הצניחה במניות הטק: למה זה קורה ומה ההשפעה על המנמ"רים?

הירידות במניות של רבות מחברות הטכנולוגיה בוול סטריט נמשכות כבר ימים אחדים, על רקע החשש של המשקיעים מההוצאות הכבדות שלהן על AI ותשתיות בינה מלאכותית. החששות האלה לא נולדו בימים האחרונים, אולם הם קיבלו משנה תוקף לאור ההודעות של כמה וכמה חברות שהן מתכוונות להגדיל את ההשקעות בתחום, והעובדה שהן לא הציגו מתווה ברור מתי המשקיעים והחברות יראו את החזר ההשקעה.

הירידות נמשכו אתמול (ב'): אמנם, מניית אמזון, שירדה ביום ו' ב-1.4%, שינתה מגמה ועלתה ב-2.2%, אולם מיקרון איבדה 5.8% מערכה ומניית מיקרוסופט ירדה ב-2.83%. יש להוסיף לכך את אורקל: החברה הודיעה אתמול שהיא מתכוונת למכור מניות ולגייס אג"ח בשווי כולל של 20 מיליארד דולר, ולהפנות את הכסף להשקעות בתשתיות AI. המשקיעים היו מאוד לא מרוצים מההודעה והמנייה של החברה צנחה ב-8.76%.

ויש גם את אינטל, אם כי המקרה שלה שונה: מניית החברה צללה במסחר ביום ו' ב-29% – שיא שלא נראה מאז 1974 – ואתמול היא צנחה ב-8.8% נוספים, אולם כאן הסיבות הן תחזית שאכזבה את המשקיעים והמצב הבעייתי של החברה בשוק ה-PC.

למה זה קורה?

דרור ברגר, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של אלטשולר שחם, אומר כי הירידות החדות הללו נובעות משילוב של גורמי מקרו ומיקרו, שהתלכדו לכדי "סערה מושלמת" בסקטור.

דרור ברגר, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של אלטשולר שחם. צילום: רמי זרנגר

"ברמת המקרו, השוק מתמודד עם תשואות אג"ח גבוהות של ממשלת ארצות הברית לטווחים של 10 ו-30 שנה, אינפלציה שממשיכה להיות גבוהה, וכן אי ודאות סביב בחירות האמצע בארצות הברית (שמתקיימות היום, ג' – י"ק) והמתיחות מול איראן", הוא מציין. "ברמת המיקרו, לצד התמחור הגבוה, גוברים החששות של המשקיעים לגבי החזר ההשקעה על הסכומים העצומים שענקיות הטכנולוגיה מפנות לתחום הבינה המלאכותית – הן מבחינת היקף התשואה והן מבחינת העיתוי שבו היא תתקבל".

"התגובה החדה של המשקיעים, במיוחד באינטל, ממחישה עד כמה השוק הפך לרגיש לכל סימן שאלה בנוגע להצדקה הכלכלית של ההשקעות בתחום", מוסיף ברגר.

היזם הוותיק דב מורן. צילום: ניב קנטור

היזם הוותיק דב מורן לא מתרגש במיוחד מירידות השערים: "מי שרואה את העליות המטורפות בערך של מניות הטכנולוגיה בשנתיים האחרונות יכול להבין הסיבה. חברה כמו אינטל, שעלתה בתקופה הזו בכ-160%, יכולה לספוג ירידה של 29%".

השפעה על ישראל

גם המניות של רבות מחברות הטכנולוגיה שנסחרות בתל אביב נפגעו בחודש אוקטובר, על רקע הירידות בוול סטריט והחשש של המשקיעים, גם כאן, מ-"בועת AI". מניית טאואר, למשל, צללה בחודש האחרון ב-32%. אלא שגם על בורסת תל אביב ומניות החברות הנסחרות בה יש השפעות מקרו: היעדר היציבות הפוליטית והבחירות בארץ, שיעורי הריבית ושער הדולר מול השקל.

מתי יגיע הסוף של ההשקעות הגדולות ב-AI?

החשש מהשקעות כספיות גבוהות בלי החזר השקעה ברור ונראה לעין הוא לא נחלתם רק של המשקיעים, אלא גם של ההנהלות של החברות עצמן בכלל, והבכירים הטכנולוגיים שלהן בפרט – ובראשם המנמ"רים.

כמה להשקיע ב-AI? זאת השאלה. צילום: Funtap, ShutterStock

מצד אחד, ברור לכולם שמרוץ הבינה המלאכותית נמצא בעיצומו. הרכבת כבר יצאה מהתחנה, והשאלה היא מי ישלם על הכרטיס – וכמה. העלויות הגבוהות של הבינה המלאכותית יוצאות מתקציבי הארגונים, ועדיין לא מקבלות כיסוי מספק במאזנים ובתוצאות העסקיות של החברות.

מהצד השני, המנהלים בכלל, ומנהלי ה-IT בפרט, מבינים שהימנעות מהשקעה ב-AI עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהשקעה כושלת. מי שימתין עד שהתשואה תהיה ודאית עלול לגלות שהמתחרים כבר התקדמו כמה צעדים קדימה.

הפער בין ההבטחה הטכנולוגית לתוצאות העסקיות

המציאות בהקשר של הבינה המלאכותית מורכבת לא רק בהיבט הפיננסי גרידא, ולא רק בבנייני הבורסות בניו יורק ובתל אביב: היא נמצאת גם "בשטח", במשרדי הארגונים. סקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על כך שפחות מ-20% מהארגונים הטמיעו בינה מלאכותית באופן מלא. אלא שרבים מהארגונים שכבר ביצעו הטמעה מלאה של ה-AI נאלצים לבצע בה השקעות נוספות, כדי להשיג את התוצאות הרצויות וההתייעלות.

הקצב האיטי של המעבר מהתנסות ליישום מלא, והעובדה שהוא עדיין לא בא לידי ביטוי בשורת הרווח, מכניס את הארגונים ללחץ – וזוהי עוד סיבה לירידות במניות.

המסר של וול סטריט ברור: ההתלהבות מהבינה המלאכותית לא נעלמת, אבל המשקיעים דורשים כעת הוכחות עסקיות – הכנסות, רווחיות ותשואה על ההשקעות.

חברות השבבים, ספקיות הענן ומפעילות הדאטה סנטרים עלולות להמשיך להתמודד עם תנודתיות גבוהה. חברות שיציגו צמיחה ורווחיות ממשית עשויות לזכות מחדש באמון המשקיעים, בעוד שחברות שנשענות בעיקר על הבטחות לעתיד יוסיפו לעמוד בפני הלחץ הזה וחוסר שביעות הרצון שלהם.

הדילמה של המנמ"ר הישראלי

המצב בישראל דומה במידה רבה: מצד אחד, יש לנו תעשיית היי-טק מתקדמת וחדשנות טכנולוגית ברמה גבוהה. מהצד השני, החדשנות הזאת לא באה לידי ביטוי באותה עוצמה בתוך הארגונים בישראל, וקיים פער משמעותי בין היכולות של חברות ישראליות שעושות עסקים עם חו"ל למציאות במשק המקומי.

גם כאן קיים פער בין ההשפעה הנקודתית של יישומי AI – למשל שיפור בפריון וחיסכון בזמן, לבין היכולת להציג את השפעתם על שורת הרווח של הארגונים. גם המנמ"רים הישראליים מצויים כיום בדילמות קשות: הם נדרשים להתמודד מול הנהלות שמצפות מהם לשרטט מפת דרכים שתאפשר הן להמשיך להשקיע בטכנולוגיה והן להצדיק את ההשקעות מול בעלי המניות.

הפער שבין קצב ההתפתחות של הבינה המלאכותית בארגון לבין היישום בשטח, והדילמות והלחצים שבהם נתון המנמ"ר מול הנהלת הארגון, יעמדו במרכז מפגש מקצועי של פורום ה-AI של אנשים ומחשבים, שייערך ב-15 בנובמבר במשרדי דלויט בתל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.