חדשנות בשמיים: ירוחם הפכה לשדה הניסויים של תעשיית הרחפנים

חברות בתחום מנצלות את המרחב הפתוח בנגב ומבצעות ניסויים בשדה ליד ירוחם ● מונה בן ישי, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם, מספרת על השדה, השתלבותו באקו-סיסטם ההיי-טק שיוצרים ביישוב ותרומתו להתפתחות שלו

מונה בן ישי, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם.

כאשר מדברים על מימוש חזון הפרחת השממה של דוד בן גוריון, והפיכת הנגב למרכז חדשנות שמושך אליו היי-טק, חדשנות וטכנולוגיה, מכוונים למרחב שבו נמצאות באר שבע, דימונה וירוחם.

ביום העצמאות האחרון חגגה ירוחם 75 שנים להיווסדה. בשנים האחרונות עובר היישוב, שממוקם 22 ק"מ ממקום קברו של בן גוריון בשדה בוקר, תהליך של מיתוג מחדש כמקום של חדשנות, תוך שימת דגש על היתרונות הגיאוגרפיים שלו – היותו בנגב, באמצע המדבר – ועל היותו בעל פוטנציאל למשיכת חברות סטארט-אפ וטכנולוגיה בכלל.

אחד התחומים שבהם משקיעים בירוחם, בתמיכת משרדי ממשלה, הוא הפיכתה למרכז לניסויים ולתמיכה בתחום הכטב"מים בכלל והרחפנים בפרט – לשימושים אזרחיים ולתעשיות הביטחוניות. ההשקעות האלה קורמות עור וגידים: בסמוך לירוחם פועל החל מ-2021 שדה ניסויים, שבו חברות מבצעות בדיקות טיסה, עמידות, מערכות שו"ב, עמידה במשימות ייעודיות ובקרות נוספות.

ההאב ופעילות שדה הניסויים הם חלק מפעילות החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם, שבראשה עומדת מונה בן ישי. בראיון לאנשים ומחשבים היא מספרת על המיזם, כיצד הוא משתלב במיתוג החדשנות שמובילה ראשת המועצה המקומית, נילי אהרון, ואיך הוא תורם למימוש חזון ההיי-טק בנגב.

ירוחם ממעוף הרחפן.

ירוחם ממעוף הרחפן. צילום: סרגיי אורלוב, ShutterStock

למה החלטתם ללכת דווקא על כטב"מים, מתוך שלל האפשרויות בתחום ההיי-טק?
"הכניסה של תחום הכטב"מים לירוחם החלה לפני כמה שנים, כאשר ביקשו לתת מענה לחברות קטנות ובינוניות שמפתחות פתרונות בתחום הרחפנים – בעיקר צורך בשטחי ניסוי פתוחים. יש בישראל חברות רבות שעוסקות בפיתוח רחפנים למטרות אזרחיות וגם צבאיות. האתגר המרכזי שלהן הוא מחסור במרחבים פתוחים שמאפשרים לבצע ניסויים – לבחון כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות נלוות, שו"ב, מצלמות ועוד. במרכז הארץ, שבו פועלות מרבית החברות, אין מספיק מרחבים אוויריים מתאימים לניסויים".

מה היתרון של ירוחם לעומת מקומות אחרים שיכולים להציע מרחבים כאלה?
"ירוחם סומנה כמוקד רלוונטי בזכות שטחי האש הסמוכים לה. קיימות מגבלות רבות במרחבים אוויריים, ואילו כאן יש שטחים מאושרים על ידי הצבא. למעשה, הפנייה אלינו הגיעה מצד גורמי ממשלה שביקשו לקדם את תחום החדשנות והבינו שהמרחבים הפתוחים באזור הם פוטנציאל לפיתוח. זה יצר מצב של Win-Win, שמתכתב עם תוכניות הממשלה לפיתוח הנגב, ואליו הצטרפו תעשיות גדולות".

למה משמש שדה הניסויים?
"שדה הניסויים משמש בעיקר לתעשיות אזרחיות, אך גם לתעשיות ביטחוניות. כשנכנסתי לתפקיד מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם, אחת המשימות שלי הייתה לקדם את התשתיות של השדה. לקחנו על עצמנו את ניהול התשתיות והקמנו מרכז חדשנות, שמסייע לחברות בתיאומים הנדרשים לביצוע ניסויים.

לדוגמה, פועלת כאן חברה בשם קנדו דרונס, שבונה מערכות לניהול רחפנים ומבצעת איתנו ניסוי רחב בתחום הביטחון והבטיחות, לצד חברות נוספות. כמו כן, בימים אלה אנחנו עובדים על אקסלרטור לפיתוח רחפנים".

"ירוחם מוכיחה שאפשר לייצר צמיחה אמיתית גם מחוץ למרכז"

שדה הרחפנים משתלב עם ההתרחבות שירוחם חווה בימים אלה, במטרה להפוך אותה לעיר מרכזית בנגב. לדברי בן ישי, "מדובר בחלק מיצירה של אקו-סיסטם שמייצר מקורות תעסוקה. לדוגמה, פועלת כאן חברת טק19, שמעסיקה כ-40 עובדים במיקור-חוץ. פועלות כאן גם חברות נוספות בתחומים משלימים, כמו מצלמות".

מתאמנות בשטח. נשות הרחפנים של טק19.

מתאמנות בשטח. נשות הרחפנים של טק19. צילום: גלית שדה

"אני רואה בכך תהליך הדרגתי, שמטרתו לשכנע חברות להקים כאן פעילות מלאה – לא רק משרדים", ציינה. "מדובר באנשי תוכנה וחומרה, רובם תושבי האזור, כולל ירוחם. בהתחלה, חברות מגיעות לניסויים פעמיים בשבוע, לאחר מכן הן מציבות כאן נציג קבוע ובהמשך מרחיבות את הפעילות. כך מתממש החזון להפרחת הנגב".

על פי בן ישי, "הסיפור של ירוחם הוא לא מקומי בלבד, אלא סיפור של הפריפריה כולה, שמוכיח שאפשר לייצר צמיחה אמיתית גם מחוץ למרכז – באמצעות השקעה, אמונה ובניית מציאות חדשה, שהחדשנות היא חלק בלתי נפרד ממנה".

את מגיעה מתחום ההיי-טק. למה בחרת לעבור לתפקידך הנוכחי?
"אכן, הגעתי לאחר תפקידים שונים בענף ההיי-טק, בין היתר בניהול מוצר. הצטרפתי למגזר הציבורי מתוך תחושת שליחות לפיתוח הנגב בכלל וירוחם בפרט. אנחנו מובילים כאן שינוי תפיסתי – ירוחם מתנהלת כ-'עסק', ותפקידנו הוא להביא ערך מוסף לתעשייה, כגון הרחפנים, להציג בידול ולשכנע חברות להגיע לכאן".

כיצד את מסכמת את תפקידך עד כה?
"ירוחם נמצאת בתנופה. השפה שאנחנו מדברים בה היא שפת העתיד, וההסתכלות על ירוחם כעל 'עסק' משליכה על שורה ארוכה של פעילויות. מדובר בעבודה יומיומית אינטנסיבית, תוך קבלת החלטות והתמודדות עם לחצים.

יש בירוחם הסכם גג לבניית 7,000 יחידות דיור בהשקעה של כשני מיליארד שקלים. ההסכם יוצר עתודות קרקע, מפתח שטחי מסחר ומושך השקעות ומשקיעים חדשים. האב החדשנות לכטב"מים הוא אחד ממנועי הצמיחה, שעתידים לשנות את כלכלת ירוחם בשנים הקרובות, ועל כך אני גאה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים