מחקר: 57% מהעובדים בישראל משתמשים ב-AI – מעל לממוצע באירופה

מחקר חדש ממחיש עד כמה ה-AI חדרה לשוק התעסוקה – ולא רק להיי-טק: 57% מהעובדים בישראל משתמשים בכלי בינה מלאכותית לעבודתם לפחות פעם בשבוע לצורך עבודתם, כאשר 26% עושים זאת לפחות פעם ביום. 10% משתמשים פעם-פעמיים בחודש, ו-8% – פחות מכך. עוד עולה מהנתונים ש-75% משתמשים בכלי AI מחוץ לעבודתם לפחות פעם בשבוע – 42% מהם עושים זאת בכל יום.

המחקר, שהתפרסם אתמול (א'), נערך על ידי בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה בחודשים נובמבר-דצמבר אשתקד, בקרב כ-1,300 עובדים. זהו מחקר ראשון מסוגו בישראל, והוא מגיע על רקע הדרישה ההולכת וגוברת מצד המעסיקים לשימוש בכלי בינה מלאכותית. מובילי המחקר היו ד"ר אלה שחר מחטיבת המחקר בבנק ישראל וגלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. העובדים נשאלו על מידת השימוש שלהם ב-AI, על סוג השימוש, על החסמים ועוד.

נתוני המחקר מראים שהשימוש ב-AI בקרב העובדים בישראל – כאמור, 57% משתמשים בה לפחות פעם בשבוע – גבוה מזה שקיים במדינות נבחרות באירופה – נורבגיה, שווייץ, פינלנד, הולנד, דנמרק, לוקסמבורג, אסטוניה ואוסטריה.

מה הסיבות של העובדים שלא משתמשים בכלי AI?

מרבית העובדים שלא משתמשים ב-AI באופן תדיר בעבודתם ציינו שאין להם צורך בכלים אלה, כאשר חלקם ציינו שהם לא נחשפו מספיק לבינה המלאכותית. המחקר אף מצא הבדלים משמעותיים בין קבוצות הגילאים השונות, כאשר צעירים עד גיל 45, בעלי השכלה גבוהה ועובדי היי-טק משתמשים יותר בבינה מלאכותית בעבודה מאשר המבוגרים יותר. בקרב עובדים מהמגזר החרדי נותר השימוש ב-AI נמוך יותר מאשר במגזרים האחרים גם לאחר שמביאים בחשבון הבדלים במאפייני העובדים ומקום העבודה. בבנק ישראל ובמכון הישראלי לדמוקרטיה מעריכים כי העדר כישורים דיגיטליים או כישורים דיגיטליים נמוכים, נגישות לכלי AI והעדפות חברתיות ביחס לשימוש בטכנולוגיה משחקים כאן תפקיד.

עם זאת, החוקרים מצאו ביקוש רחב ביותר בקרב העובדים ללמידת AI או לשיפור השליטה שלהם בכלים – 82% מהם הביעו רצון לעשות זאת.

סביבה ארגונית תומכת מעלה את השימוש ב-AI

עוד מעלה המחקר כי השימוש ב-AI בעבודה עולה ככל שיש סביבה ארגונית תומכת יותר. במרבית מקומות העבודה (59%) של העובדים שהשתתפו בו המעסיק מאפשר שימוש ב-AI, ובכמחצית מהם הוא אף מעודד את השימוש. עם זאת, שיעור משמעותי מהעובדים (40%) דיווחו כי במקום עבודתם אין מדיניות ברורה בנושא או שהם לא יודעים מהי. אינדיקציה נוספת לתמיכה מוגבלת של מעסיקים בשימוש איכותי בבינה מלאכותית הינה שכיחות הגרסאות החינמיות: 75% ממשתמשי ה-AI בעבודה דיווחו כי הם משתמשים בעיקר בגרסאות חינמיות. גרסאות אלה נחותות יותר מבחינת הביצועים והדיוק שלהן.

כשליש מהעובדים המשתמשים ב-AI ציינו שהיא הביאה לשיפור משמעותי בביצועיהם. נתון מפתיע הוא שרק 15% מהעובדים חוששים כי הבינה המלאכותית תביא לפיטוריהם בטווח של שנתיים-שלוש.

"במבט כולל", מסכמים עורכי המחקר, "הממצאים מצביעים על רמת חדירה גבוהה של AI בישראל, אך גם על כך שאיכות השימוש וההטמעה הארגונית עדיין מתגבשות. הדבר משתקף בשימוש רחב בכלים חינמיים, בחוסר בהירות לגבי מדיניות השימוש בחלק ממקומות העבודה, בצורך בהכשרה מעשית ובחשש מטעויות בתוצרים. לכן, האתגר המרכזי הוא מעבר משימוש רחב לשימוש איכותי, בטוח ומבוסס יותר. בהתאם לכך, המלצות המדיניות מתמקדות בעידוד שימוש איכותי בבינה מלאכותית בקרב עסקים בעלי חסמי אימוץ ובמגזר הציבורי, בקידום למידה לאורך החיים לשיפור מיומנויות העובדים ולצמצום פערים, ובהיערכות לשינויים אפשריים בשוק העבודה על רקע שיעור החדירה הגבוה של ה-AI".