-דיני חסינות.

מדד של עמותת שבי"ל בחן ודירג אותה. השקיפות באתרים של הרשויות המקומיות. צילום: אילוסטרציה: ChatGPT

האם אפשר ללמוד מתוצאות הסקר השנתי שיש פחות שחיתות ברשויות המקומיות?
"אני לא יכולה לומר באופן קטגורי אם רמת השחיתות נמוכה או גבוהה יותר. אבל אני יכולה לומר שלמדתי מהסקר שקיימת עלייה במודעות של ראשי הרשויות לקשר שבין שקיפות לשחיתות. יש רצון להשתפר, וזו אמירה חשובה ביותר. ככל שהשקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות גבוהה יותר, כך עולה רמת האמון של הציבור בגורמי המקצוע, בנבחרי הציבור ובראשי הרשויות עצמם. הם רואים במדד כלי לבחינה עצמית, ולא מדד חיצוני שבא לבקר אותם. בטקס שנערך אתמול דיברו נציגים משלוש רשויות – כפר סבא, גבעתיים וקריית מוצקין. מבלי שתיאמו ביניהם, המסר של כולם היה זהה: מדד השקיפות הוא כלי חשוב בפעילות שלהם, המסייע לשפר את הקשר עם התושבים. ואכן, השנה ראינו רשויות ששיפרו את ציוניהן בהשוואה לשנה שעברה, וזו בעצם המטרה שלנו – לא רק לתת ציון, אלא לסייע בשיפור השקיפות באתרי הרשויות".

מה אפיין השנה את הסקר?
"דגמנו השנה מספר שיא של 123 רשויות, המשרתות כשמונה מיליון תושבים – נתח משמעותי מאוד מהאוכלוסייה בישראל. הסקר בדק 114 קריטריונים, אשר התפתחו והתרחבו לאורך השנים. התחלנו עם 15 קריטריונים בלבד, והגידול מעיד על הרצון ההולך וגובר של הרשויות לשתף איתנו פעולה. זהו תהליך שנבנה לאורך שנים ולא קרה ביום אחד".

הסקר מדד שורה ארוכה של קריטריונים. היכן נמצאו החולשות והחוזקות?
"בכל הרשויות, כולל אלו שקיבלו ציונים גבוהים, תחום הכספים והמידע הכספי לציבור קיבל ציונים נמוכים יחסית. זהו נושא שנמליץ להתמקד בו בשנה הבאה. לעומת זאת, בתחומים אחרים – כמו מידע לציבור, מכרזים ומענה לתושבים – אנו מזהים שיפור ניכר".

שביעות הרצון של ראשי הערים שקיבלו ציון גבוה מובנת. מה קורה עם רשויות שקיבלו ציונים נמוכים?
"ברוב הרשויות שקיבלו ציונים נמוכים, הסיבה היא מודעות נמוכה. לא כל ראשי הרשויות סבורים שיש צורך לחשוף הכל, והם לא תמיד מודעים לכך שגם תחומים כמו מכרזים אינם משרתים רק את תושבי העיר, אלא כל גורם המעוניין להתמודד במכרז. הציון נועד להוות אתגר ולעודד את הרשות להשתפר. במהלך השנה אנחנו יושבים עם נציגי הרשויות ומסייעים להם לשפר את השקיפות. הדבר בא לידי ביטוי בתוצאות השנה, כאשר ראינו רשויות רבות ששיפרו את ציוניהן. יש רשויות שלוקחות את הנושא צעד אחד קדימה. בגבעתיים, למשל, מונה גורם ייעודי שאחראי על נושא השקיפות בכל אגפי העירייה. אנחנו רוצים להמליץ על מהלך דומה לכל הרשויות. בנוסף, אנו שוקלים לפנות למרכז השלטון המקומי כדי להרחיב את שיתוף הפעולה בנושא".

איפה הבינה המלאכותית נכנסת לפעילות שלכם בבדיקת האתרים?
"הרשויות המקומיות אינן חושפות את היקף ההשקעה שלהן בבינה מלאכותית בהפעלת האתרים, אך אין ספק שהטכנולוגיה כבר נמצאת שם. ברמה הפנימית שלנו, אנחנו בהחלט בוחנים אפשרות לשלב כלי בינה מלאכותית בתהליך הבדיקות, ואנחנו עובדים על כך בימים אלה. זה עשוי לסייע לצוותי הסטודנטים שלנו, שסורקים באופן ידני את אתרי הרשויות, לבצע בדיקות עומק רחבות ומקיפות יותר".

אפשר להשליך מנושא השקיפות ברשויות המקומיות לרמת השחיתות בישראל בכלל?
"אנחנו לא עוסקים בכך באופן ישיר, אלא ממוקדים בשלטון המקומי. ישראל אכן ירדה בשנים האחרונות בדירוג מדד תפיסת השחיתות העולמי. העובדה שקיימים מקרי שחיתות ברמה האישית היא ידועה, אבל הטיפול בנושא הזה נמצא באחריותם של גופים וארגונים אחרים".