"כדי להפוך את הנגב למנוע צמיחה נדרש אקו-סיסטם של הצלחות"

"הנגב יכול להיות לא רק אלטרנטיבה – אלא מנוע צמיחה לאומי חדש. כדי למשוך יזמים, חברות, חוקרים והון – צריך לייצר מסה קריטית של הצלחות, להביא הנהגה וניסיון מוכח שאנשים נמשכים אחריהם, ולהקים אקו-סיסטם שלם: תשתיות, מתקנים, חיבורים לתעשייה ולצבא", כך אמר ארנון קולמבוס, מנכ"ל חממת אינגב (InNegev), הפועלת בנגב מזה שש שנים. קולמבוס דיבר בפאנל שעסק ברובע החדשנות בבאר שבע, במסגרת כנס בנושא: "איך מביאים 4 יוניקרונים" לנגב והדרום. בפאנל השתתפו גם רוני פרומקיס, מנהלת רובע החדשנות, ויוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, שהינחה את הכנס כולו.

"מעל הכל נדרש תכלול חכם והובלה מקומית חזקה שמחברת הכל לכדי מערכת אחת אשר עובדת ביעילות לאורך שנים", אמר קולמבוס.

בתשובה לשאלת המנחה, מדוע החממה שהוא מנהל מתמקדת דווקא בדיפטק אמר קולמבוס: "דיפטק הוא אתגר ארוך טווח (6-10 שנים), ולכן דורש מודל אחר – כזה שהנגב דווקא מתאים לו במיוחד: הון ותשתיות סבלניות לטווח ארוך, חיבור עמוק לתעשיות ולמולטי-דיסציפלינריות, ניצול יתרון ייחודי של שטחים לניסויים וניצול יתרונות שאין במרכז".

בהמשך סיפר קולמבוס כי פעילות החממה מבוססת על שילוב של Early Stage עם תעשיות עומק. "ההישגים של השנים האחרונות הם רק ההתחלה – ובעשור הקרוב זה צריך לקרות 'על סטרואידים', אמר קולמבוס.

"למקם את באר שבע כמרכז לאומי לחדשנות מבוססת דיפטק"

פרומקיס, מנהלת רובע חדשנות באר שבע, ציינה כי "הרובע הוא מודל עירוני-כלכלי, על בסיס הבנה כי פארק היי-טק לבד לא מייצר השפעה רחבה על העיר, ולכן מחברים בין עוגנים נוספים כגון אקדמיה, בית חולים, תעשייה ושכונות מגורים. הרובע נועד לחבר בין כל הגורמים האלו". היא הוסיפה וציינה כי "כך מייצרים זרימה אמיתית של ידע, אנשים והזדמנויות ועירוב שימושים, שיוצר קהילה פעילה, במטרה לתרגם את היתרונות המקומיים ליזמות, לחברות ולתעסוקה בקנה מידה".

פרומקיס ציינה עוד שבאוניברסיטת בן גוריון לומדים 20,000 סטודנטים, מתוכם 8,000 במקצועות מדע, טכנולוגיה והנדסה, ומתוכם כ-3,500 בתארים מתקדמים. כמו כן ציינה את בית החולים סורוקה, עם 900 רופאים ובית ספר לרפואה. כל אלו מתממשקים, לדבריה, לתעשיות מבוססות מו"פ ב-נאות חובב ובאזורים אחרים.

בתשובה לשאלה מה היעדים שהעירייה מציבה לחמש השנים הבאות, השיבה פרומקיס: "אנו שואפים לבנות מנוע שמייצר סטארט-אפים בקצב קבוע, להעלות את כמות החברות שנשארות וגדלות בדרום, ולמקם את באר שבע כמרכז לאומי לחדשנות מבוססת דיפטק". היא הוסיפה שאכן האתגר הוא לסנכרן בין המערכות והיא מקווה שקצב ההצטרפות של חברות ועסקים יגבר בשנים הבאות.